במסגרת החזרה המדורגת למוסדות החינוך ביום ראשון, קבינט הקורונה אישר לפצל את הלימודים בכיתות א'-ב' לשני חצאים ולאפשר למידה לסירוגין - שלושה ימים בבית הספר ושלושה ימים בבית.
ואולם, כמה ראשי רשויות כבר הכריזו כי ימצאו מימון ללמידה חמישה ימים בשבוע אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע בתחילת השבוע כי אין תקציב למימון קפסולות בשתי השכבות הנמוכות. "אין ספק שהיצירתיות פה הפכה להיות שם המשחק", אמרה הבוקר (יום ג') לאולפן ynet ראש העיר כפר יונה שושי כחלון-כידור.
לפי החלטת השרים, רשויות מקומיות שיוכלו ללמד בכיתות מלאות תוך עמידה בדרישות הבריאות - יקבלו לכך אישור ממשרד החינוך. במקביל לדברים נשמעים עוד ועוד קולות, כמו למשל של רופאים ונציגי המטה לביטחון לאומי (מל"ל), שקוראים לממשלה להעביר את השרביט החינוכי לרשויות המקומיות.
כחלון-כידור הסבירה הבוקר: "לקחנו סמכויות ואנחנו מובילים את העיר שלנו, בשביל זה נבחרנו. אנחנו משתדלים לעשות את זה בתיאום מלא ולפי הנחיות משרד הבריאות ומשרד החינוך. כדי שנוכל לנהל פה שגרה לצד חוסר השגרה שקיימת, אנחנו לוקחים סמכויות ולוקחים גם אחריות. כשאתה לוקח סמכות - אתה לוקח גם אחריות. זה התפקיד, בשביל זה נבחרנו".
- ויש לכם תקציב לחמישה ימים בשבוע?
"אני אלמד חמישה ימים כיוון שאני באמת נבחרתי לשרת צורך אחד - של תושבי העיר שלי. אני מבינה את ההנחיות, אני מקיימת אותן, אני פעלתי לעשות הכול כדי שהעיר שלי שהייתה ירוקה והפכה לאדומה - תהיה שוב ירוקה. אני אלמד חמישה ימים כיוון שמה שקורה מסביב משפיע גם על התושבים בעיר שלי, זה לא מעניין אותם עכשיו שאין משאבים.
"אני אקבע סדר עדיפות אחר, זה עניין של סדר עדיפויות. אם זה חשוב - אז נמצא מקורות תקציב על חשבון דברים אחרים. אגיד לך יותר מזה, כבר במאי בשנה שעברה נערכנו למציאות של פתרונות תקשוב, כך שחלק מהכסף שהקצנו לפתיחת שנת הלימודים היה לגמרי מוכוון תקשוב, אמצעים, תשתיות וכו'".
- אבל את יודעת שיש רשויות שלא ילמדו חמישה ימים כי אין להם מספיק תקציב.
"אני יודעת את זה, אבל אני יכולה להגיד שזה אחד האתגרים הכי קשים ואני גם הצבתי אותם אתמול בפני יו"ר מרכז השלטון המקומי בשיחה שקיימנו איתו. אני חושבת שזה באמת אתגר שכולנו נפעל באופן שווה ושוויוני למען ועבור ילדי מדינת ישראל".
גם בראשון לציון מצאו תקציב שיאפשר לילדי כיתות א'-ב' ללמוד במשך חמישה ימים בשבוע בתוך בתי הספר. ראש העיר רז קינסטליך אמר: "כל מה שקורה כרגע בנושא החינוך הוא לא בדיוק נורמלי ובכלל מה שקורה בנושא הקורונה הוא לא כזה נורמלי. אני חושב שאנחנו עושים את מה שנכון עבור התושבים שלנו. יש לכך משמעויות תקציביות לא קלות, אבל כמו ששושי אמרה - זה סדר עדיפויות שונה".
- על חשבון מה?
"אנחנו עושים תעדוף, עושים שינויים תקציביים, משפצים קצת פחות. כל הכסף של אירועי תרבות מופנה היום לכל המשאבים בנושא טיפול בקורונה. הרבה שינויים בתקציב מוסטים לנושא החינוך בראשון לציון. ויש קושי עצום, שתבינו את הפרדוקס - אנחנו נפתח כיתות א'-ד' חמישה ימים בשבוע, רציתי להעביר 50% מבית הספר ללמוד בתיכון שכרגע לא נראה שתלמידיו יחזרו ללמוד. מה התשובה שקיבלתי? 'אסור לך'.
"שאלתי 'מה אסור לי?' וענו לי 'אסור לך'. אני אומר להם, 'תקשיבו, אני עושה שמיניות בלמצוא מרחבים נוספים, יש לי בתי ספר יחסית קטנים בחלקם, ואין לי עוד מרחבים. אז אני משכיר אוהלים ומשכיר מבנים ארעיים בשביל לפתוח עוד מרחבים כשהפתרון נמצא פה מעבר לדלת. תנו לי לשים חלק בתיכון וחלק ביסודי, אבל הכול קשה. ברגע שמערכת החינוך עובדת ופעילה, ההורים יכולים לצאת לעבודה".
