השר אמיר אוחנה בביקור בבית האריזה "רפקור"
(צילום: אביהו שפירא)
השר לביטחון פנים אמיר אוחנה נפגש הבוקר (שלישי) עם ראשי המועצות בגליל העליון בבית האריזה "רפקור" בראש פינה, שנפל קורבן להתנכלויות והצתות על רקע ניסיון לגביית דמי חסות. שר החקלאות אלון שוסטר השתתף אף הוא בפגישה.
בפגישתו עם ראשי המועצות, התחייב השר אוחנה להציב את נושא דמי החסות בראש סדר העדיפויות של המשטרה. לדבריו, סחיטת דמי חסות לא משפיעה רק על הנסחטים בענפי הבנייה והחקלאות. "עלויות סחיטת דמי חסות, המשמנות את פעילותם של ארגוני פשיעה וחבורות עברייניות, מגולגלות אל הציבור הישראלי כולו", אמר אוחנה.
באזור הגליל העליון פועלות מספר "חברות שמירה", שהידועה שבהן היא בבעלותו של גולן הייב, תושב הכפר טובא זנגריה. עסקים, קבלנים וחקלאים שסירבו לשכור מהחברה את שירותי השמירה ספגו התנכלויות והשחתת רכוש שגרמו לנזקים של מיליונים. רק בחודשים האחרונים הוצתו כלים חקלאיים בקיבוץ גינוסר ומעיין ברוך, כלים אחרים הוטבעו באגני החמצון בקריית שמונה ומתבנים, משאבות ובתי קירור הוצתו.
4 צפייה בגלריה
"עלויות סחיטת דמי חסות מגולגלות אל הציבור הישראלי כולו". השר אוחנה
(צילום: אביהו שפירא)
אתמול בשעות היום הגיעו מספר רעולי פנים לאתר בנייה בחצור הגלילית, ירי באוויר, הורידו נהג דחפור מכלי הרכב והציתו אותו. המשטרה עצרה שלושה חשודים מטובא זנגריה, והגדירה את האירוע כ"מאבק בין חברות שמירה".
למרות מבצעים רבים ופעילות משטרתית אינטנסיבית, המשטרה לא הצליחה עד כה למגר את התופעה. המבצע המשמעותי האחרון התקיים לפני כמה שנים, כאשר גולן הייב ושותפו פרג' הייב נעצרו והוגשו נגדם, ונגד 18 בני אדם נוספים, כתבי אישום. בסופו של דבר לא ניתן היה להרשיע את השניים בניהול ארגון פשיעה והם קיבלו עונשי מאסר קצרים של 40 ו-33 חודשים. שניהם כבר שוחררו מהכלא.
"תופעת סחיטת דמי החסות מעמידה לנסחטים שתי אפשרויות שאיננו מוכנים להשלים עמן: הראשונה היא לשלם, והשנייה - לקחת את החוק לידיים. הציבור צריך לבחור בדרך השלישית, שהיא לפנות למשטרה, להעיד ולהפליל את העבריינים", אמר אוחנה. "אנחנו חייבים להפוך את הדרך הזו ליעילה וכדאית יותר כדי להבטיח את שלומו של המתלונן ואת שלמות רכושו. המשטרה צריכה להשקיע בנושא ובמקרים מסוימים אף לעשות שימוש בתוכנית להגנת עדים".
השר לביטחון פנים תיאר את התסכול שמגיע מצדה של המשטרה עצמה מהמצב. "אני שומע בצער רב את התסכול של אנשי המשטרה שמתארים איך הם מצליחים לאתר את העבריין, אבל לאחר זמן קצר הוא משוחרר ממעצרו וזוכה לעסקת טיעון מקלה או עונש רך המתחשב מדי בנסיבותיו. זה מגיע על חשבון הציבור שקולו לא נשמע".
כדי לשפר את המצב, קורא אוחנה לשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה לרשויות המדינה. "זאת חייבת להיות פעולה בין-משרדית משולבת של המשרד לביטחון פנים, משרד החקלאות, משרד האוצר ורשויות המס, משרד המשפטים, הפרקליטות והמשרד לאיסור הלבנת הון, ולבסוף בתי המשפט והשופטים".
"החקלאים עובדים קשה לפרנסתם והם זכאים לקבל מענה מהמדינה, וככל שהדבר תלוי במשרד לביטחון פנים כך יהיה", הוסיף השר. "אני קורא למשרדים נוספים לקחת חלק בתהליך הזה, שהוא הרבה מעבר לתחום החקלאי. אני מציב את הטיפול בדמי החסות כיעד לאומי ואני מצפה שאת התוצאות נראה בחודשים ובשנים הקרובות".
מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, ירון בלחסן, השתתף גם הוא בדיון עם השרים ואמר שהטרור החקלאי נמצא בעלייה מתמדת ומדאיגה. "מדובר בתופעה רחבה וקשה מאוד הפוגעת בפרנסתם של החקלאים היושבים בגבולות המדינה, ומספקים תוצרת חקלאית לכל תושבי ישראל. ברוב המקרים מדובר באובדן שלא ניתן להשיבו.
"אני קורא לממשלת ישראל להוסיף תקציבים למשטרה הירוקה ביחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות, כדי לפזר בצורה יעילה יותר כוחות בשטחים נרחבים. אני קורא לבתי המשפט להחמיר בעונשם של מבצעי הטרור החקלאי".
