יום לאחר פתיחת חנויות הרחוב, שר האוצר ישראל כץ (הליכוד) התעקש היום (שני) בריאיון לאולפן ynet כי הקניונים במרכזי המסחר הפתוחים והשווקים ישובו לפעילות ביום שלישי הבא, אם התחלואה תאפשר זאת. על משרד הבריאות, שאמר לאורך שלבי היציאה מהסגר השני כי אין לפעול רק לפי תאריכים אלא בהתאם למדדים, הוא אמר: "הם אלה שהגישו את התוכנית. כל הדיבורים באמצע - מיותרים".
"פתיחת חנויות הרחוב נעשתה בדיוק בהתאם להחלטות קבינט הקורונה, בהתאם למתווה ששת השלבים שמשרד הבריאות הציג לפי מדדי תחלואה", אמר כץ. "לצערי, דחו בשבוע את פתיחת חנויות הרחוב. הן נפתחו אתמול והן עובדות לפי התו הסגול, עם הגבלה של עד ארבעה לקוחות בו-זמנית. יש החלטה שלפיה ביום שלישי הבא ייפתחו הקניונים במרכזי המסחר הפתוחים והשווקים, ואם מדדי התחלואה יאפשרו, צריך לקיים זאת. כל הדיבורים באמצע, מתוך משרד הבריאות, הם דיבורים מיותרים. הם הגישו את התוכנית".
- אבל במשרד הבריאות טוענים שאסור ללכת רק לפי תאריכים, ואתה אומר שבשלישי הבא ייפתחו קניונים.
"לא, יש החלטה שאומרת שביום שלישי הבא, אם נגיע ל-500 נדבקים ביום ומטה, אז הקניונים הפתוחים גם כן יפעלו. צריך להשאיר את זה כך ולאפשר לציבור לפעול מתוך מוטיבציה כדי שהדברים האלה יקרו. המערכת צריכה לפעול באופן מסודר, חוסנה של מדינת ישראל הוא בהורדת היקפי התחלואה ובמתן אפשרות לכלכלה לעבוד".
- הגורמים הבכירים ביותר במשרד הבריאות אומרים שפתיחת חנויות תוביל בסופו של דבר לסגר שלישי.
"עמדתם לא התקבלה. בסך הכול, במתווה הכולל, זה כן התקבל, אבל עמדתם לא התקבלה. קבינט הקורונה הכריע אחרי ששמעו את כולם. הלכנו באופן מחמיר, ולכן, דיבורים נגד מדיניות הממשלה לא יועילו כאן. פקיד כזה, פקיד אחר, כל אחד מדבר. יש החלטה בקבינט לפתוח ביום שלישי הבא, בכפוף למדדי התחלואה.
"אני לא מבין את הדיאלוגים האלה מכיוון שכל הדברים הושמעו ולקבינט הקורונה הגיעו עשרות מומחים. בסופו של דבר, המתווה המרכזי גובש וההחלטה התקבלה".
כץ מתח ביקורת על אנשי משרד הבריאות: "היה לנו דיון מרתק עם מומחים חיצוניים בתחום הבריאות, שדווקא תמכו במדיניות האוצר. אבל בסוף, כשעומדת להתקבל ההחלטה, קמים מישהי או מישהו ממשרד הבריאות ומשמיעים דברים הפוכים. קשה מאוד לנהל דיונים בצורה הזאת. לבוא עכשיו ולהגיד שבלי קשר למדדים שיהיו הם ירצו לא לפתוח, אני לא מקבל את האמירה הזאת. אף אחד לא רוצה סגר שלישי, אבל לא ייתכן שלא נוכל לצאת מהסגר השני".
- צריך לדבוק במתווה רק כי הגיעו אליו? לא לראות שיש עלייה בתחלואה, שהמילים "סגר שלישי" נזרקות לאוויר?