- השלטון המרכזי של הממשלה נמצא איתכם בקשר?
"כולם מדברים איתנו, משר האוצר דרך שר הבריאות ועד שר החינוך. כולם מדברים וזה מאוד יפה לדבר, גם עכשיו אנחנו מדברים. אבל בסופו של דבר, הלכה למעשה, לא קורה כלום. זה מאשים את השר הזה, זה מאשים את השר ההוא ו'בגללו אני לא יכול להעביר תקציבים', ובסוף הכול חוזר אלינו ומי שמנהל את המשבר היום בפועל זה הרשויות המקומיות.
"זה מאוד קשה, זה כמו לרוץ 100 מטר עם 100 קילו משקולת על הגב. כמו שאני פותח חמישה ימים בשבוע את כיתות א'-ד', בגני הילדים קיבלנו החלטה לפתוח רק חמישה ולא שישה ימים, ויש ציבור שלם של הורים שלא מבין למה. ואז אתה צריך להסביר שבשישה ימים יש את הסייעת המשלימה שבפועל תעבור בחמישה גנים שונים. אתה מצפה שמשרד החינוך יתיישר ביחד איתך, תבינו מה קורה".
"יכול להיות שנשלם מחיר"
ראש העיר הוד השרון אמיר כוכבי התייחס בדיון לדבריו של סגן שר הבריאות יואב קיש, שאמר כי מתווה החזרה ללימודים בכיתות הנמוכות בערבוב הצהרונים נכפה, בין היתר, בגלל לחץ של הרשויות המקומיות. "יכול להיות שנשלם מחיר", אמר כוכבי. "אני חושב שהדילמה שלי כראש עיר הייתה בסופו של דבר איך אנחנו עושים את הדבר הכי טוב לתושבים שלנו למרות אוזלת היד של הממשלה וחוסר היכולת לקבל החלטות בזמן.
"אני חושב שבאופן די ספונטני, ראשי רשויות אמרו 'אנחנו מבינים שהקורונה עומדת להישאר כאן, אנחנו מבינים שהמציאות הזאת עומדת להמשיך ללוות אותנו, ולכן בתחושה האישית המקומית נעשה את כל מה שאנחנו יכולים תחת ההנחיות כדי לתת לתושבים את השירות הכי טוב. המשבר הזה הוא משבר רפואי וגם כלכלי, אבל הוא גם משבר נפשי ורגשי".
- אבל לא תוכל לטפל במשבר הרגשי והנפשי אם בעוד חודשיים שוב נודיע לציבור שנכנסים לסגר נוסף.
"מה הציעה לי הממשלה בינתיים? היא הציעה לי להישאר ברצף בסגר הזה ופעם ביום או יומיים להוציא את הילדים החוצה. זה מה שהיה הציעה, וזה פתרון שגם יעלה את התחלואה וגם לא ייתן מענה לחודש הקרוב. אז ככה לפחות, עם הפתרון שלנו, אנחנו נותנים מענה לחודש הקרוב.
"זה לא המצב האופטימלי. שאלת את רז אם מדברים איתנו, זה נהיה בון טון (מקובל) להגיד 'ראשי רשויות מובילים'. הסיבה שזה נהיה בון טון זה רק כדי שיהיה את מי להאשים אחר כך. אז אם ממילא אני הולך להיות אשם, לפחות אני אעשה עכשיו את מה שנכון".
אבי אלקבץ, ראש העיר עפולה, אמר: "אני מאוד מתחבר למה שאמרו קודמיי, במיוחד לדברים שאמר שלמעשה כנראה ממתגים אותנו ומשתמשים בשם שלנו ולא נותנים לנו לנהל באחריות ועם סמכות, כל אחד בתחומו. המשבר הזה בעצם דומה למין מלחמה. במלחמות עם קרבות וחיילים יש לנו תורת לחימה מאוד מסודרת, אבל במאבק ביולוגי שהוא בעצם משבר כלכלי, חברתי ובריאותי, כנראה שאין לנו תורת לחימה. אני באופן אישי הקמתי אגף שלם בעירייה שמתעסק עם קורונה ומנתח את הנתונים".
אתה עובד עם נתונים מדעיים ומספריים.
"נתונים, חד משמעית. בעפולה יש היום 1,312 חולים פעילים, מתוכם בסך הכול 64 ילדים בגילי גן ו-א'-ב'. אנחנו גילינו שילדים לא הדביקו אצלנו הורים אלא ההפך - ההורים הדביקו את הילדים חד-משמעית. ב-70% מהמקרים זו האימא שהדביקה את הילדים ובשאר זה האבא. מפתיחת שנת הלימודים לא היה לנו מקרה אחד שבו ילד הדביק גן או כיתה. צריך להבין את רחשי ליבם של ההורים".