מותו של אהוביה סנדק ז"ל היווה נקודת שיא במערכת היחסים המסוכנת שמתנהלת כבר שנים בין שוטרי ימ"ר ש"י לבין נערי הגבעות ביהודה ושומרון. מדובר ברומן שמתנהל בחצר האחורית של מדינת ישראל, בלי ריבונות, ברקע שטחים פתוחים ונוף פראי. השנים הללו היו מלוות בחיכוך אינסופי בין הנער לבלש - בגבעה, בניידת, במעצר, בחקירה, באולם בית המשפט ושוב בגבעה.
הדינמיקה הזו גורמת נזקים לשני הצדדים. מחד לנערים, שרובם (למעט כמה עשרות חריגים) מנסים לממש אידיאולוגיה בארץ ישראל השלמה, ואחרי כמה חודשים מוצאים עצמם עם תיקים פלילים על אירועים מינוריים שגוררים רישום המעיב על המשך חייהם; ומאידך לבלש שהתגייס חדור מטרה לסייע בביטחון המדינה, ומוצא את עצמו סופג קללות ואיומים על משפחתו, בשפה שהוא מכיר, מאנשים שייתכן שפגש בבית הכנסת, בתור לסופר או בדרך לחיסון בקופת החולים.
רק מדי פעם עולה הרומן הזה לכותרות. זה קורה מן הסתם באירועים קיצוניים - בקבוק תבערה על ניידת, מעצר אלים של נער, אבן שהושלכה על לוחם, פשיטה באישון לילה על בית במאחז, מעצר או סטירה לילד, התבצרות ובריחה ממעצר. אבל לרוב, השיגרה לא מעניינת איש.
הסתה נגד שוטרים ואיומים על משפחותיהם, מעבר לפליליות שבדבר, אינם הפתרון. אם מישהו חושב שיסגרו את היחידה המרכזית במחוז ש"י הוא משלה את עצמו
למי יש כוח, זמן או חשק להציץ למתרחש בחצר המוזנחת מאחור? למחוז המשטרתי שאין לו מספיק כוח אדם? לנערים שנשארו ללא התוכניות שהוכנו עבורם בגלל חוסר תקציב? להנהגת ההתיישבות שלא מקבלת סיוע?
ואז הגיע הרגע שבו נער שילם בחייו. אהוביה סנדק - רועה צאן שהקים גבעה, למד ופעל בה - מת בגלל מערכת היחסים המסוכנת הזו. המחאה בעקבות האירוע מוצדקת. נער לא צריך למות במהלך מרדף משטרתי, קל וחומר כשהמרדף לא מתנהל בכביש 6 באמצע היום אלא בכביש צדדי שבו בקושי נוסעות מכוניות והוא מגיע לדד אנד. הרשויות - ממח"ש ועד ימ"ר תל אביב - צריכות לחקור את האירוע ולהסיק מסקנות.
- מה גרם למותו של אהוביה סנדק / יריב אופנהיימר
אבל מה יקרה אחרי כתבי האישום, אם וכאשר יוגשו? איך יסתיים המפגש הבא בין הבלש לנער שממתין מעבר לעיקול על הגבעה? המחאה היא בדיוק על הדברים הללו. הנערים שמוחים ברחובות ומחפשים צדק מופעלים על ידי אותה דינמיקה: שוטר מכה נער שמכה בלש שעוצר נער שמאיים על משפחת השוטר.
תיעוד: מפגינים שוטרים סמויים
אופי המחאה יקבע כיצד ייראו הדברים מעתה והלאה. ככל שתמשיך להתנהל בפראות, באופן שעלול לגרור פגיעה בחפים מפשע ויעודד פעולות אלימות נגד פלסטינים, חשיפת האמת תתרחק ותלך. רק אם המחאה תעסוק בצדק וברצון לשנות את המפגש הבא בין הנער לבלש – האמת תצא לאור.
אלישע בן קימון צילום: אבי מועלםהסתה נגד שוטרים ואיומים על משפחותיהם, מעבר לפליליות שבדבר, אינם הפתרון. אם מישהו חושב שיסגרו את היחידה המרכזית במחוז ש"י הוא משלה את עצמו. ואם מישהו חושב שטיוח ומריחת החקירה יביא להתמוססות המחאה טועה גם הוא.
מדינת ישראל היא לא הריבון ביהודה ושומרון, אבל האנשים שחיים שם - נערי הגבעות ובלשי ימ"ר ש"י - הם אזרחיה. מגיע להם טיפול ראוי. ושינוי תפיסה.
- אלישע בן קימון הוא כתב יהודה ושומרון של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
