משרד המשפטים ערך היום (ג') טקס פרידה ב"זום" מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר לרגל סיום כהונתה. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ציין את בית הגידול הבית"רי של זילבר, וסקר את הסערות שעוררו חוות הדעת שלה בקרב חוגי ימין. זילבר עצמה דיברה על "מבחני הפטריוטיות הבלתי לגיטימיים שמציבים לנו".
היועץ אמר לזילבר: "יש לך חלק גדול בקדושה שיש במקום הזה - משרד המשפטים. בסוף יש עקרונות וערכים שעליהם מתבססת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וזה נעשה כאן. העמדות האלה באות לידי ביטוי בחוות הדעת, והרוח שיש כאן היא כלי עבודה של אנשים כדי לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה לטובת הכלל ולמען שלטון החוק".
מנדלבליט הוסיף: "דינה היא בית"רית במוצאה, היא מותג. אין מי משרי הממשלה והפקידות שלא העריך את חוות דעתה המשפטיות. השם שלה הפך לשם דבר. היא לא היססה לצאת לחזית ולומר את דעתה בקול ברור וצלול. היא עמדה על שלה תמיד".
זילבר החלה את הקריירה המשפטית שלה ב-1994 במחלקת הבג"צים של המשרד. היא עבדה גם כמתמחה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז. אולם עיקר פרסומה של זילבר הגיע במהלך כהונתה של שרת המשפטים איילת שקד מ-2015. בלחץ אנשי ימין ומתנחלים אשר טענו כי זילבר נמנעת בשיטתיות ומסיבות פוליטיות, להעניק מטריה משפטית להסדרת חייהם ביהודה ושומרון, הוזזה זילבר מטיפול נרחב בחוות הדעת הרלוונטיות. סמכויותיה הייעוציות בנושאי השטחים פוזרו בינה לבין יתר המשנים ליועץ.
התנגשות חריפה יותר נרשמה בין שקד לבין זילבר כשמתחה ביקורת נוקבת על הצעת "חוק היועמ"שים" למשרדי הממשלה. הצעת החוק נועדה לאפשר לשרים לבחור יועצים משפטיים למשרדיהם במתכונת של משרת אמון. זילבר התבטאה בחריפות בוועדת בכנסת נגד יוזמה זו ויוזמות אחרות שאיימו להכניס פוליטיזציה למינויים של שומרי סף. השרה שקד תבעה מהיועץ מנדלבליט להדיח את זילבר מתפקידה, הוא סירב, אך היא נכנסה לסוג של הקפאה עד לעזיבתה של שקד את משרד המשפטים.
הסערה האחרונה: זילבר על "פייק מנהיג" בחודש שעבר
נתניהו מגיב לזילבר
(צילום: לע"מ)
בפרידה היום, זילבר סקרה את גלגולי משפחתה הציונית בפולין וברוסיה, שמנתה מסורבי עלייה ואסירי ציון שהוגלו לסיביר בשל פעילותם הציונית לפני שעלו ארצה בראשית שנות השבעים. היא פרשה חלק מהעקרונות שהנחו אותה ואף גרמו לסערות ציבוריות ולהתקפות עליה, ותהתה "מה לא נכון בשוויון? מה עקום בממלכתיות?
"מה מוטעה בחתירה להגן על האינטרס הציבורי לגווניו? מה פסול בשאיפה להכניס פנימה לפרויקט המדינתי ולהקצאת משאביו צדק חלוקתי? למה לא להילחם על אפשרותם של המודרים והמוחלשים להשמיע קול? להיראות? לא להימחק? לא להישאר שקופים? מה פסול בלשאוף להיות עם חופשי בארצנו? איך אפשר שלא לפעול לקירובנו צעד אחד בכל יום לחזון של הכרזת העצמאות, שהיא הכל והכל בה, לתרבות עברית, לזכויות אדם, לריבוי אפשרויות ולא לצמצומן?".
לדברי זילבר, בימים הקשים והמורכבים שעוד יבואו, כהגדרתה, "גלום לא רק קושי וחשש מפני הבאות אלא גם פוטנציאל מוסרי ומקצועי יוצא מגדר הרגיל".
לחבריה המשפטנים אמרה: "אל תשכחו שאתם יפים וצודקים. שהרבה אנשים מהרוב הדומם איתנו. אל תיפול רוחכם. כל הגשם והברד והזלעפות המומטרים על ראשינו לא יכסו את האהבה המפעמת בכם למדינה, משרתי ציבור, לעשות לטובת הכלל ולא לביתנו. את זה אי אפשר להכתים בחתירה המתמדת לאיזון, למדינה מתוקנת ולחברה דמוקרטית וחופשית המחוברת לשורשיה ומכוונת לעתיד זוהר אין שום פסול. להיפך. ואת כל מבחני הפטריוטיות הבלתי לגיטימיים המציבים לפתחנו שוב ושוב נעבור כולנו בהצטיינות יתרה".
בנימה אישית סיכמה את השנים הסוערות שלה בייעוץ המשפטי ובמחלקת הבג"צים: "ניסיתי לעשות כמיטב יכולתי. ללא ספק גם טעיתי. רציתי לקרב וגם קרה שהרחקתי, לא זו הייתה הכוונה. תודה על הזכות שנפלה בחלקי לשרת את כל ממשלות ישראל שנות דור, על הזכות לשרת את הציבור הישראלי לגווניו".
