בהתאם להחלטת הממשלה, בתקופת הסגר שיחל ביום שישי הקרוב ויימשך שלושה שבועות לפחות, ילדי גני הילדים ותלמידי כיתות א' עד י"ב ילמדו מרחוק באמצעות זום ואמצעים דיגיטליים שונים, אך מורים רבים מתריעים כי לדעתם - בלתי אפשרי ללמד מרחוק.
הם טוענים שהם לא הוכשרו לכך, שהלמידה אינה יעילה, שהתנאים בבתים אינם מתאימים לכך. בעקבות זאת, יש מורים שאף ציינו כי הם שוקלים לבקש אישורי מחלה. כמה מהם אמרו כי אם היו מאפשרים להם - הם היו יוצאים לחל"ת.
- מחדל הפקרת הילדים בישראל יעלה לנו הון | שמואל אבואב
מורה מעמק חפר, בעלת 11 שנות ותק, סיפרה על החששות וחוסר האונים שהיא מרגישה לקראת ההוראה מרחוק בימי הסגר.
"לא הוכשרנו ללמד מרחוק, ועם כל הרצון הטוב והמאמצים - הדבר בלתי אפשרי", היא אמרה, "גם אנחנו הורים לילדים שצריכים ללמוד. אמנם יש זום ומערכת משוכללת, אבל זה לא מספיק. תלמיד צריך את המגע ואת היכולת להיות בקשב זמן רב. הם זקוקים ליד מכוונת בכיתה". היא הוסיפה: "רציתי לצאת לחל"ת אבל לא מאפשרים".
נתניהו מודיע על הטלת הסגר השני, אמש
(צילום: לע"מ )
לדבריה, הנזק בהוראה מרחוק גדול מהתועלת - וממילא הלמידה בלתי אפשרית ובמיוחד בכיתות הנמוכות. "מדובר בכמה ימים ואפשר לוותר על ההוראה מרחוק אם לא ניתן לקיים לימודים", היא אמרה. "לא לכל התלמידים יש את הציוד המתאים ללמידה מרחוק. הצעירים תלויים במבוגרים והם אינם יכולים להתחבר עצמאית. לנו המורים, יש עבודה מרובה בבניית שיעורים מותאמים ללמידה מרחוק".
עוד סיפרה המורה: "אני אם לשלושה ילדים, אחד מהם עם צרכים מיוחדים והשני עוד לא בן שלוש. בעלי עובד בעבודה חיונית, במשרת ניהול בכירה, ובשעות ארוכות יותר מהרגיל. הוא בעצם כמעט ולא נוכח בבית. אני לבד. כל מי שיש לו, או שהיה לו, פעוט בגיל כזה מבין שכשהוא לא בבית - אני מושבתת.
"הבנתי מהמנהלת שלי שהדרישה ממני היא לעבוד ימים מלאים, בשעות 08:00-13:00. באותו רגע הבנתי שרמת הניתוק מהמציאות היא כזו שאאלץ לבקש חל"ת או להתפטר. שום הפעלת שיקול דעת, שום היגיון. מי לדעתם ישמור לי על הילד? סבתא גרה בעיר אחרת - ויש סגר".
מורה נוספת, אם חד-הורית לשלושה ילדים ממרכז הארץ, סיפרה שיש לה בבית מחשב - ואין באפשרותה לרכוש ציוד נוסף.
"אני מחנכת כיתה והפתרון שניתן לי היה - 'תסתדרי'. אני מחויבת ללמד, הילדים שלי תלמידים ביסודי ומחויבים ללמוד - ואין מענה", היא אמרה. "אני בסך הכול בן אדם והציפייה מאיתנו המורים היא לא מציאותית", היא אמרה.
"הזום הפך לסיוט", סיפר מורה המלמד כיתה ו' בבית ספר במרכז הארץ. "האינטרנט נופל אצל חלק מהתלמידים באמצע השיעור, ואני מתפלל שהוא לא ייפול אצלי בבית. השרתים לא עומדים בביקוש, הסיסמאות לא עובדות. כל אנשי מערכות המידע שתומכים בצוותי החינוך במשרד החינוך ובארגונים השונים צריכים להתגייס כדי לאפשר שימוש סביר למורים ולתלמידים, לפני שכולם יתייאשו.
"יש תלמידים שלא מוכנים לפתוח את המסכים, בכל פעם בעקבות טענות אחרות", הוא הוסיף, "לא ברור לי מה הם עושים מאחורי שומר המסך, אבל לא נראה לי שהם לומדים. השיעור מתנהל ללא הפרעות כי כולם על 'השתק' וכשאני פותח את המיקרופונים של כולם, קשה מאוד לשמוע תלמידים. מורכב מאוד וקשה מאוד להחזיק ככה לתקופה ארוכה".
ד"ר הילית פינקלשטיין, ראש תחום מו"פ פדגוגיה ברשת אמית, אמרה כי הקורונה אתגרה את מערכת החינוך בכל ההיבטים – חינוכיים, רגשיים, חברתיים, ערכיים ולימודיים. לדבריה, הצוותים החינוכיים מצאו את עצמם עומדים בפני הצורך לתת לתלמידים מענה מרחוק, ונתקלו במציאות מורכבת.
