עננת פיזור הכנסת מרחפת מעל לא מעט הצעות חוק בשלבי קידום שונים, שעלולות פשוט להתבטל במידה שלא יעברו בימים שנותרו למושב הנוכחי. את המחיר הפוליטי צפויים לשלם בין היתר ילדי הגיל הרך ומשפחותיהם שקיוו לראות את הגאולה אחרי שנות הזנחה רבות וכעת חוששים שגם הפעם הרפורמה המיוחלת תחכה - ועוד שנת לימודים מסוכנת תיגזר על הילדים וההורים. המצב הזה אינו גזירה משמיים, וניתן היה למנוע אותו בצעדים ידועים.
1. חוק הפיקוח
החוק, שיזמה ח”כ קארין אלהרר, אושר כבר ב-2018 ומחכה מאז לאישור תקנותיו שיתוו סטנדרט אחיד בנוגע לסוגיות הצוות והמבנים, ויאפשרו אכיפה. משרד העבודה והרווחה פרסם בסוף אוגוסט את התקנות להערות ציבור, בחן את ההערות שנתקבלו וקיים דיונים עם משרדי האוצר, רה”מ והמשפטים. מהמשרד נמסר כי התקנות נמצאות כעת בשלב האחרון לפני הבאתן למשרד האוצר ולאישור הוועדה בכנסת, כשהמטרה היא להכניסן לתוקף כבר בשנת הלימודים הבאה. אולם במידה שהכנסת אכן תפוזר, סביר להניח שההליך לא יושלם בזמן.
2. חוק המצלמות
החוק שיזמה ח”כ יפעת שאשא ביטון עוד בשנת 2017 כבר אושר ואף נכנס לתוקף, אולם אינו מיושם בפועל בגלל תקציב. הכנסת הבטיחה השתתפות בעלויות ציוד הצילום והתקנתו בגנים, לכאורה אושר תקציב המיועד לכך אולם בפועל הכסף לא הועבר לגנים עד היום. מחודש דצמבר אמורה להיות חובה סופית להתקנת המצלמות, אבל בעקבות המשבר הכלכלי שהביא לסגירתן של כ-2,500 מסגרות לגיל הרך, בעלי הגנים מתריעים כי ללא תקציב אף גדול מזה שהובטח במקור, לא תהיה ביכולתם לשאת בעלויות המתבקשות. הנושא נידון מספר רב של פעמים ללא הכרעה. במידה והכנסת תפוזר, הכרעה זו תאלץ לחכות לכנסת הבאה.
3. חובת מאסר למתעללים
הצעת החוק שיזם ח”כ אופיר כץ נולדה בעקבות גזרי דין מקלים שניתנו למי שהורשע בפרשות ההתעללות בגנים. הצעת החוק קובעת שכל מי שיורשע בסעיפי התעללות בחסר ישע יקבל עונש מינימום של מאסר בפועל, שלא יומר בעבודות שירות. ההצעה ממתינה כרגע לאישור ועדת השרים לחקיקה ולטענת כץ היא נתקלת בהתנגדות של משרד המשפטים. אם הכנסת תפוזר בקרוב, ההצעה תהיה תלויה בחסדי הממשלה הבאה.
4. איסור עיסוק למתעללים
הצעת חוק זו הוגשה גם היא על ידי ח”כ כץ, וקובעת כי כל מי שהורשע או מתנהל נגדו הליך בגין תקיפה או התעללות בקטינים או פעוטות בפרט, לא יוכלו להיות מועסקים בעבודה עם חסרי ישע. ההצעה נולדה בעקבות מקרים בהם מי שהורשעה בהתעללות בגנים חזרה לעבוד במסגרות המיועדות לגיל הרך. מקרה כזה נחשף לפני מספר חודשים ב”ידיעות אחרונות” , ובו סייעת שהורשעה באלימות עבדה במקביל למשפט ולגזר דינה בגן אחר, במשך כעשור. גם הצעת חוק זו ממתינה להכרעת ועדת השרים לחקיקה, ועם פיזור הכנסת תיאלץ להתחיל בהליך מחדש.
5. שיקום לקורבנות התעללות
היום (שלישי) תתכנס הוועדה לזכויות הילד לדיון שיזם ח”כ כץ בנוגע לקידום מעטפת שיקומית לפעוטות ולילדים שעברו התעללות בגנים, באחריות ובמימון המדינה. זוהי הזדמנות לקדם מענה מיידי, שלא דורש חקיקה. את ההפקרות הזאת איתמר סולומון מכיר מקרוב. שני ילדיו חוו התעללות בגן “ניצנים” בחולון, בפרשה שהתפוצצה ב-2016 עם תיעוד למעלה מ-300 מקרי תקיפה תוך שבועות ספורים, כולל סטירות ובעיטות.
“מאז הבן הגדול שלי סובל מהתפרצויות זעם קשות, אבל מה שהכי בולט אצלו זה חוסר אמון ביחס למורים ולגננות. הוא ילד מאוד בודד, מרגיש שכולם נגדו”. לדברי האב, מאז ועד היום המשפחה מתמודדת לבדה. “אף אחד לא הציע עזרה, הדרכה, אבחונים, בקרת נזקים. הילדים שילמו מחיר יקר, וגם אנחנו כהורים שילמנו, נפשית וזוגית”.
בנו של אודי שריקי צולק בידי הגננת חדווה צוקרם כשהיה בן חמש וחצי בלבד. על פי כתב האישום צוקרם סגרה את הפעוט מחוץ לגן ושאלה את הילדים “אתם רוצים אותו? אתם אוהבים אותו?” הדלת פגעה בפניו בזמן שניסה לחזור והגננת הטיחה בו: “לך מפה, לא רוצה אותך!” כשהוא ממרר בבכי ומתחנן להיכנס. “הבן שלי מוכר עם 100 אחוז נכות ומלווה אותו סייעת צמודה”, אומר שריקי. “הורים שיצטרכו לעבור את זה עם קשיים כלכליים - זה פשוט מפרק משפחה”.
פורסם לראשונה: 07:05, 08.12.20
