אני פונה אליכם, מנהיגות ומנהיגי המתנחלים. יש לנו חילוקי דעות ערכיים ואידיאולוגים, תהום פעורה בינינו, אבל למענכם ולמען ילדיכם, תעשו הכול כדי שאהוביה סנדק יהיה ההרוג האחרון. עצרו את תופעת תג מחיר ואת הפרעות והאלימות בשטחים. לא רק בגלל חייהם של הפלסטינים הנמצאים בסכנה; גם דאגה לשלומם של נערות ונערים הנשלחים לפעולות נקם אלימות צריכה לעמוד בראש מעייניכם.
מותו של סנדק התיר כל רסן ובימים האחרונים נשברו שיאים של אלימות ופגיעה בפלסטינים ושוטרים. המצב יוצא משליטה והרוגים נוספים לצד פיגועי נקם הם רק עניין של זמן. בידיכם האפשרות למנוע אסון.
במקום להשתמש במותו כדי לנגח את המשטרה, לעודד עוד נערים להשחית רכוש, לזרוק אבנים, לחסום כבישים ולהכות פלסטינים ושוטרים, עליכם להשתמש בטרגדיה לחשבון נפש שיביא לעצירה מוחלטת של פרעות תג מחיר. אם לא החטא המוסרי שבפעולות הנקם האלו, לפחות ערך השמירה על חיי ילדיכם צריך להילקח בחשבון.
מפגינים מכים שוטרים בהפגנה בירושלים
הפגינו אומץ, עמדו מול הכוחות הקיצוניים ותעצרו עכשיו את האלימות והטרור היוצאים מקרבכם. אלה לא מעשי קונדס או משחק בחסמב"ה. זאת סכנת חיים, מפלצת אלימה ומסוכנת שתעלה בחיי אדם נוספים, פלסטינים וישראלים.
אהוביה סנדק לא היה צריך למות. ודאי לא באופן טראגי ומיותר כזה. על פי המשטרה, הוא נחשד בכך שהשתתף עם חבריו במסע נקמה שכלל זריקת אבנים על כלי רכב פלסטיניים בתגובה לפיגוע שבו נרצחה אסתר הורגן. בתום המרדף וההתהפכות הוא שכב זמן רב תחת המכונית מבלי שאף אחד בכוחות הביטחון וההצלה ידע על הימצאותו ברכב קודם לכן. הנערים שהיו לצידו לא סיפרו לשוטרים מי עוד היה איתם במכונית, וגופתו התגלתה רק לאחר זמן רב, כשהחוקרים הפכו אותה.
נערי גבעות מתודרכים דרך קבע כיצד לשתוק בחקירה. כשהיו מי שתדרכו צעירים להתייחס למשטרה כאל אויבת, היה עליהם לקחת בחשבון ששתיקה עלולה להביא גם לאסונות כאלה
ההחלטה לשתוק ולא לשתף פעולה עם המשטרה ושב"כ איננה ספונטנית. נערי גבעות מתודרכים דרך קבע כיצד לשתוק בחקירה. כשהיו מי שהוציאו ספרון תחת הכותרת "כך תשרוד חקירת שב"כ", ותדרכו נערים להתייחס למשטרה כאל אויבת, היה עליהם לקחת בחשבון ששתיקה עלולה להביא גם לאסונות כאלה.
כשפלסטינים מיידים אבנים הם נחשבים מחבלים מסוכנים, אבל כשנערים יהודים מבקשים לקחת את החוק לידיים ולעשות אותו דבר, הנהגת המתנחלים מתייחסת אליהם בסלחנות ואף מעודדת את הפעולות האלימות ופעולות הנקם, ובלבד שהקורבנות הם פלסטינים.
על פי בכירים בימין, כשמדובר בפלסטינים - כל מרדף צריך להסתיים במותו של מיידה האבן ומותר לירות כדי להרוג. אבל על פי אותם אנשים, כשמדובר במתנחלים חשודים, הדרישות מתהפכות: אסור לרדוף אחרי הנערים, קל וחומר לירות.
אם אהוביה סנדק היה נער פלסטיני, ספק אם מישהו בימין היה מזיל דמעה על מותו, והשוטרים היו נחשבים לגיבורים. אלו שחלילה היו דורשים חקירה נגד השוטרים היו מקוטלגים כ"תומכי טרור" ו"רודפי חיילי צה"ל וכחות הביטחון".
הדרישה של הימין מכוחות הביטחון לאצבע קלה על ההדק נגד פלסטינים תמשיך לעלות בחיי אדם – לפעמים של ישראלים. המסקנה היא שאי אפשר להתייחס למיידה אבנים פלסטיני כאל טרוריסט וליהודי המשליך אבנים כאל נער שובב. זאת תפיסת עולם לא מוסרית ולא מעשית.
מותו של אהוביה סנדק היה צריך לייצר דרישה אמיצה ומוסרית: להפסיק להתייחס למי שזורק אבן ונמלט כמטרה חיה, אלא להפעיל שיקול דעת. גם במרדף. אם אין סכנת חיים מיידית ואפשר להימנע מכך, אין להרוג נערים צעירים – יהודים או פלסטינים - גם אם יידו אבן. דמו של אהוביה סנדק לא סמוק מזה של מאות הפלסטינים בני גילו שנהרגו מירי רק כי נחשדו בידויי אבנים.
- יריב אופנהיימר הוא חבר הנהלת "שלום עכשיו"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
