מההפגנה בבלפור במוצאי שבת האחרונה יצאתי בתחושה שהמשטרה נהגה באיפוק רב יותר מאשר בקודמותיה, ושברשתות החברתיות הסתובב הרבה פחות תיעוד של מפגינים מוכים על ידי לובשי מדים. בנסיעה הביתה סיכמו הדיווחים בתקשורת את הערב והופתעתי לשמוע את משטרת ישראל מתהדרת במה שאמור להיות המובן מאליו: הגנה על זכות המחאה מבלי לפגוע בשלומם של המפגינים. הסדר נשמר באופן יחסי, לא היו דחיפות המוניות של שוטרים, מפגינים לא הוכו ומכת"זיות לא הטיחו אנשים על האספלט. משטרה למופת.
ההתנהלות האגרסיבית המתועדת של השוטרים מהשבועות האחרונים היא תמונה מוכרת לפעילי זכויות אדם ובעיקר למשתתפים במחאות המיעוטים בישראל. ראינו אותה בהפגנות יוצאי אתיופיה, במגזר החרדי ואצל הפלסטינים. אפילו אוהדי כדורגל סובלים ממנה. ולא רק זאת: האמצעים לפיזור ההפגנות הללו, שבהם עושה המשטרה שימוש כבר שנים, הם חמורים בהרבה מהמכת"זיות ומהמעצרים השרירותיים שרואים בבלפור. מדובר ברימוני הלם, גז מדמיע ו"בואש" - מכת"זית המפיצה נוזל בעל ריח רע.
ההבדל הוא שהנושא שמאחד את משתתפי המחאה בבלפור – התנגדות לבנימין נתניהו - הביא לכך שהאירועים מסוקרים בהרחבה בכלי התקשורת המרכזיים, וזה כולל סרטונים שבועיים של אלימות קשה. התוצאה היא שהמיינסטרים הישראלי הפסיק ולהתעלם מהאגרסיביות המשטרתית.
התקשורת אמנם מכסה ומדווחת, ואף מעמידה בסיכון את כתביה, אבל מי שבאמת מתעד את ההתנהלות הלא-מידתית מול המפגינים אלו המוחים עצמם. למעשה, נראה שהתיעוד מתבצע על יד המפגינים כהגנה עצמית מפני מי שאמור לשמור עליהם. כאילו חובת ההוכחה היא על המפגין – והצילומים הוכחו כדרך להימנע מסנקציות שווא בבית המשפט.
וזה עולם הפוך, כי על המשטרה עצמה צריכה להיות מוטלת האחריות להוכיח את תקינות התנהלותה, ועל פי פרויקט שהחל ב-2019, שוטרים אמורים לשאת על גופם מצלמות שיתעדו את המתרחש באירועים שאליהם הם נקראים. אבל מאחר שבחוק לא נקבעו אמות מידה בסיסיות לאופן שבו יש להתנהל בפיזור הפגנות בכלל, ובתיעוד באמצעות מצלמות הגוף בפרט, נוצלה הפירצה הזו בידי המשטרה כדי לקבוע לעצמה את הכללים.
תיעוד: סנ"צ ניסו גואטה במחאה בבלפור
(מתוך טוויטר )
אנחנו נותנים לבעלי הכוח הבלעדי להסדיר לעצמם את התקנות, את ההנחיות ואת הזכות המלאה להכחיש, להסתיר ולא להעביר דין וחשבון לציבור. בפועל, המשטרה קובעת בעצמה מתי ואיך להשתמש במצלמת גוף.
השבוע פרסמנו במכון "זולת" נייר מדיניות אופרטיבי תחת הכותרת "מצלמה לכל שוטר", המציע פתרון להתמודדות עם תיעוד האלימות מצד המשטרה כלפי מפגינים ואזרחים. המסמך – שאומץ ויקודם על ידי יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ אחמד טיבי – כולל הצעת חוק פשוטה אבל מהפכנית לשינוי תפיסת התפקיד של המשטרה בישראל, שבה זכות ההפגנה היא זכות יסוד.
הצעת החוק מעגנת את חובת השימוש במצלמות גוף בעת שמירה על הפגנות, קובעת נהלים בתקנות מסודרות, וגם מציעה להסדיר דרך שבה הציבור יוכל לעשות שימוש בחומר המצולם, בין היתר כדי לבסס תלונות על התנהלות אלימה מצד שוטרים. ואז, כשמגיעים לבית המשפט, נטל הבאת הראיות יהיה על המשטרה ולא כפי שקורה היום – על המפגינים שבאו לממש את זכותם הדמוקרטית.
הגיע הזמן להציב רף גבוה יותר של דרישה אזרחית ממוסדות המדינה בסוגיות הגנה על זכויות אדם. במקום שהאזרחים יהיו אחראים לתעד את האלימות המשטרתית שהופנתה נגדם - המשטרה תהיה אחראית לתעד, לפרסם ולהוכיח שלא נהגה באלימות.
לכל מי שהיה בבלפור ברור שמי שמפר את הסדר בירושלים הם לא המפגינים – אלא המשטרה בעצמה. את הפרת הסדר הזו אנו צריכים להפסיק.
- עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון זולת לשוויון וזכויות אדם
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
