תלמידי כיתות א'-ד' ישובו לספסל הלימודים מחר (יום ראשון) - אלא שעל ההתרגשות והשמחה מעיבה חובת עטיית המסכות במשך כל היום - הן בשיעורים והן בהפסקות - מה שגרם לכעס בקרב הורים, מורים ומנהלים. לטענת המתנגדים, מדובר ב"הנחיה לא הגיונית ודרישה לא אנושית שתקשה על הילדים בתפקוד, בלמידה ובהקשבה. משרד החינוך הופך את המורים לשוטרים. ברור שהילדים לא יוכלו לעטות מסכות שעות ארוכות".
סמדר מורס, מנהלת בית הספר היסודי "נופים" בתל אביב, אמרה כי חובת עטיית המסכות אינה ישימה: "התלמידים לא יוכלו לעמוד בגזירה הזו לאורך שעות. יהיה קשה לאכוף אותה". היא הוסיפה בייאוש: "כרגיל, מעבירים את ההנחיות ההזויות למנהלים ולצוותים ואי אפשר ליישם אותן בשטח. אי אפשר להתפלא על כך שרמת האמון מצטמצמת".
שיר דגן, מרכזת בתי הספר היסודיים בתל אביב מטעם הנהגת ההורים הארצית, אמרה כי הורים רבים התלוננו בפניה על עצם הדרישה. גם הם שותפים לדעת המנהלים והמורים שלפיה ילדיהם יתקשו לעמוד בכך. "ילד לא מסוגל לעטות מסכה שעות רבות. כשמדובר בילדים שהולכים לצהרונים זה מגיע לשמונה שעות".
היא הוסיפה: "ילדי הגן פטורים ממסכה, אבל ילדי כיתה א' - שהם כמעט באותו גיל - חייבים לעטות. זה לא הגיוני. ילדי הגנים לומדים בכיתות מלאות, בלי קפסולות, ותלמידי בתי הספר בקבוצות קטנות עם קפסולות ובכל זאת הם מחויבים בעטיית מסכה גם בהפסקה, באוויר הפתוח. זה לא ייתכן".
בתי הספר נערכים לחזרה לכיתות
(צילום: שחר גולדשטיין)
דגן המשיכה וציינה כי היא עצמה תסביר לבתה שיש חובת עטיית מסכה "כדי להגן עליה ועל אחרים, אבל ברור לי שבשלב מסוים היא תוריד אותה כי יהיה לה קשה. הרי ידוע לכל שילדים בגילאים הללו נדבקים פחות, אז אני לא מבינה למה מתעקשים על זה".
"אין כל היגיון בריאותי בכפיית עטיית מסכות כל היום"
רעות אופיר, תושבת שדרות ואמה של טליה - תלמידת כיתה א' - עדיין מתלבטת אם לשלוח את בתה לבית הספר בעוד יומיים בשל הקושי שהיא צופה מחובת עטיית המסכות: "למקבלי ההחלטות היה מספיק זמן להיערך ללמידה הפיזית והם לא עשו זאת. מי שישלמו את המחיר הם הילדים", היא אמרה. "אין כל היגיון בריאותי לכפות על הילדים לעטות מסכה כל היום גם בכיתה וגם בחוץ".
גם פרופ' ניר מדג'ר, פסיכולוג מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, אמר כי לדעתו, עלולות להיות השלכות שליליות לעטיית מסכות במשך יום שלם: "אני מאמין שרוב אנשי המקצוע והחוקרים בתחום יסכימו שאם ילדים בכיתות א'-ב' ייאלצו לעטות מסכות שעות ארוכות - הדבר ישפיע באופן שלילי על ההתפתחות הרגשית והחברתית שלהם".
לדבריו פרופ' מדג'ר, "ממצאי המחקרים מצביעים על כך שליכולת לזהות הבעות פנים תפקיד חשוב בפיתוח מיומנויות ויכולות רגשיות ותקשורתיות. על אף שהיכולת הזו מתפתחת כבר בגיל הינקות, לרוב הילדים מתחת לגיל שמונה יהיה קשה להבין הבעות מורכבות ולהתאים אותן להקשר החברתי - כגון מבוכה או עצב".
"יש שיאמרו כי התלמידים יעטו את המסכות רק 6-8 שעות ביום, ואז יחזרו לבתיהם וייחשפו לתקשורת השגרתית בין בני המשפחה וכך לא ייגרם להם נזק התפתחותי. אלא שלמידה נעשית בתוך הקשרים ספציפיים, וקיימת חשיבות לחשיפה לגירויים מגוונים ובסביבות חברתיות שונות. במילים אחרות, יש הבדל מהותי בין הסביבה הביתית ובין הסביבה החברתית".
פרופ' מדג'ר סיכם ואמר כי "לכל החלטה לגבי מאפייני פתיחת בתי הספר יש השלכות משמעותיות, ולכן אני לא ממעיט במורכבות של חישוב העלות מול התועלת. כבר כעת ניתן לראות השלכות בשטח כגון קשיי קריאה של תלמידים שעלו לכיתה ב' השנה, או עלייה בהתנהגויות מסוכנות של בני נוער. מקבלי ההחלטות צריכים לקחת בחשבון גם את השיקולים הללו ולבדוק לעומק מה יהיה המחיר הרגשי והחברתי של כל החלטה".
ארגון המורים ביטל את סכסוך העבודה
בתוך כך, ארגון המורים הודיע אתמול בצהריים (יום ו') כי "בעקבות היענות משרד החינוך לדרישותיו בנוגע למורים בסיכון המלמדים בחינוך המתוגבר (החינוך המיוחד בכיתות של אגף השחר של ילדים בסיכון) - סכסוך העבודה שהוכרז לא יופעל".
ההבנות שהושגו מול משרד החינוך: מורים בסיכון שאינם יכולים להגיע לבית הספר-הממונה על החינוך המתוגבר במשרד בחינוך יוכל לפנות למנהל בית הספר לשבץ את המורה לעבודה מקוונת מהבית; פורסמה רשימה של 500 מרכזי יום עבור ילדי מורים עובדים ברחבי הארץ ומשרד החינוך הקצה כ-160 מיליון שקל עבור מוצרי מיגון והגיינה למורים ותלמידים".
יו"ר ארגון המורים, רן ארז, אמר: "מדובר בפתרונות שדרשנו עבור מורינו ואנחנו נעקוב אחר ביצוע ההתחייבויות של משרד החינוך".
