מינוי חברי ועדת החקירה לאסון מירון
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודיעה הבוקר (ראשון) כי החליטה למנות את קודמתה בתפקיד, נשיאת העליון בדימוס מרים נאור, לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לאסון הר מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם. עוד נמסר כי בוועדה יהיו חברים גם ראש העיר בני ברק לשעבר הרב מרדכי קרליץ ואלוף (במיל') שלמה ינאי.
"הקמת ועדת חקירה ממלכתית על ידי גורם בלתי תלוי נועדה להבטיח את עצמאותה ואת אמון הציבור בעבודתה ובמסקנותיה", מסרה חיות. היא ציינה כי בחרה את חברי הוועדה "בהתחשב בגודל האסון, וברגישות הסוגיות הטעונות בירור".
5 צפייה בגלריה
נשיאת העליון לשעבר מרים נאור עם הנשיאה הנוכחית אסתר חיות, הבוקר
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
5 צפייה בגלריה
שני חברי הוועדה הנוספים נבחרו בשל ידע וניסיון בתחומי בנייה ולוגיסטיקה
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
לגבי נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, שכיהנה בתפקיד בין 2015 ל-2017, ציינה חיות כי "היא עתירת ניסיון וידע שיפוטי. היא כיהנה לאורך שנים בכל ערכאות השיפוט ודנה בתיקים מן המורכבים ביותר שידעה המדינה".
בנוגע לרב קרליץ הזכירה חיות את כהונתו כראש עיריית בני ברק: "יש לו ידע רב וניסיון מעשי בתחומי התכנון והבנייה. הוא שימש בעבר כחבר ועדת טל לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות לצה"ל, ולו בקיאות רבה בהוויה הדתית הנוגעת להילולת רשב"י".
חיות הוסיפה כי בחרה באלוף במיל' ינאי, ששימש בעבר כאלוף פיקוד הדרום וכראש אגף התכנון במטכ"ל, לאור הידע הרב שיש לו בתחומי לוגיסטיקה ותכנון. "מאז שפרש מצה"ל עוסק האלוף ינאי בניהול חברות מובילות במשק. כמו כן הוא משמש כיושב ראש עמותת על"ם – עמותה לנוער במצבי סיכון", הוסיפה נשיאת העליון הנוכחית.
בנט בישיבת הממשלה שבה אושרה הקמת הוועדה: "לעשות הכול למנוע את האסון הבא"
(צילום: אלכס גמבורג )
ועדת החקירה הממלכתית שכעת מינתה חיות את חבריה הוקמה על-ידי הממשלה החדשה בישיבתה הראשונה, לפני שבוע בדיוק - ואחרי 52 ימים מאז האסון שאירע במהלך הילולת ל"ג בעומר. הממשלה הקצתה לפעילות הוועדה שישה מיליון שקלים, וכן חמישה תקני כוח אדם זמניים.
"החלטת הממשלה בדבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית קובעת כי האסון שהתרחש, לרבות הסיכונים הקיימים באירועים דומים, הוא נושא בעל חשיבות ציבורית חיונית הטעון בירור", ציינה חיות בהודעתה. "כמו כן נקבע בהחלטת הממשלה כי הוועדה תמליץ על הדרך הנכונה לעריכת אירועים המוניים. זאת, בעיקר במקומות פולחן דתיים, ובפרט לגבי השינויים הנדרשים באתר הילולת ל"ג בעומר בהר מירון ובתשתיותיו, לצורך בטיחות קיום אירועים בו בעתיד".
את הודעתה הבוקר חתמה חיות בהתייחסות למועד העברי המצוין היום, י"ז בתמוז: "הוא היום שבו על פי המסורת היהודית נבקעו חומות העיר ירושלים. מי ייתן והוועדה שחבריה מתמנים היום תעשה לתיקון ולבניין יציב, בהיבטים חברתיים ובטיחותיים כאחד. אני מבקשת להודות לכם, חברי הוועדה, על שקיבלתם על עצמכם את המשימה המורכבת הזו, ולאחל לכם הצלחה רבה".
צפו: אחיו של אחד הנספים מגיב להקמת הוועדה
(צילום: משה מזרחי)
שר הביטחון בני גנץ מיהר הבוקר לברך על מינוי חברי הוועדה. "הנשיאה נאור היא דמות ממלכתית ושיפוטית מהבכירות במדינת ישראל, ואני בטוח שהוועדה בראשותה תביא למסקנות שיצילו חיי אדם בעתיד", מסר גנץ.
"המלכה" של ועדות החקירה
ועדת חקירה ממלכתית מוקמת לרוב על-ידי הממשלה כאשר מתעורר משבר אמון חריף - או אם עולים סימני שאלה כלפי תפקוד הרשות המבצעת. בראש ועדת חקירה ממלכתית, אשר מוקמת על-ידי נשיאי בית המשפט העליון, ניצב או שופט עליון, מחוזי או שופט בדימוס - כמו במקרה הנוכחי. לרוב, חברי הוועדה הם שופטים בעלי מומחיות בתחום הבדיקה, כפי שציינה חיות בהודעתה בנוגע לשני חברי הוועדה הנוספים. מספר החברים בוועדה לא יכול להיות זוגי.
הממשלה אמנם מנסחת את כתב המינוי לוועדה שמפרט את המנדט שלה ואת נושאי החקירה, אך מרגע שהתקבלה ההחלטה בממשלה ונוסח כתב המינוי, הממשלה אינה רשאית עוד להתערב בהרכב הוועדה או בסדרי עבודתה. לוועדה כזו יש סמכויות זהות לסמכויות בתי משפט. היא יכולה לזמן עדים ולחייב את התייצבותם, וכן להוציא צווי חיפוש. כמו כן, הוועדה רשאית לכפות על רשויות המדינה ועל אזרחים למסור לה חומרים שעשויים לסייע בחקירה, כולל חומרים חסויים. עם זאת, הוועדה אינה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט בישראל.
תיעוד מרגעי האסון במירון
(צילום: קבוצת מדברים תקשורת)
חברי הוועדה לא יכולים להשתמש בחומר שנאסף כראיה במשפט פלילי, מכיוון שהרצון הוא להתמקד בהיבטים הציבוריים של האירוע ולהסיר חשש מחברי ממשלה שמחליטים על הקמת הוועדה, או מאזרחים המעידים בפניה, כי הם עלולים לעמוד לדין פלילי בעקבות החקירה. לנחקרים שהוועדה מחליטה לזמן אין זכות לייצוג אלא אם כן קיבלו מהוועדה "מכתב אזהרה" הקובע שהם עלולים להיפגע מהחקירה או מתוצאותיה.
עם גמר עבודתה מגישה הוועדה דו"ח על תוצאות חקירתה והיא רשאית לצרף לדו"ח המלצות כראות עיניה. מסקנות הוועדה אינן מחייבות במובן הפורמלי, אך הממשלה חייבת לדון בהן. עם זאת, אם הוועדה תסיק מסקנות - הממשלה תצטרך להסביר מדוע אינה מיישמת אותן והיא צפויה להיות חשופה לעתירות לבג"ץ אם לא תבצען.
