מחלקת המדינה האמריקנית יצאה הערב (רביעי) נגד ההחלטה לחקור את הטענות לפשעי המלחמה בעזה וביהודה ושומרון. דובר מחלקת המדינה נד פרייס הדגיש כי כי מבחינת ארה"ב לבית הדין הבינלאומי אין סמכות שיפוטית לחקור את ישראל - ואת הנושא בכלל.
בישראל פנו בשבועות האחרונים לאמריקנים וביקשו את עזרתם בנושא. הנושא עלה גם בשיחה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן שהתקיימה לפני חודש, ונידון גם במגעים בין שר החוץ גבי אשכנזי למזכיר המדינה אנתוני בלינקן ובין הפקידים המדיניים. האמריקנים, שכבר התבטאו בחריפות נגד הכוונה של האג, אמרו שהם רואים את חקירת פשעי המלחמה בחומרה - ויסייעו היכן שיוכלו. עם זאת, ההנחה הרווחת בישראל היא שארצות הברית לא תטיל סנקציות חדשות - אלא תסתפק בלא לבטל את הקיימות.
נתניהו: "נילחם על האמת מול ההחלטה האנטישמית של בית הדין"
4 צפייה בגלריה
התובעת מנועה מלהיכנס לארה"ב. בעולם קוראים לביידן לבטל את הסנקציות על בית הדין
(צילום: AP)
היחסים בין וושינגטון לבית הדין בהאג לא בשיאם לאחר שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ הטיל סנקציות על המוסד - והתובעת היוצאת פאטו בנסודה, שהחליטה על החקירה, מנועה מלהיכנס לארה"ב יחד עם צוותה. בקהילה הבינלאומית תוהים עד היום מדוע ביידן לא ביטל את הסנקציות - ומפעילות על ארה"ב לחץ משמעותי.
כעת נותרה השאלה אם ביידן ירצה לעזור לישראל בנידון, מכיוון שגם הסנקציות הקיימות לא הרתיעו את בנסודה מלהחליט על התנעת החקירה. בנסודה הודיעה על הפתיחה בחקירה היום בצהריים, ואמרה כי במהלכה ייבחנו מקרים שהתרחשו בעזה וביהודה ושומרון מ-13 ביוני 2014 - יממה אחרי הפתיחה במבצע "שובו אחים" להשבת שלושת הנערים החטופים, שהוביל בהמשך למבצע צוק איתן ברצועת עזה.
בדרך לחקירת "פשעי מלחמה" של ישראל בהאג. דיון באולפן ynet
(צילום: חגי דקל)
בבית הדין, נזכיר, חברות 122 מדינות, בהן כמעט כל מדינות אירופה המערבית ויבשת אמריקה, למעט ארצות הברית. בנוסף חברות בו חלק ממדינות אפריקה וגם אוסטרליה, יפן ומדינות נוספות באסיה. לראשי מדינה ולשרים אין חסינות בפני בית הדין, כולל כאלה שעדיין מכהנים בתפקיד. המשמעות היא שאם יוצאו צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, תוגבל למעשה אפשרות הנסיעה שלהם למדינות רבות.
ההחלטה תחייב את ישראל להיערכות מיוחדת וזהירות יתרה בטיסות של אישים ישראלים וקצינים בכירים לחו"ל מחשש שייעצרו. בישראל גיבשו בשנה האחרונה רשימה של 300-200 אישים שעלולים למצוא את עצמם כדרושים לחקירה. מדינת ישראל גיבשה גם סל של כלים שיאפשר להתמודד עם פתיחת חקירה כזו של בית הדין בהאג, כולל מטריה הגנתית לאישים ישראלים וקצינים שבית הדין יבקש לחקור.
מאחר שסביר שישראל תחרים את בית הדין ולא תשתף איתו פעולה, בוודאי בנושא הבנייה בהתנחלויות, קיים חשש שבית הדין יוציא צווי מעצר נגד ישראלים. בית הדין יכול להוציא את צווי המעצר באופן חשאי וללא ידיעת האדם שלגביו הוצא הצו. משהוצא צו המעצר, כל מדינה שחברה בבית הדין מחויבת לקיימו ולהעביר את העצור לבית הדין בהאג.