"אני לא אומר את זה, המתווה כולל גם את מדדי התחלואה. אם עד יום שלישי הבא תהיה עלייה משמעותית בממדי התחלואה, לא נפתח. אבל אם לא תהיה, צריך לפתוח. כל הדיבורים האלה רק תורמים לאי-שקט. עובדה שעסקים ללא קהל נפתחו וזה לא העלה את מדד התחלואה. וגם עכשיו, חנויות הרחוב, אם הן יפעלו באופן מוקפד כפי שאנחנו קוראים לעשות, לא זה יעלה את מדד התחלואה. אנחנו יודעים מאיפה מגיעה העלייה, מחתונות במגזר הערבי ודברים אחרים".
- אז מה לא מבינים במשרד הבריאות?
"אני לא מתווכח עם אנשים אנונימיים או עם פקידים כאלה או אחרים. עם כל הכבוד, ואני מעריך מאוד פקידים, יש שר, יש ממשלה, יש ראש ממשלה, יש קבינט קורונה".
- בוא נדבר על שר הבריאות, כי הוא מחזיק בעמדה דומה. מה הוא לא מבין?
"התקבלה הכרעה, צריך לקיים אותה, וגם השר וכולם כפופים אליה. גם אני כיבדתי את ההכרעה אף שהיו לי דעות שונות. הייתה פשרה, נפתחו חנויות הרחוב. מה הבעיה? אי אפשר בלי זה, וזה מונע חלק מהתופעות הפיראטיות".
-אתה אומר שיש הכרעה. מצד שני, גורמים במשרד הבריאות וגם השר עצמו שולחים אנשים לתדרך נגדך, נגד סגר שלישי.
"הם מתדרכים נגד ראש הממשלה, נגד הממשלה ונגד שר הבריאות - שהוא בעצמו חלק מהממשלה. לכל הוויכוחים האלה אין שחר. אני אומר שוב, החלטת קבינט הקורונה היא לפתוח ביום שלישי הבא את השווקים, את מרכזי הקניות הפתוחים, אלא אם תהיה החמרה בתחלואה. אז למה היום, יותר משבוע לפני, צריך לשמוע את הדברים האלה? לעשות סגר, סגר עיוור, זה הכי קל, אבל לא זו הכוונה. החוכמה אחרי הסגר הכבד שהיה היא לפתוח בהדרגה, בצורה מכוונת ומסודרת את המשק, לאפשר לאנשים להתקיים, לאפשר לכלכלה הישראלית להתחיל לחזור לעצמה, למספר המובטלים להצטמצם עוד פעם, וכך אנחנו עושים".
- חוץ מכמה יישובים בצפון, אנחנו לא רואים סגרים דיפרנציאליים או תוכנית לגבי מערכת החינוך והעסקים.
"בהחלט יש גם החלטות לגבי מערכת החינוך, הרי החזירו ללימודים את כיתות א'-ב' משולבות. יצרנו רשת ביטחון ואנחנו מאפשרים למרכז השלטון המקומי לתגבר את הצהרונים, לקחת כיתות אורגניות לתוך הצהרונים. אנחנו נסבסד את זה גם כן, כדי שלהורים תהיה אפשרות לשלוח את הילדים לצהרונים. יש שם מינימום חיכוך ומינימום הדבקה.
"אני חושב שיש הצדקה לפעול באופן דיפרנציאלי, לאתר את מוקדי ההדבקה ולטפל בהם ובכל השאר", הוסיף כץ, "יש לנו משק חזק, מדינה חזקה, צריך לאפשר את הדברים תוך כדי הקפדה. אף אחד לא רוצה סגר שלישי, אבל עוד לא סיימנו את הסגר השני".
- אתה תתמוך בפתיחת הקניונים בערים ירוקות ובהמשך סגירת הקניונים בערים אדומות?
"אני בהחלט מוכן גם לכיוון הזה", אמר כץ. "אם יבואו המומחים ויגידו שאם פותחים את השווקים ומרכזי הסחר הפתוחים בערים הירוקות, ושעדיף לא לפתוח אותן באדומות, אני אתמוך בזה. הם צריכים לבוא בדיוק עם דיפרנציאציה חכמה ונכונה, כדי לאפשר לדברים להיפתח".
