איך יתנהל ליל הבחירות?
החל מ-1:00 בלילה ייסגרו בהדרגה הקלפיות, תחילה בחוף המזרחי של ארה"ב ובהמשך במרכזה ובמערבה. עם סיום ההצבעה בכל מדינה יבחנו רשתות הטלוויזיה האמריקניות את תוצאות הביניים המגיעות ממנה, יצליבו אותן עם מדגמים שנערכו בקלפיות ועם נתונים נוספים – וכשיוכלו להכריז בוודאות מי ניצח בה, יעשו זאת, ויזקפו את האלקטורים שלה לזכותו של המועמד המנצח. כשאחד המועמדים יגיע לפי החישוב שלהן ל-270 אלקטורים, המספר הדרוש לניצחון במערכת הבחירות כולה, הן יקטעו את השידור ויכריזו בחגיגיות: זה הנשיא הבא של ארה"ב.
למעט במקרים חריגים, כמו המרוץ הצמוד בין ג'ורג' בוש הבן לאל גור בשנת 2000, המנצח בבחירות מתברר בדרך כלל עד הבוקר (שעון ישראל). בבחירות של 2012, למשל, הוכרז ברק אובמה כמנצח מעט אחרי 6:00, וב-2016 נדרשו אמנם כמה שעות נוספות כדי להכריז על טראמפ כנשיא הבא, אך ניצחונו נראה די ברור כבר בשעות הקטנות של הלילה.
מדוע הפעם ההכרזה על המנצח עשויה להתעכב?
במדינות רבות בארה"ב, בעיקר אלה שבהן לא מסתמן קרב צמוד, צפויות הרשתות להכריז על התוצאה במהרה גם הלילה. עם זאת, מכיוון שהשנה מספר המצביעים דרך הדואר הוא הגבוה בהיסטוריה, הפעם עשויה ההכרזה על המנצח במדינות מסוימות – ולכן גם בבחירות כולן – להתעכב מעבר לרגיל.
נסביר: בצל מגפת הקורונה והרצון להימנע מהצטופפות בקלפיות ביום הבחירות, כ-100 מיליון אמריקנים – מספר שיא – הצביעו עוד לפני יום הבחירות. הם עשו זאת בהצבעה מוקדמת שהתנהלה מאז ספטמבר: חלקם נתנו את קולם בקלפיות שנפתחו מוקדם, ואחרים הצביעו דרך הדואר. בעוד שברוב מדינות ארה"ב הכנתם-לספירה של הקולות שהגיעו בדואר מתחילה כבר ימים או שבועות לפני יום הבחירות הרשמי, במדינות אחרות היא מתחילה רק אחרי סגירת הקלפיות ביום הבחירות עצמו או בסמוך לה.
כך למשל מפלורידה המתנדנדת, שבה החלו להכין את הקולות מהדואר לספירה כבר לפני ימים ארוכים, צפויה להגיע ההכרזה על המנצח עד שעות הבוקר המאוחרות (שעון ישראל), אבל בפנסילבניה, שם מתחיל הטיפול בקולות מהדואר רק היום, היא עלולה להתעכב יום או יומיים. אם לא די בכך, במקרה של קרב צמוד עלול פרסום התוצאות הסופיות מפנסילבניה, המסתמנת כמדינה מכרעת במיוחד, להידחות עוד יותר, משום שבמדינה זו (ובכמה מדינות נוספות), נספרים גם קולות שמתקבלים בדואר אחרי יום הבחירות, כל עוד החותמת על טופסי ההצבעה מוכיחה שנשלחו לפניו.
אז בעצם לא נדע כלום הלילה?
רגע, לא כל כך מהר. למרות ההערכה שהספירה תתארך, יש סיכוי לא רע שהמנצח יתברר, או לפחות יסתמן, כבר הלילה, והפרשנים מעריכים כי אם נדע הלילה את זהותו – יהיה זה ביידן. זאת משום שעל פי הסקרים – ונדגיש שמדובר בסקרים בלבד – פתוחים בפניו מסלולים רבים יותר לניצחון: ביידן יכול להרשות לעצמו להפסיד במדינות מתנדנדות רבות יותר מאשר טראמפ, ולכן אם בכמה מדינות מתנדנדות שיסיימו את הספירה מוקדם יתברר שהמועמד הדמוקרטי ניצח, תיחסם מעשית דרכו של טראמפ לניצחון בבחירות.
