אם שאלתם את עצמכם מה פתאום הרופאות והרופאים שובתים היום (יום ב'), אתם בחברה טובה. גם אני לא דמיינתי שניאלץ להגיע למקום הזה, עוד לפני שיצאנו רשמית ממגפה עולמית של פעם במאה שנים. מי היה מאמין שדווקא עכשיו ידחקו אותנו לנהל כאן מאבק למניעת פיטורים של 600 רופאים, בזמן שחסרים לנו 4,500 תקנים רק כדי להגיע לממוצע של המדינות המפותחות.
בינינו לבין עצמינו, הרופאים והרופאות, הנחנו שבעת הזאת הוויכוח יהיה על גודל ההשקעה במערכת הבריאות – לא על עומק הקיצוצים והגזירות. הרי אם יש משהו אחד שהעולם למד מהמשבר הזה, גם במדינות אולטרא-קפיטליסטיות, הוא שבבריאות לא משחקים. לא נותנים למערכת הזו להתמודד עם חסדי השוק, גם אם אתם מאמינים שבכל תחום אחר מוטב שהמדינה תתערב כמה שפחות.
לכן ראינו ראשי ממשלה שמרנים כמו עמנואל מקרון בצרפת ואפילו בוריס ג'ונסון בבריטניה משקיעים סכומי עתק בחיזוק המערכת והצוותים הרפואיים. הם יודעים שלא מדובר בעוד הוצאה, אלא בהשקעה. אם הייתה כאן השקעה כזו אצלנו מבעוד מועד, היו נחסכים מאיתנו לפחות סגר אחד או שניים שנועדו למנוע אי-ספיקה בבתי החולים.
אתם בטח זוכרים את מטס ההצדעה המיוחד בתחילת הקורונה ואת מחיאות הכפיים שקיבלנו במרפסות. אבל אני זוכר גם שבאותם ימים ממש, באותם רגעים שהמטוסים חלפו מעל בתי החולים ובאמת חיממו לנו את הלב, במשרד האוצר נאבקו בנו כדי לנכות ימי מחלה מרופאות ורופאים שנאלצו לשהות בבידוד אחרי שנחשפו לחולים בזמן עבודתם. הם עד כדי כך ציניים וגם בזה נאלצנו להיאבק.
יכולנו לשבות אז ולקבל את מלוא הגיבוי מהציבור, אבל לא היינו מוכנים לעשות זאת תוך כדי מערכה ובשעתה הקשה של המדינה. נכנסנו למערכה הזו ב-100% התגייסות וב-100% ממלכתיות. זו דרכנו, ואנחנו לא מתחרטים עליה.
לצערי, ממלכתיות היא כנראה מילה גסה עבור משרד האוצר. שם רק חיכו לרגע שבו המגפה תראה סימנים של דעיכה, בשביל לחזור לפרקטיקה של ייבוש וקיצוצים. כמאמר הקלישאה: המדינה מבינה רק כח.
קשה מאוד להבין מדוע לא רק שמבקשים לפטר כעת 600 רופאות ורופאים צעירים, אלא גם מובילים מתקפה משולבת שכוללת בין היתר ניסיון לפגוע בתנאי העבודה של המתמחים בפתולוגיה, ועל הדרך מכפישים סקטורים נוספים עם טענות משוללות יסוד על חריגות שכר שלא היו ולא נבראו.
מומחים למו"מ יטענו שמדובר בשיטה מוכרת בה מדברים על קיצוצים כדי לנטרל מראש כל דרישה לתוספות, אבל אנחנו מסרבים להיות כלי משחק בתוך התנהלות כל כך צינית ובריונית. מי שלא מהסס להכריז נגדנו מלחמה, יגלה שאנחנו מוכנים למלחמה הזו כמו חומה בצורה.
פרופ' ציון חגי יו"ר ההסתדרות הרפואיתצילום: ההסתדרות הרפואיתבימים האחרונים מדברים הרבה על המילה אחריות, ועל ההבדל בינה לבין לאשמה. כששואלים אותי מדוע נדחים הניתוחים והבדיקות החשובות, אני יודע אמנם בדיוק על מי להצביע, אבל זה לא מנחם. אנו עושים הכל על מנת לצמצם את הפגיעה בחולים, ועושים הכל מתוך אמונה מובהקת בכך שהמאבק הזה נועד להיטיב עם החולים ועם הציבור הרחב בטווח הארוך. זה נכון שאנחנו מרבים לדבר על "פקידי האוצר", אבל אם נהיה כנים עם עצמנו, זה קצת הופך את זה לנוח עבור כולם. את הפקידים הכי קל להאשים.
שמחתי לשמוע לפני כמה ימים ששר הבריאות יולי אדלשטיין קרא שלא לפטר אף רופא, אבל אחרי המילים חייבים לראות גם מעשים. והאחריות, שלא יהיה ספק, היא על הדרג המיניסטריאלי. על נבחרי הציבור. ולהם אני אומר: קחו פיקוד, למרות הוואקום השלטוני, ותעשו את הדבר הנכון למען מערכת הבריאות ולמען בריאות הציבור. זה בידיים שלכם.
פרופ' ציון חגי הוא יו"ר ההסתדרות הרפואית
פורסם לראשונה: 22:32, 09.05.21