- יש תוכנית מענקים נוספת בדרך?
"רשת הביטחון הכלכלית שאני הובלתי היא בהיקף של כמעט 100 מיליון שקלים והכול משולם מדי חודשיים. המובטלים מקבלים תשלום מדי חודש, עד אמצע השנה הבאה, גם כל בעלי העסקים מקבלים זאת עד אמצע שנה הבאה לפי ירידה במחזור שפחתה ל-25%. טיפלנו בנושא תשלום לנשים בחופשת לידה, אנחנו עוקבים ועושים התאמות כל הזמן".
- השאלה היא אם תהיה תוכנית מענקים נוספת.
"זה הדבר הנוסף, שהתאמתי והורדתי את המדד ל-25% ירידה במחזור לעסקים. אתמול בהקדמה התחילו להגיש בקשות למענקים על חודשים ספטמבר-אוקטובר, לפני, בתחילת החודש, התחילו להגיש מענקים אישיים בהקדמה של 15 יום. זה בדיוק הסיוע שמדברים עליו, הוא נועד לרגעים האלה, רשת ביטחון לכל העסקים ולכל העצמאים ולכל השכירים שאינם יכולים לעבוד. לצערי, בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת כבר שבועיים מתעכב אישור למענק למי שמובטל יותר מ-100 יום, מאז מרץ".
-דיברנו על הבעייתיות של הענקת דמי חל"ת עד יוני 2021, ייתכן שזו טעות? אנשים לא רוצים לחזור לעבוד, חלקם מקבלים דמי אבטלה וגם עובדים ב'שחור'.
"אלה דברים ממש בטלים שהמציאות מפריכה אותם".
- כתבים שלנו כתבו כתבות רבות בנושא.
"זה יפה מאוד לעשות כתבות על הקצה. המסה המרכזית - אין לה מקומות עבודה. מיד איך שהם יצאו לחל"ת, מיד איך שהתחיל הסגר, הם הוצאו לחל"ת והם יודעים שיש להם רשת ביטחון, להם ולעוד מאות אלפי אנשים. מספר המובטלים הוא בעיה בפני עצמה, אבל המובטלים עצמם מקבלים טיפול וזו האחריות והערבות ההדדית. עכשיו, בוועדת העבודה והרווחה, צריך רק לסיים התייעצות ולתת לכל מובטל מעל 100 ימים מענק של 2,000 שקלים. חשוב מזה, לכל מי שרוצה לחזור לעבודה, כולל המעסיק שלו שהיה מובטל מעל 100 ימים, גם כן לתת לו תמריצים של ארבעה חודשים, כל חודש. להשוות את שכרו לשכר שהיה לו, כדי שיהיה לו תמריץ לחזור לעבודה".
"תקציב המדינה יחוקק עד דצמבר? אין לו"ז כזה"
כץ התייחס לדבריו של מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, שאמר שאפשר לחוקק את תקציב 2021 עד דצמבר. "עם כל הכבוד לו, שמעתי אותו ופגשתי אותו, הדברים שלו באמת לא רציניים", ציין שר האוצר. "הוא לא מכיר את הנתונים, הוא לא מכיר את העבודה, הוא בעל דעות פוליטיות שמאליות קיצוניות".
- זה לא עניין של דעות פוליטיות, הוא היה שנים גורם מקצועי במשרד, הוא יודע איך דברים נעשים.
"על דעת כל הגורמים המקצועיים הבכירים במשרד האוצר - ראש אגף התקציבים בפועל, המנכ"ל בפועל והכלכלנית הראשית וכולם, כל מי שעובד ביחד איתי מכינים את תקציב 2021, כולל חוקי הסדרים נרחבים עם רפורמות, שזו התוכנית הכלכלית של מדינת ישראל, של אפשרות תחרות וצמיחה. בלי זה אין טעם להעביר את תקציב 2021.