כעת נסביר ביתר פירוט: ביידן מגיע לליל הבחירות כשלפי הסקרים יש לו 254 אלקטורים שנראים בטוחים, וטראמפ מגיע עם 125. פירוש הדבר שכדי להגיע ל-270 האלקטורים הדרושים לניצחון, לביידן נחוצים לכאורה רק 16 מ-159 האלקטורים שמחלקות המדינות המתנדנדות, אלה שהקרב בהן צמוד-למדי וטרם הוכרע. לשם כך יספיק לו ניצחון בפלורידה (29 אלקטורים), שבה המרוץ צמוד ביותר, או בפנסילבניה (20), שבה הוא מוביל בסקרים בפער נאה ויציב יותר, אך עדיין לא כזה שמבטיח ניצחון. לחלופין יוכל לשלב שניים או שלושה ניצחונות במדינות מתנדנדות אחרות שבהן חוזים לו יתרון קטן, למשל צפון קרוליינה (15), אריזונה (11) ונבאדה (6).
המדינה הראשית שאליה כדאי לשים לב הלילה היא פלורידה. מכיוון שהקלפיות בה נסגרות מוקדם יחסית (בשעה 2:00) והספירה צפויה להיות בה די מהירה, היא תהיה סמן חשוב ביותר. אם ביידן יגרוף את 29 האלקטורים שלה, כאמור, לטראמפ כמעט לא יישארו דרכים לנצח. מנגד, אם טראמפ יזכה בפלורידה ולא יאבד בינתיים מדינות מתנדנדות אחרות, נדע שאנחנו הולכים ליממה ארוכה, ואולי לימים ארוכים, של המתנה: תשומת הלב תעבור בשלב הזה ל-20 האלקטורים של פנסילבניה, שכאמור סופרת לאט, ומי שינצח בה יהיה כנראה המנצח בבחירות.
חשוב להדגיש: יש כמה מדינות שאם טראמפ יפסיד בהן הלילה, גם ניצחון בפלורידה לא יציל אותו כנראה, ולכן כדאי לשים לב גם אליהן. הפתעה של ביידן בטקסס (38 אלקטורים) או בג'ורג'יה (16), שתי מדינות שלא בחרו במועמד דמוקרטי לנשיאות מאז 1976 ו-1992 בהתאמה אבל כעת מתנהל בהן קרב צמוד, תסמן גם היא שהוא קרוב מאוד לניצחון. כאמור, גם ניצחון משולב של ביידן בשתיים מהשלוש – צפון קרוליינה, אריזונה ונבאדה – יציב את אותו על מפתן 270 האלקטורים, ויחסום כנראה את דרכו של טראמפ.
תומכי טראמפ המחפשים מצדם דרך להגדיל את מסלולי הניצחון שלו למקרה שיאבד מדינה מתנדנדת אחת או שתיים צריכים לשאת את עיניהם צפונה, לוויסקונסין, מישיגן ומינסוטה. כל תרחישי הניצחון של ביידן שהוצגו כאן מותנים בכך שהמועמד הדמוקרטי ינצח בשלוש המדינות הללו. בשלושתן הוא מוביל בסקרים בפער מבטיח של 9-8%, הרבה מחוץ לטווח טעות הדגימה, אבל אחרי שב-2016 טראמפ הפתיע עם ניצחון בוויסקונסין ומישיגן וכמעט ניצח במינסוטה, יש הנזהרים מלסתום את הגולל על סיכוייו שם. אם ינצח בהן, תיפתח לו דרך חדשה להגיע ל-270 אלקטורים.
מינסוטה אמורה להכריז על התוצאות די מהר, אבל במישיגן ובוויסקונסין עשויה הספירה להתארך.