"ברשת אמית הצלחנו לתת ליותר מ-1,000 מורים הכשרה ללמידה ללא תלות במקום ובזמן, ובצורה שמשלבת בין למידה ממורה, למידה עצמאית ולמידה שיתופית, תוך העברת האחריות ללומד ויצירת חיבור אישי ומשמעותי לתוכן ורכישה של ידע, מיומנויות וערכים", היא ציינה.
ד"ר גליה סמו, ראש התוכנית להוראה בבית ספר העל-יסודי במכללת לוינסקי לחינוך, ציינה כי ההוראה מרחוק טומנת בחובה אתגרים רבים - אך אל לנו להירתע ממנה. "עלינו לאתר את האתגרים, להתמודד איתם ולשפר את תהליך הלמידה מרחוק", היא אמרה.
ד"ר סמו הוסיפה: "למידה מקוונת מלווה בחששות רבים. ילדים, במיוחד בכיתות היסוד, מתקשים להתרכז וללמוד בלמידה מרחוק, המצריכה משמעת עצמית וניהול זמן באופנים שאינם מוכרים מאופן הלמידה המסורתי.
"מצד התלמיד – עליו להתגבר על פיתויים כמו משחקי רשת במחשב ובטלפון החכם. מצד ההורים והמשפחה – יש אחריות גדולה יותר להיערכות הילד ללמידה, כיוון שנוסף לקימה בבוקר, ההתארגנות והכנת ארוחת הבוקר, יש לדאוג גם לארגון סביבה שקטה ומתאימה ללמידה, לסייע בפתרון בעיות טכניות הקשורות לגלישה ברשת, לנהל את מכשירי הקצה בבית ביחס למספר הילדים במשפחה ועוד.
"הלמידה מרחוק צריכה להיות דינמית, ויזואלית ומעניינת, אחרת התלמידים מאבדים קשב במהירות", היא טענה. "למורה קשה להבחין בחוסר קשב כאשר מדובר באמצעים ללמידה מרחוק, מה שעלול ליצור פערי ידע. מבחינה חברתית, הנתק בין התלמיד לחבריו לכיתה גדל במהירות, והאינטראקציות המאפשרות לתלמיד לתרגל את כישורי החברות שלו אינן פועלות במלואן".
ד"ר משה רחימי, דיקן מכללת אורות ישראל, סיפר גם הוא על עמדותיו בנוגע ללמידה המקוונת. "עם פתיחת שנת הלימודים במציאות של נגיף הקורונה, למידה מרחוק ומערכת לא יציבה, המורים ניצבים בפני קשיים ורבדי התמודדות.
"הקושי הראשון הוא האתגר החינוכי לבנות את הכיתה, את הנהגתה ולהנחיל ערכים - תהליך שדורש קשר בין-אישי ורציפות", הוא הסביר. "אתגר הקשר הבין-אישי, שיש בו היבט רגשי-אישי ויש בו היבט חברתי, בתחום הלימודי קיים הצורך בהתחדשות פדגוגית והתאמתה למצב. קיים קושי של חוסר התמקצעות בטכנולוגיה העשירה הקיימת, אשר יכולה לסייע למורה להכין וללמד שיעורים מעניינים ויעילים.
"מעבר לכל אלו", המשיך רחימי, "תקופת הלמידה מרחוק הביאה את המורים לתקופה של חוסר יציבות, שינויים תכופים וצורך בהתארגנות מחדש בתכיפות. במשרד החינוך מצפים מהמורים ל'זמישות' = זריזות וגמישות, שזו כל משנת הפדגוגיה מוטת העתיד על רגל אחת".
שר החינוך יואב גלנט מסר: "מיד עם כניסתי לתפקיד, לפני כארבעה חודשים, בניתי יחד עם גורמי המקצוע במשרד את תוכנית 'לומדים בביטחון' להפעלת מערכת החינוך בשגרת קורונה. במסגרת התוכנית, שתוקצבה בסכום תקדימי של 4.2 מיליארד שקלים, הושקעו 1.2 מיליארד שקלים לבניית תשתיות דיגיטציה ורכש אמצעי קצה עבור מערכת החינוך והתלמידים. כפי שאמרתי כבר לפני חודשיים, התהליך יארך שנה שלמה כאשר 50% ממנו יושלם עד סוף ינואר 2021.
"הלמידה מרחוק תתקיים במהלך הסגר בכל הגילים, לפי תוכניות שונות שיותאמו לכל שכבת גיל. זאת בכדי לשמר שגרה חינוכית ולימודית עבור תלמידי ישראל", הוא המשיך, "במהלך השנה הקרובה מערכת החינוך תקיים עבור התלמידים סביבת למידה חדשנית ושיעורים שיעברו דרך הזום בצורה חווייתית.
אמרתי מההתחלה שזה לא יהיה מושלם", הוסיף השר גלנט, "אבל נעשה את המיטב הניתן באמצעים הקיימים. לא ניתן להשלים פערים של 20 שנה ב-4 חודשים. יחד עם זאת, אני מאמין במנהלים, במורים ובגננות המצוינים שלנו – שיעשו הכול למען חינוכם של ילדי ישראל".