"לוח הזמנים הוא שאנחנו כבר בעוד חודש או פחות נביא את התקציב לממשלה. עם עשרות חוקי הסדרים ורפורמות, נאשר את זה בממשלה ולאחר מכן זה יועבר לכנסת ועד אמצע דצמבר זה יכול להסתיים בחקיקה בכנסת? אין לוח זמנים כזה, ומי שאומר שאפשר להכין את זה במהירות גדולה יותר, לא יודע מה הוא מדבר במקרה הטוב או רוצה לדבר על דברים לא רלוונטיים במקרה הרע. אף אחד לא יכול להעביר את זה בפחות". שר האוצר סיפר כי הציע לכחול לבן לחבור לתהליך: "יש שם חילוקי דעות פנימיים שמונעים מהם להצטרף. מי שמערער - ויכוחים פוליטיים, רוטציות - שיעשה את זה על רקע דברים אחרים ולא על רקע התקציב".
- מתי נוכל להוריד את הטייטל "ממלא מקום" מראש אגף תקציבים? ממנכ"ל משרד האוצר? מתי ימונו אנשי קבע לתפקידים הקריטיים האלה?
"יש אנשים טובים מאוד שממלאים את התפקידים לשביעות רצוני. יש תפקיד אחד בלבד שאי אפשר לשבץ לו ממלא מקום וזה החשב הכללי. דיברתי עם ראשי כחול לבן, אמרתי להם 'אל תעשו פוליטיקה, זה האדם שצריך לנהל את התקציב, את ועדות החריגים, לעמוד בקשר עם חברות הדירוג, לעשות את שאר הדברים', והם למרות הכול לא מאפשרים לאשר את המינוי הזה ופוגעים במעמדה הכלכלי הבינלאומי והפנימי של ישראל.
"כל השאר יכולים לעבוד באופן מלא. המשרד עובד באופן מלא", ציין כץ. "העובדה היא שכחול לבן מעכבת את אישור החוק להפחתת שכר הבכירים שאני יזמתי ושאושר בממשלה באופן עקרוני. כשהגיע התזכיר הם ראו שם כל מיני סעיפים, אולי על השופטים, אולי על הפנסיות הכפולות, והם פתאום מנסים למנוע את העלאת החוק הזה, שגם ימנע את העלאת השכר המופרזת שאמורה להיות בינואר לכל המגזר הציבורי ולכל בעלי התפקידים בנושאי המשרה".
שר האוצר הדגיש שהוא נאבק על זה ומצפה שישחררו את החוק, כלשונו. "חוק קורונה מובהק להפחתת השכר ומניעת העלאת השכר ואישור תפקיד החשב הכללי. זה תפקיד לא פוליטי, תפקיד שהמדינה צריכה בו כדי לאשר את התקציב. לצערי הם מערבים גם בזה בשיקולים פוליטיים. הצעתי להם גם לשלוח אדם שלהם, לראות שהעבודה מתבצעת. חלק רצו, אבל יש שם ויכוחים שמונעים את שיתוף הפעולה".
"זו ממשלה בלי משילות, אמליץ ללכת לבחירות"
שר האוצר הזכיר את הצעת ההחלטה שהובאה לממשלה ושלפיה יופחת 10% משכר נושאי משרה בכירים - רה"מ, שרים, ח"כים, שופטים ועוד, הצעה שתמנע גם את העלאת השכר בינואר. "היות שיש כרגע הרבה מובטלים בשכר נמוך, באופן מלאכותי השכר הממוצע קופץ למעלה וגורם להעלאת שכר דרסטית. החוק מדבר גם על זה, על הורדה על מניעה. עכשיו, כשהבאנו את תזכיר החוק בחזרה לממשלה, הם לא מאפשרים להעביר אותו. אני לא יודע למה. אני לא אוותר, גם אם אצטרך לפוצץ את כל העניין", הצהיר כץ.
- אתה תהיה מוכן ללכת לבחירות בגלל שכר הבכירים?
"בגלל שכר הבכירים ואי-שיתוף הפעולה בהעברת התקציב, אם אלה יהיו המהלכים של כחול לבן, זו תהיה ממשלה בלי משילות ולכן אני אמליץ ללכת לבחירות. כן, גם אם אני מהתומכים הגדולים של יציבות הממשלה ונגד בחירות, וכשר אוצר יש לי אינטרס שהכלכלה תשתפר והדברים יקרו.