הובלה של מועמד במדינה כלשהי היא רמז לבאות?
לא בהכרח. בחלק מהמדינות – למשל מישיגן, וויסקונסין ופנסילבניה – נספרים תחילה הקולות של הבוחרים שמגיעים היום להצביע בקלפיות, ורק לאחר מכן הקולות שהתקבלו בדואר. מכיוון שסקרים מלמדים כי רוב הבוחרים שיגיעו היום לקלפיות הם רפובליקנים, ואילו מנגד רוב המצביעים בדואר השנה הם דמוקרטים, בארה"ב מתריעים כי ייתכן שבתחילת הספירה במדינות הללו נחזה ב"גל אדום", כלומר הובלה רפובליקנית גדולה, ולאחר מכן יגיע "גל כחול", כלומר שֶטף של קולות דמוקרטיים, שלפחות בחלק מהמקרים יהפוך את התוצאה. יש מי שכבר מכנים את התופעה הזו "מיראז' (תעתוע) אדום". במדינות אחרות – בהן פלורידה, ג'ורג'יה, אוהיו וצפון קרוליינה – סופרים ראשית דווקא את הקולות מהדואר, ולכן שם דווקא הובלה דמוקרטית עשויה להיות מתעתעת.
במחנה הדמוקרטי מודאגים מהאפשרות שאם התרחיש של "מיראז' אדום" יתממש, הנשיא טראמפ ינצל הובלה מוקדמת ובלתי-משקפת כדי להכריז על ניצחונו, וכשהמוני קולות דמוקרטיים ייספרו לפתע ויהפכו את התוצאה – יטען שהבחירות זויפו. מעשה כזה יוכל לשלוח את ארה"ב לשבועות של כאוס פוליטי.
בחודשים האחרונים הרבה טראמפ לערער את אמינות הבחירות, והוא נראה כמי שבצל הפיגור בסקרים מכין את הקרקע לאפשרות של מאבק משפטי. טראמפ, שידע היטב כי הדמוקרטים יצביעו בדואר יותר מאשר הרפובליקנים, טען שוב ושוב כי ההצבעה בדרך זו תגרום לזיופים של המוני קולות. יצוין כי הצבעה בדואר נהוגה בארה"ב כבר שנים ארוכות, ומחקרים שנערכו מצאו שזיופים בה – ובכלל בבחירות בארה"ב – הם תופעה נדירה ביותר. טראמפ עצמו הצביע השנה בדואר בפריימריז הרפובליקניים.
כמה זמן יכול להימשך קרב משפטי על התוצאות?
טראמפ סירב לאורך כל השנה להתחייב מראש שיכיר בתוצאות הבחירות, ורק השבוע הצהיר שאם מדינת פנסילבניה תספור, כפי שמתירים חוקיה, גם קולות המגיעים בדואר אחרי יום הבחירות, יפעיל את עורכי דינו. גם במחנה הדמוקרטי מכינים כבר חודשים סוללה של משפטנים כדי לנהל מאבקים על התוצאות בשורה של מדינות ומחוזות.
אם במדינות שיכריעו את גורל הבחירות יזכה אחד המועמדים לניצחון דחוק, יש סיכוי גבוה שהמועמד המפסיד יערער לבית המשפט על התוצאות בהן וידרוש בנימוקים שונים לפסול חלק מהקולות שקיבל המנצח. בשנת 2000, כשבוש גבר בבחירות על גור בזכות ניצחון בפער 537 קולות בפלורידה, נדרשו 36 ימים של עתירות וערעורים לבתי משפט כדי לקבוע את התוצאה הסופית ואת זהות הנשיא הנבחר. בארה"ב חוששים משידור חוזר של הסאגה הזו.
עוד במדריכי הבחירות שלנו: מהי שיטת הבחירות בארה"ב? מה זה מדינה מתנדנדת? למי מצביעים הישראלים, והאם הסקרים שוב משקרים? כל זה ועוד בעמוד הבחירות המיוחד שלנו, ארה"ב בוחרת 2020.