ראשי הכוחות המזוינים של ברזיל הודיעו אתמול על התפטרותם, בעקבות החלטתו של הנשיא ז'איר בולסונרו להחליף את שר הביטחון. גורמים ברזילאים חוששים שבולסונרו ינצל את ההזדמנות כדי להעמיק את ההתערבות של השלטון בכוחות המזוינים. ההתפטרויות של שלושת הבכירים הן פרק נוסף במשבר שהולך ומתפתח בין הנשיא לבכירי הצבא הברזילאי.
בולסונרו מתמודד לאחרונה עם ירידה בפופולאריות שלו, ועם ביקורת קשה על הטיפול במשבר הקורונה: המגפה גבתה את חייהם של יותר מ-317,000 ברזילאים – וגרמה לבתי חולים רבים להיות על סף קריסה. רק ביממה האחרונה דווח על שיא מתים של 3,780 בני אדם. ארה"ב היא המדינה היחידה שבה מספר המתים מהנגיף והנדבקים גבוה מבברזיל.
לאורך המשבר מתעמת בולסונרו עם ראשי ערים ומושלים בברזיל, ומביע התנגדות נחרצת להטלת סגרים והגבלות שיבלמו את המגפה וישתקו את הכלכלה. בניגוד לבולסונרו, שהטיל ספק ביעילות החיסונים והתנגד להגבלות, הצבא הברזילאי התייחס למגפה ברצינות רבה.
בצל משבר הקורונה, הודיע השבוע בולסונרו על שינויים דרמטיים בממשלה: הוא החליף את שרי הביטחון, החוץ והמשפטים וגם את ראש הסגל שלו, את התובע הכללי ואת מזכיר הממשלה. בשבוע שעבר מינה שר בריאות חדש – שיהיה הרביעי בתפקיד מתחילת המגפה.
בעקבות הודעתו המפתיעה של בולסונרו על סיום כהונתו של שר הביטחון פרננדו אזבדו, פרסם משרד הביטחון הודעה שבה ראשי הצבא, חיל הים וחיל הם מודיעים על פרישתם. המשרד לא פרסם מה הסיבה שגרמה להתפטרויות של ראש הצבא אדסון פוז'ול, מפקד חיל הים אילקיס ברבוסה ומפקד חיל האוויר אנטוניו קרלוס ברמודס. כלי התקשורת הברזילאיים דיווחו שהשלושה התפטרו במחאה על ההחלטה של בולסונרו להחליף את אזבדו.
"בפעם הראשונה בהיסטוריה, המפקדים של שלוש זרועות הכוחות המזוינים מודיעים על התפטרות משותפת, בגלל מחלוקות עם הנשיא", נכתב באחד העיתונים. לפי העיתונאי הברזילאי מרוויל פריירה, אזבדו הוא זה שהחליט לעזוב את ממשלתו של בולסונרו מכיוון שהוא "לא הרגיש בנוח עם השימוש של בולסונרו בצבא למטרות פוליטיות".
"בולסונרו רצה שהכוחות המזוינים יהיו מעורבים בממשלה. הוא רוצה הצהרות תמיכה פומביות. אזבדו סירב", אמר גורם בברזיל שבקיא בפרטים. היו סימנים שהצביעו על כך שגם ראשי הכוחות המזוינים לא מרגישים בנוח עם ה"ניצול", במיוחד ראש הצבא הברזילאי פוז'ול, שאשתקד אמר שהצבא "לא רוצה להתערב בפוליטיקה".
בולסונרו, שהיה קצין בצבא ברזיל, מתרברב לעיתים קרובות בתמיכה של הצבא בשלטונו ומינה אנשי צבא רבים לתפקידים בממשל שלו. לפי גורמים בברזיל הוא מפעיל לחץ על בכירים בצבא להביע תמיכה פומבית בשלטונו, מה שהעכיר את היחסים בין הנשיא לבכירים.
לא פעם ביטא הנשיא בולסונרו "געגועים" לימי הדיקטטורה הצבאית בברזיל - למרות שאותם ימים התאפיינו בהפרות רבות של זכויות אדם, כולל חטיפות ועינויים. הדיקטטורה הצבאית הסתיימה ב-1985, ומאז הכוחות המזוינים של ברזיל משתדלים לטפח תדמית א-פוליטית - שאותה מנסה המחנה של בולסונרו לשנות. ה"בייס" של הנשיא מעמיד את הנושא במבחן: תומכיו של הנשיא קוראים לחזרת המשטר הצבאי - ודורשים להעמיד את בולסונרו בראש הדיקטטורה שתקום. מתנגדיו של בולסונרו טוענים שהוא מלבה את האש.
שר הביטחון החדש של בולסונרו, גנרל וולטר בראגה נטו, אמר אתמול שהדיקטטורה הצבאית, שהחלה ב-31 במרץ 1964 – הייתה משהו שצריך "לחגוג": "הכוחות המזוינים לקחו אחריות להרגיע את המדינה, לסדר אותה מחדש ולהבטיח את החופש הדמוקרטי שממנו אנחנו נהנים היום", הוא אמר. הוא לא התייחס לעזיבה של אזבדו, אך הדגיש שיבטיח שהכוחות המזוינים ימשיכו להיות חלק ממוסדות המדינה. סגן הנשיא המילטון מוראו, שהיה גנרל בצבא ברזיל, אמר שאין סיכוי להתערבות אנטי-דמוקרטית של הצבא נגד הקונגרס ובתי המשפט. "הכוחות המזוינים יהיו לצד החוק, תמיד", הצהיר סגן הנשיא.
בולסונרו, שבעיני רבים נחשב לאיש ימין קיצוני, יתמודד באוקטובר 2022 על כהונה נוספת, וצפוי לו קרב מאתגר במיוחד: היריב המרכזי שלו צפוי להיות הנשיא לשעבר, גיבור מחנה השמאל לואיז אינסיו לולה דה סילבה. החודש בית המשפט העליון ביטל את הרשעתו של לולה בפרשת שחיתות, שבגינה ריצה מאסר, ובכך אפשר לו להתמודד בבחירות.