"אם כך הם מתנהלים, אם ניסנקורן מוביל את כחול לבן לאותם מקומות ואחרים נותנים לו להוביל, והוא מונע חוקים מהסוג הזה ועוד דברים חשובים, לא יהיה טעם לקיום הממשלה", הוא הוסיף. "הממשלה נועדה לשרת את העם, לא לטפל בכל מיני אינטרסים פוליטיים. אני מצפה שיתנו לי להעביר את החוק במלואו, את תזכיר החוק שקיים על סמך החלטת הממשלה. אני לא מבין למה הם מעכבים את זה".
"הידידות ושיתוף הפעולה עם ארה"ב יימשכו"
שר האוצר נשאל מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך את נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן באיחור מה, בציוץ שבו אף לא כינה אותו "הנשיא הנבחר", והשיב כי "רה"מ הוא אדם מנוסה והוא מפעיל את שיקול דעתו". כץ טען כי "היחסים נמשכים. היו בחירות, יש תוצאות, התחלף הממשל ואנחנו נמשיך ביחסים העמוקים והמשמעותיים בכל התחומים, גם בתחום הכלכלי".
- אפשר להודות שזה רגע עצוב, כי היה שם נשיא שעבד בשביל האינטרסים של ישראל?
"מבחינת יחסי החוץ, הקשר עם ישראל והמדיניות האזורית, אני מצדיע לטראמפ. הוא היה גדול ידידיה של ישראל מאז ומעולם בעמדת הנשיא. איש לא עשה יותר ממנו. הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר את השגרירות האמריקנית. הוא הכיר ברמת הגולן, אותו חוק של בגין. הוא הכיר בריבונות ישראלית. הוא ביטל את ההסכם המסוכן עם איראן וניהל מדיניות של מקסימום לחץ על האיראנים כדי למנוע מהם את פיתוח הגרעין ואת מדיניות הטרור. הוא שיתף איתנו פעולה בתחומי מודיעין בצורה בלתי רגילה. הכי חשוב, הוא היה לנו חומת מגן באו"ם מול כל הארגונים הבינלאומיים הצבועים שנוקטים עמדות אוטומטיות מול ישראל.
"אני מקווה שהממשל החדש ימשיך את אותה המדיניות" כץ הוסיף, "אני בטוח שהוא יברך על הסכמי השלום, השלום הכלכלי האדיר עם מדינות המפרץ ויוסיף להוביל אותם. אני הבנתי שהם כמובן ישאירו את השגרירות האמריקנית בירושלים ולא יבטלו את ההכרה ברמת הגולן. ביידן הנשיא הנבחר הוא ידיד ישראל, גם אם הוא מהמפלגה הדמוקרטית שיש בה דעות שהן לא נוחות לישראל מהרבה בחינות".
"אין ויכוח בין משרד האוצר לבין ההסתדרות"
שר האוצר התייחס גם להכרזת ההסתדרות אתמול על סכסוך עבודה, בשל מחלוקת עם משרדו על ימי הבידוד לעובדים. "אין ויכוח בין ההסתדרות לבין משרד האוצר", כץ הדגיש, "משרד האוצר וההסתדרות ונציגי המעסיקים חתמו הסכם על ימי הבידוד, והעבירו אותו לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. לצערי, יו"ר הוועדה מונע את המשך הדיונים ואת האישור ובאותה המידה, המענק לכל המובטלים מוחזק אצלו עכשיו להתייעצות. אני לא מבין למה. אנשים מחכים כבר כמה שבועות לכסף, התקציב קיים ומוכן, המובטלים צריכים את הכסף הזה. אנחנו רואים בכנסת תופעות של עיכובים בכל מיני מקומות, גם של ימי הבידוד ובטח של המובטלים שצריכים לקבל מענק ותמריץ לחזור לעבודה".