51% מהסטודנטים איבדו את מקום עבודתם במהלך משבר הקורונה, מתוכם 14% פוטרו ו-37% הוצאו לחל"ת. 13% עזבו את דירותיהם בשל קושי כלכלי ו-24% שוקלים להקפיא או לפרוש מהלימודים בסמסטר הקרוב. כך עולה מסקר בחינת ההוראה באקדמיה שפורסם היום (א') על ידי מכון מאגר מוחות. הסקר השנתי נערך בקרב כ-10,000 סטודנטים וסטודנטיות וממנו עולה גם כי שביעות הרצון מהלמידה המקוונת בזמן המשבר נמוכה עד בינונית בכל התחומים.
על פי מצאי הסקר, השכר החודשי הממוצע של הסטודנטים העובדים ב-2020 היה 3,895 שקל, נתון המהווה ירידה של 748 שקל בהשוואה לסקר מ-2019.
מפילוח נשירת סטודנטים לפי מגזר עולה כי בקרב הסטודנטים מהאוכלוסייה החרדית, 25% השיבו שהם שוקלים לפרוש מלימודיהם. בקרב האוכלוסייה הערבית, 52% השיבו כי הם שוקלים לפרוש מלימודיהם. 32% מהסטודנטים במכללות הלא-מתוקצבות השיבו כי הם שוקלים לפרוש מלימודיהם. 18% מהסטודנטים באוניברסיטאות השיבו כי הם שוקלים לפרוש מלימודיהם.
שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית אמר, כי "בהשכלה הגבוהה בישראל מתחילה להתפשט מגפה חברתית קשה, בה רק החזקים שורדים. אמנם נראית עלייה במספר הנרשמים ללימודים, אבל הסטודנטים שנפגעו כלכלית במשבר נשארים מאחור ואותם מחליפים כעת סטודנטים המגיעים עם גב כלכלי מבית הוריהם".
ממוצע שעות העבודה לסטודנט בחודש עמד בסקר 2020 על 94, ירידה קלה בהשוואה לסקר 2019. הסטודנטים נשאלו אם בעקבות המשבר הם חוששים בנוגע לעתיד הכלכלי/תעסוקתי שלהם: 48% ענו שהם חוששים מאוד שיתקשו להשתלב בשוק העבודה, 39% חוששים מעט, אך מאמינים שהמשבר יחלוף עד לסיום לימודיהם. 13% אינם חוששים לגבי עתידם.
על פי הסקר, ההוצאה החודשית הממוצעת הכוללת של סטודנטים עומדת על 4,928 שקל, ירידה של 549 שקל בהשוואה לשנה שעברה.
בקרב הסטודנטים שלקחו הלוואה במהלך לימודים, כמחצית (51%) לקחו יותר מ-15 אלף שקל. ההלוואה הממוצעת שסטודנט לוקח עומדת על 27,204 שקל, עלייה של 5,924 שקל לעומת השנה שעברה.
למידה מרחוק עדיפה על לימודים בקמפוס
לפי ממצאי הסקר 51% מהסטודנטים דווקא סבורים שלמידה מרחוק עדיפה על למידה בקמפוס, עם זאת "לימודי הזום מביאים את רמת שביעות הרצון של הסטודנטים מאיכות ההוראה לשפל חדש", אומרים בהתאחדות הארצית בעקבות הממצאים.
שביעות הרצון עומדת על בין 2.66 ל-3.28, זאת בהשוואה לנתונים של בין 3.56 ל-4.00 אשתקד. לפי הדירוג, משבר הקורונה גרם לקושי במעקב אחר החומר הנלמד במהלך הלמידה המקוונת (אפקטיביות, בקיאות, סיכומים ועוד) ועומד על 2.96, נתון נמוך משמעותית מהשנה שעברה - 3.75.
הסטודנטים נתבקשו לדרג את שביעות הרצון במוסדות השונים. ארבע האוניברסיטאות בהן סטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה (בשקלול כלל הסעיפים, בהם רמת הקורסים, תכנית הלימודים, רמת המרצים והמתרגלים ועוד).
במקום הראשון ניצבת האוניברסיטה הפתוחה (3.63), במקום השני אוניברסיטת בר אילן (3.29), מיד אחריה אוניברסיטת תל אביב (3.19) ובמקום הרביעי הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בחיפה (3.14). האוניברסיטאות בהן הסטודנטים הביעו את שביעות הרצון הנמוכה ביותר הן אוניברסיטת אריאל (2.96) ואוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע (3.0).
