גם אני הוזמנתי, יותר מפעם אחת, להרצות לתלמידי בית הספר הריאלי בחיפה בנושא מזרחנות. מהשאלה מה עושים עם לימודי הערבית בצבא ועד השימוש המושכל שניתן לעשות בהתמחות בעולם זה באזרחות. השיח עם מאות התלמידים, באולם הגדול של בית בירם, על הר הכרמל בחיפה, היה ער ופתוח. השאלות היו ענייניות. סיפרתי להם איך יצאנו, בחופשת הקיץ, למחנה לימודים בעכו, ללטש את השפה, ולהכיר מקרוב אזרחים דוברי ערבית.
בסופה של כל הרצאה ביקשתי מהתלמידים להצביע: מי מתכוון להעמיק את השכלתו במזרחנות, מי למד דברים חדשים, ומי, גם את זה שאלתי, החליט מראש לא לגלות עניין בשכנים מקרוב ובמדינות הסמוכות.
לגמרי במקרה ניהלתי שתי שיחות עם שר החינוך יואב גלנט - אז עוד היה ח"כ מטעם מפלגת כולנו. סיפרתי לו, בין השאר, על הניסיון המאלף שחוויתי בבית הספר הריאלי. לא זכורה לי תגובה מיוחדת מצידו, אבל בהחלט לא שמעתי ממנו תגובה שלילית. אני זוכרת עוד ששוחחנו בעיקר על קשרים עם אישים בכירים במדינות השכנות, כשהדו-שיח מתנהל בשפה הערבית.
אני לא מסכימה עם השקפות עולמו או עם דעותיו הפרטניות של מנכ"ל בצלם, חגי אלעד. מדינת ישראל היא לא מדינת אפרטהייד. אבל לאסור עליו להופיע לפני התלמידים?
בשבוע שעבר נערך שימוע הזוי למנהלי הריאלי במשרד החינוך, לאחר שאירחו להרצאה את מנכ"ל בצלם. רווח לי כשגיליתי שהמשנה ליועץ המשפטי, רז נזרי, התערב ודרש שלא תתקבל החלטה בעניינם של "האחראים" ‑ יוסי בן דב, מנהל הריאלי, ומנדי רבינוביץ, מנהל התיכון בבית בירם "עד להשלמת ליבון הנושא". למתבונן מהצד קשה להבין מדוע החליטו במשרד החינוך להעמיד לדין משמעתי, ולהזמין לשימוע את שני המנהלים.
אני לא מסכימה, חשוב מאוד לציין, עם השקפות עולמו או עם דעותיו הפרטניות של מנכ"ל בצלם, חגי אלעד. מדינת ישראל היא לא מדינת אפרטהייד. אני גם לא מחבבת את התבטאויותיו הנגחניות בצה"ל, גם אם לפעמים יש צדק בדבריו. אבל לאסור עליו להופיע לפני התלמידים? להתעקש שלא להשמיע את דעותיו בצמוד לתפיסות "הצד השני?".
אני סומכת במאה אחוזים על תלמידי הריאלי שהם יודעים להחליט מה לקבל, למי להאמין, עם מי צריך וחשוב לנהל ויכוח. אי-אפשר לעבוד על תלמידי שמינית. מה גם שדעת "הצד השני" נשמעה באופן ברור באותו הפורום.
סמדר פריתומריקובית הספר הריאלי נוסד לפני 107 שנים. יוסי בן דב הוא המנהל השביעי, ואילו גלנט, עובדה שמדברת בעד עצמה, הוא כבר שר החינוך ה-24 של מדינת ישראל. בית הספר הריאלי הוציא ארבעה רמטכ"לים, עשרות אלופים, אנשי מפתח בעולם האקדמי, בכלכלה, חתני פרס ישראל וגם עיתונאים.
כן, אני אחת מבוגרי הריאלי. סבתי ואמי, אחותי ושני דודיי ‑ שמו של אחד מהם, בועז עמיקם, מופיע בבית בירם, על מצבת השיש לנופלים במלחמות ישראל. דמוקרטיה כבר הזכרנו?
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
