ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנצרת, במסגרת ניסיונותיו לחזר אחר הקול הערבי, עורר תגובות נזעמות מצד התושבים בעיר הערבית הגדולה ביותר, שכלל לא שוכנעו מהבטחותיו להילחם במיגור הפשיעה המשתוללת במגזר.
- כל מה שצריך לדעת על בחירות 2021 במתחם הבחירות של ynet
"ברור שהביקור הוא רק פוליטי. אם הוא חושב שהוא תרם לחברה הערבית אז הוא משקר ואין בסיס לדבריו", אמר מחמוד עלי, תושב העיר. "לא היו צריכים לקבל אותו ובמיוחד בתקופת בחירות. אני בטוח שאם הבחירות יהיו בעוד מספר שנים נתניהו לא היה מבקר ביישובים הערבים. שיתבייש בעצמו ושיפסיק לשקר לנו בפנים", הוסיף בזעם.
בנאומו הבטיח נתניהו לחשוף בקרוב תוכנית חדשה למיגור הפשיעה במגזר ופנה לציבור הערבי: "אני מחויב אישית להבטיח את הביטחון של כל אחד ואחת מכם, שתוכלו לצאת מהבתים שלכם בלי לפחד". נתניהו הוסיף כי מדובר כעת ב"הזדמנות לעידן חדש" ביחסים בן יהודים לערבים.
"זוהי הזדמנות להתחיל עידן של כבוד ושל שוויון", אמר. "הסכמי השלום שהבאתי עם מדינות ערב יביאו עוד הרבה השקעות שיטיבו עם כל אזרחי ישראל, ובראש ובראשונה עם החברה הערבית. מי שטוען שנזכרנו בציבור הערבי רק לקראת הבחירות או שהוא משקר או שהוא לא יודע את העובדות".
ראש הממשלה הבטיח להקים תחנות משטרה נוספות ביישובים הערביים, ואמר כי ביקש מהשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להכין תוכנית שתמגר את האלימות במגזר ותוצג "בקרוב מאוד". התוכנית, לדבריו, תכלול "גם סיירים, גם אמצעים טכנולוגיים, גם הרבה משאבים - כל מה שצריך".
אולם תושבי נצרת, כך נראה, לא השתכנעו. "נתניהו רק מדבר ומבטיח הבטחות באוויר", אמרה תושבת העיר שבעבר נפגעה באירוע ירי. "אסור להאמין לו. כולם יודעים שהוא לא פעל למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. נרצחו בשנה שעברה 111 קורבנות ולא שמענו ממנו מילה – זה אומר עד כמה לא מעניין אותו הדם הערבי. הפשיעה ממשיכה, האזרחים סובלים ואין מי שישמע אותנו".
עבד סעיד, תושב נוסף, סיפר: "גם אם נתניהו יסתובב בכל היישובים הערביים לא נתמוך בו. הוא רק משקר לנו בפנים. שנים רבות הוא הפקיר את החברה הערבית וזלזל בנו". סעיד הוסיף כי "לא ישכח" לנתניהו את אמירתו מיום הבחירות ב-2015, שבה הזהיר כי "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי", וגם לא את חוק הלאום - שבמגזר הערבי וכן בקרב מיעוטים אחרים, כמו הדרוזים, סבורים כי הוא מפלה אותם מול הרוב היהודי. סעיד קרא לאזרחים הערבים "להיזהר" מניסיונותיו של נתניהו להשיג את קולותיהם. "אם תצביעו לו הוא יזרוק אתכם".
נתניהו התנצל בנאומו הערב על אמירתו מ-2015, אך טען כי דבריו עוותו ו"לא הובנו כהלכה". "כוונתי לא הייתה להזהיר מעצם ההצבעה של אזרחי ישראל הערבים. כל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד, צריכים להצביע. כוונתי הייתה להתריע נגד הצבעה לרשימה המשותפת".
חלק מהתושבים בנצרת מתחו ביקורת גם על ראש העיר עלי סלאם, שנאם אחרי נתניהו ושיבח את פועלו. "אתה דואג גם לכל התושבים, לא אכפת לך ערבי או יהודי", אמר סאלם לנתניהו בהצהרה שנשאו השניים מבניין העירייה. "ועם כל הבלגן שיש אתה גם עושה שלום, ושלום זה טוב".
אחד התושבים ששוחח עמנו אמר: "סלאם תמיד מדבר שטויות, הוא אפילו לא יודע מה הוא אומר. הוא רוצה להבליט את עצמו דרך נתניהו תוך שהוא אומר דברים שמראים עד כמה הוא אדם שאין לו כבוד עצמי. הוא מייצג רק את עצמו ולא את הציבור הערבי".