שלוש המכללות הלא מתוקצבות בהן סטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה הן הקריה האקדמית אונו שבקריית אונו (3.15), המרכז האקדמי פרס ברחובות (3.13) והמכללה למנהל בראשון לציון (3.0).
7 צפייה בגלריה
שביעות הרצון ירדה, הפתרונות בדרך? יו"ר התאחדות הסטודנטים: "העתיד לא בזום"
(צילום: אלכס קולומויסקי )
ארבע המכללות המתוקצבות בהן סטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה - שנקר – ביה"ס גבוה להנדסה ועיצוב (3.19), המכללה האקדמית אחווה (3.14), המכללה האקדמית ספיר (3.04) והמכללה האקדמית כנרת (3.03)
שלוש המכללות לחינוך בהן סטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה - המכללה לחינוך ע"ש א.ד. גורדון (3.58), אורות ישראל המכללה האקדמית לחינוך (3.57) ואורנים – ביה"ס לחינוך של התנועה הקיבוצית (3.42)
"העתיד שלנו לא נמצא בזום", אמר יו"ר ההתאחדות הארצית של הסטודנטים שלומי יחיאב. "צריך להפסיק להתהדר במהירות המעבר ללמידה המקוונת ואין להסיק כי זה הוא המדד המרכזי להתמודדות מוצלחת של ההשכלה הגבוהה עם משבר הקורונה. נתוני הסקר חושפים את הצורך העמוק של הסטודנטים והסטודנטיות לקרבה האנושית והאישית, דבר שהשיטה הנוכחית אינה מספקת".
לדבריו, תהליך שחיקת איכות הלמידה ורלוונטיות התארים בשנים האחרונות, לצד התערערות שוק התעסוקה כתוצאה מהמשבר, מחייבים חישוב מסלול מחדש בשיטות ההוראה בהשכלה הגבוהה. "מסלול זה צריך למתוח את יכולות החשיבה, העמקה, המחקר תוך התנסויות מעשיות משמעותיות לצד החומר הנלמד, אותן הטכנולוגיה צריכה לתמוך ולא להחליף", טען.
מהממצאים עולה, כי 45% מהסטודנטים מעדיפים לשלב בין הלמידה מרחוק לבין למידה בקמפוס, 40% מעדיפים למידה בקמפוס על למידה מרחוק ו-15% בלבד ענו כי למידה מרחוק עדיפה על למידה בקמפוס.
בסקר נשאלו הסטודנטים על איכות הוראת המרצים בשיטת הלמידה מרחוק. הקריטריונים שנבחנו בין היתר - יצירת עניין, אופן העברת התוכן ומבנה ההרצאה. הציון הממוצע עמד על 3.23. ציון זהה עלה מהסקר באשר ליכולת המרצה לטפל את הפלטפורמה הטכנולוגית בצורה "מוצלחת".
בנוגע לאורך השיעור בזמן הלמידה מרחוק, ובמובן מסוים האפקטיביות של השיעור, עמד הציון הממוצע מבחינת שביעות הרצון על 3.14. על צורת ואופי המבחנים מבחינת הגבלת זמנים, תנאי הבחינה המצולמת ותואר מידות הציון הממוצע היה 3.03.
הסטודנטים שנסקרו נשאלו מהי שביעות רצונם ביחס לחוויית הלמידה הביתית מכמה בחינות. סביבת הלמידה הביתית בזמן הלמידה מרחוק - 3.16, תחושת פרטיות ונוחות - 2.95 ורעשי רקע בזמן הלמידה מרחוק - 2.68.
הנשאלים חולקו גם לפי סוג מוסד הלימודים והמקצוע שהם בחרו ללמוד. איכות ההוראה למשל הוערכה כגבוהה ביותר בקרב הנדסאים (3.34), גם איכות הלמידה הוערכה כגבוהה ביותר על ידם (3.12). תחומים רבים הוערכו בחיוביים ביותר באוניברסיטאות. תפעול טכנולוגי על ידי המרצה (3.39), אורך השיעור (3.33), פלטפורמת העברת השיעורים (3.42) ועזרים טכנולוגיים נוספים (3.34). צורת ואופי המבחנים (3.52) ויכולת ריכוז (2.88) הוערכו כגבוהים וחיוביים ביותר במכללות לחינוך.
