בישראל עדיין לא התאוששו מההחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ובקרוב תנחת מכה נוספת - והפעם מכיוון המועצה לזכויות אדם של האו"ם שיושבת בז'נבה.
מדיווחים שהגיעו למשרד החוץ עולה כי במושב השנתי של המועצה, שייפתח בעוד כשבועיים ויימשך חודש ימים, צפויות לעבור כמה החלטות בעייתיות מאוד לישראל - ובכלל זה עדכון של "הרשימה השחורה" של חברות שפועלות בהתנחלויות, הקמת מנגנון מעכב וסעיף שמגנה את ישראל על כך שבתור "כוח כובש" לא התחייבה לספק חיסוני קורונה לפלסטינים.
המושב יתקיים בין התאריכים 22 בפברואר ל-19 במרץ בז'נבה. בשל מגפת הקורונה, המושב יתקיים ללא משלחות מהבירות - ונאומי ראשי מדינה ושרי חוץ יועברו בפתיחת המושב בצורה מקוונת.
כמדי שנה, על סדר היום של המועצה הונחו חמש החלטות אנטי-ישראליות. ארבע החלטות הן במסגרת סעיף 7, סעיף קבוע שמתמקד בביקורת על ישראל: גינוי על הפרת זכויות אדם, גינוי ההתנחלויות, הגדרה עצמית לפלסטינים וגינוי "הכיבוש הישראלי ברמת הגולן הכבושה". החלטה נוספת צפויה להיות ביקורתית מאוד כלפי ישראל בעקבות חוסר ההיענות שלה להחלטות קודמות. ממידע שהגיע לישראל עולה כי השנה התווספה לטקסט פסקה שעוסקת במחויבות ישראל לספק חיסוני קורונה לפלסטינים.
ישראל, אגב, העבירה כמה אלפי חיסונים לרשות הפלסטינית - חלקם לצרכים הומניטריים ורובם לטובת הצוותים הרפואיים ברשות. בישראל טוענים שאין למדינה מחויבות להעביר חיסונים לפלסטינים, שכן הדבר נמצא באחריות הרשות הפלסטינית במסגרת הסכמים. גורמים בינלאומיים תקפו את ישראל על כך, אך חרף הביקורת – כלל המדינות הזרות לא התנדבו להעביר לצוותי הרפואה הפלסטינים חיסונים שמיועדים לאזרחיהן.
בפברואר 2020 פורסמה הרשימה השחורה של 112 חברות ישראליות ובינלאומיות שפועלות בהתנחלויות. החלטת ההתנחלויות בשנה שעברה, שאומצה רק ביוני 2020, לא כללה התייחסות לסוגיה. ישראל פועלת כדי לוודא שהנושא לא ייכלל בנוסח ההחלטות שיגובשו כעת, ומתנגדת גם לכל מנגנון עדכון של הרשימה ולהמשך טיפול בה במסגרת המועצה לזכויות אדם.
(צילום: חגי דקל)
ואולם, ספק רב אם ישראל תוכל לבלום עדכון של הרשימה וקביעת מנגנון שיפעל נגד אותן חברות. שגרירויות ישראל במדינות החברות התבקשו לבקש ממשרדי החוץ שמדינותיהם יצביעו נגד ההחלטות האנטי-ישראליות, שכוללות שפה ביקורתית חד-צדדית וחריפה נגד ישראל. חלק מההחלטות כוללות מנגנוני דיווח וניסיון להעמיק עוד יותר את מעורבות נציבות האו"ם לזכויות אדם במאבק הפוליטי נגד ישראל.
לפי העמדה הישראלית, הרשימה השחורה אותה עשויה המועצה לעדכן היא כלי שנועד לפגוע בכלכלה הישראלית, שנוסד בלי סמכות, ללא מנגנון פיקוח ובצורה לא שקופה. לטענת ישראל, הרשימה השחורה נועדה לשרת ניגוח פוליטי של המדינה, ואין סיבה להמשיך ולהחיות את המסמך הזה - שנולד בחטא.
בתוך כך, ארצות הברית הודיעה לאחרונה על חזרתה למועצה לזכויות אדם של האו"ם, שממנה פרשה ביוני 2018 בימי ממשל טראמפ. תחילה תשמש ארה"ב כמשקיפה במועצה, ובהמשך תבקש להצטרף אליה כחברה מן המניין. טראמפ פרש מהמועצה ביוני 2018 בשל "ההתמקדות הבלתי מידתית בישראל", שסופגת ממנה ללא ספק את הביקורת החריפה ביותר מכל מדינה אחרת בעולם. דווקא חזרתה של ישראל למועצה תועיל לישראל, שכן מתוך המועצה לארה"ב יהיה יותר קל לבלום הצעות אנטי-ישראליות.