לקראת הביקור של נתניהו הפגינו כמה מתושבי העיר וחברי כנסת מהרשימה המשותפת. כמה מהמוחים, בהם חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי, התעמתו עם המשטרה ובעקבות כך 10 מהם נעצרו. בהפגנה הונפו גם דגלי פלסטין, וחלק מהנוכחים טענו לאלימות קשה מצד המשטרה. כמה מחברי הרשימה המשותפת שנכחו בהפגנה הורחקו מהמקום. ח"כ סונדוס סאלח נפגעה בעימותים ופונתה לקבלת טיפול רפואי.
ח"כ היבא יזבק מסרה כי בניגוד לדיווחים שהופצו היא לא נעצרה, אך הגיעה בכל זאת לתחנת המשטרה בעקבות מעצר שניים מיועציה. "זו היבא, מתחנת המשטרה", היא מסרה. "בניגוד לדיווח לא נעצרתי, למרות שהמשטרה הייתה אלימה גם כלפי. היועצים שלי עלאא ועמאר נעצרו. אלימות המשטרה הייתה פרועה ומטורפת. ביבי מסיים את דרכו הפוליטית בבושה וקלון".
ח"כ אחמד טיבי מסר: "נתניהו משקר בלי למצמץ. הוא הסית נגד כל המצביעים הערבים בהיותם ערבים. הוא עשה זאת בבחירות 2015 ושב והסית נגד האזרחים בשלוש מערכות הבחירות שנערכו בשנתיים האחרונות. נתניהו לא דיבר על המשותפת, אלא על עצם האיום הנובע מהצבעה חוקית של אזרחים ערבים. לאחרונה הוא גילה באמצעות יועצים את הקול הערבי וכעת הוא מנסה להפוך אותנו לטמבלים השימושיים שלו.
"יואיל נתניהו לתרגם את 'אהבת הפתע' שלו לערבים ע"י ביטול חוק הלאום, הפסקת הריסות בתים ומיגור ארגוני הפשיעה. הוא לא יעשה זאת. זאת אהבה זמנית לקול הערבי והיא תתפוגג מיד בתום הבחירות. הרופאים והאחיות הערביים שטיפלו בהוריו גם הם נהרו לקלפיות לפני שנתניהו ינהר ליישובים הערביים .זה הזמן לאחדות ברשימה המשותפת כדי לייצג בכבוד את הציבור הערבי".
יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, הוסיף: "במהלך עשור בשלטון נתניהו אפשר לארגוני הפשע להחריב את הרחובות שלנו ומנע תוכניות מתאר שהובילו להריסות הבתים שלנו. מעולם לא היה ראש ממשלה שהסית נגד האוכלוסייה הערבית כמו נתניהו – מהערבים נוהרים ועד לסמן את כולנו כאיום קיומי. מי שמוריד ראש בפני גזען סופו להפוך לקורבן שלו. אין קיצורי דרך, רק קול מאוחד של החברה הערבית ושותפים יהודים תבטיח את האינטרסים של החברה הערבית".
יו"ר הכנסת יריב לוין מתח ביקורת על הרחקת הח"כים על ידי המשטרה. "אני מברך את ראש הממשלה בנימין נתניהו על ביקורו החשוב היום בעיר נצרת. הניסיונות של גורמים קיצוניים למנוע את הביקור ראויים לכל גינוי. עם זאת, אין לקבל את הרחקתם של חברי הכנסת סונדוס סאלח ומטאנס שחאדה כפי שבוצעה היום על ידי המשטרה. חופש התנועה של חברי הכנסת הוא מרכיב הכרחי ביכולתנו למלא את תפקידנו. יש להקפיד כי זכות זו תכובד גם על ידי המשטרה", מסר לוין.
קמפיין בחירות או דאגה למגזר הערבי?
במהלך הביקור בנצרת הרבה ראש הממשלה להתפאר בהישגי העבר בחברה הערבית, אך ברשויות הערביות טוענים כי הבטחות שהובטחו לא קוימו.
הוא התייחס לאמירתו ביום הבחירות לכנסת ה-2015, שלפיה "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי". היום הוא טען כי "במשך שנים גורמים פוליטיים עיוותו את דבריי. אמרתי אז ואומר גם היום – כוונתי לא הייתה להזהיר מעצם ההצבעה של אזרחי ישראל הערבים. כל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד, צריכים להצביע. כוונתי הייתה להתריע נגד הצבעה לרשימה המשותפת".
בסרטון שפרסם נתניהו בעצמו ביום הבחירות, לא נאמר מילה על הרשימה המשותפת. כך הוא אמר בסרטון – "שלטון הימין בסכנה, המצביעים הערבים מגיעים בכמויות אדירות לקלפי, עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים. רבותיי, לנו אין V15, לנו יש צו 8, לנו יש רק אתכם. צאו לקלפי, תביאו את החברים והמשפחה, הצביעו מחל, נסגור את הפער בינינו לבין מפלגת העבודה".
אחרי ההבהרה לגבי הסרטון ההוא, אמר נתניהו בביקורו היום כי "לפני ארבעה שנים עשיתי משהו ששום ראש ממשלה לא עשה לפניי – העברתי את החלטה 922 להשקיע סכום עתק של 15 מיליארד שקלים לחברה הערבית".
ההחלטה מ-2015 נועדה לצמצם פערים בין יישובים ערביים ליהודיים בתחומי תשתיות, תרבות, תעסוקה, דיור, בריאות ותעשייה. ועד ראש הרשויות המקומיות הערביות טוען שבפועל היקף התכנית עמד על 9-8 מיליארד שקל. "חלק מהכסף נוצל, וחלק לא יכולנו לנצל בגלל תנאי סף שלא אפשרו להשתמש בו, וכך הכסף נשאר באוצר", אומר מודר יונס, ראש מועצת ערערה ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות".
עלא גנטוס, היועץ הכלכלי של הוועד, אומר כי "מעולם לא הועברו 15 מיליארד שקלים, הממשלה הטילה על אלקין ויו"ר הכנסת לוין לבדוק את ההחלטה ואיך אפשר להעביר מכרזים כדי לעקוב אחר האישורים של הבניה והם הטילו חסמים שהקשו על ראשי הרשויות להשתמש בתקציב, כדי שהתוכנית לא תיושם".
"התכנית הגיעה מלמטה, מפקידי האוצר שישבו עם ראשי הרשויות ואגף התקציבים של האוצר", מוסיף גנטוס. "כשדיברנו עם נתניהו על ביוב ברחובות וכיתות בלי גג ראינו את הניתוק שלו, זה מעולם לא בער בעצמותיו". אנחנו לא יכולים להגיד שהתכנית סגרה או צמצמה את הפערים - יש עדיין הרבה מאוד בעיות בחינוך, בבריאות וברווחה - כל הנושאים האלה בכלל לא היו כלולים בתכנית".
נתניהו התייחס היום גם למצב הפשיעה במגזר, ואמר: "סיכמתי עם דרעי וכץ, בהמלצת ביבס, על פעולה מיידית לכל ראש עיר – לקחת 15% מתקציבי הפיתוח ולהקצות לאמצעים הדרושים לביטחון האישי".
ההנחיה הגיעה אחרי מכתב ששלחו אתמול לנתניהו יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס ויו"ר ראשי הרשויות הערביות מודר מונס, שבו הסבירו כי "אין ביכולת החברה הערבית לפתור את הבעיה בעצמה". השניים קראו לראש הממשלה "להעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות".
במכתב הציעו פעולות חקיקה והקצאת תקציבים, אלא שבמקום להקצות תקציב נוסף לטובת מטרה זו- נתניהו הורה על שימוש ב-15% מתקציב הרשויות הקיים. "אלה סכומים שוליים", טוען מונס. "אם תקציב הביטחון בערערה עומד על מיליון שקל בשנה, מה אפשר לעשות עם זה? בחלק מהרשויות מדובר באלפים בודדים, שלא יעזרו לשפר את תחושת הביטחון. בעבר דיברו על 3 מיליארד שקל. אם נאסוף את כל ה-15% מהרשויות מדובר בכ-80 מיליון שקל".
כך טוען גם גנטוס: "זה כסף שבכל מקרה היה שלנו, אז מה עשית בזה? אישרת לנו להשתמש בכסף שנמצא כדי להתקין מצלמות? הצבת מצלמות ביישוב ממוצע של 5,000 תושבים זה שישה מיליון שקל". לדבריהם, לא זו הדרך בה תיפתר בעיית הביטחון האישי של התושבים המגזר הערבי, ולא כך ימוגרו מקרי הרצח הרבים בו. ב-2020 נרצחו 111 בני המגזר הערבי. בשנה שלפני 94 איש.
עוד בנאומו, זקף נתניהו לזכותו את הקמתן של תשע תחנות משטרה ושלוש נקודות משטרה ביישובים ערביים מ-2016 עד היום. אמנם בתקופת נתניהו אכן הוקמו תחנות רבות ביישובים ערביים, אך כאלה היו קיימות גם לפני – בטייבה, בטמרה וביישובים נוספים.
אך האם הקמת עוד ועוד תחנות משטרה הן צעד מספק למיגור האלימות בחברה הערבית? לדברי ראש מועצת ערערה מודר מונס אין די בהקמת תחנות משטרה: "מספר הרציחות רק עולה כל שנה, אז זה שהקימו תחנות משטרה לא אומר שזה פיתרון לבעיה. עוד ועוד מבנים שמוקמים הם לא מסמנים על קביעת מדיניות ועל דרכי פעולה שימנעו את הרצח הבא. התושבים לא חשים בטוחים יותר, הם מעדיפים לעזור לישובים יהודים, שם הם מרגישים בטוחים".
גנטוס גם התייחס לתכנית שהוגשה לפני כשנה למיגור האלימות בחברה הערבית. "קיבלנו טיוטה עם הצהרת מדיניות אבל לא הועברו שום תקציבים, כך שאין לזה כל משמעות אופרטיבית".