מנהל המכון הביולוגי בנס ציונה, פרופ' שמואל שפירא, צינן את ההתלהבות מהאפשרות לחיסון קורונה במהרה בישראל, והגדיר לוח זמנים לניסוי בחיסון שמפתח המכון. לדבריו, "אנחנו מדברים על תחילת ניסויים במחצית אוקטובר כשתהיה הגבלה בין השלב הראשון לשני. אנחנו מקווים שהפאזה השנייה תיגמר לקראת סוף השנה, סוף דצמבר". ynet העביר בשידור חי את הדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
אתמול פורסם ב-ynet כי הבקשה לאישור הניסוי כלל לא הוגשה לוועדת הלסינקי (שמאשרת ניסויים קליניים - א"י), וכי עלול להיווצר עיכוב במהלך. יו"ר ועדת הלסינקי אישר את הפרסום בדיון ואמר כי "אם תגיע הבקשה נדון בה במהירות האפשרית, נחזיר תשובה תוך ארבעה שבועות".
3 צפייה בגלריה
"מרגישים טוב יותר מחברות אחרות בעולם". גנץ במכון הביולוגי
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
פרופ' שפירא אמר בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת: "הפאזה השלישית היא הרבה יותר מורכבת ולוקחת זמן. אם נהיה בשלב הזה נצטרך להתחיל לחסן בהיקפים גדולים ולראות מה אנחנו עושים הלאה".
"מהרגע הראשון ידעתי שאנחנו לא נהיה הראשונים, ואלה שאולי משיגים אותנו לכאורה - אנחנו משיגים אותם בדברים אחרים", אמר מנהל המכון הביולוגי, "אני חושב שהמטרה שלנו היא לא להיות ראשונים אלא להביא חיסון לאזרחי מדינת ישראל. אני חושב שנביא חיסון טוב למדינת ישראל בפרק זמן שהוא סביר". באשר לפיתוחים אחרים, אמר פרופ' שפירא כי "לא בכל אחד מהחיסונים המובילים שמציינים אותם בעולם הייתי מוכן להתחסן".
לדבריו, המכון מפתח חיסון בהיקף של 15-10 מיליון מנות. הוא הוסיף כי "יש תחילת ייצור של הנוגדנים שלנו בהסכם עם מדינה זרה".
פרופ' שפירא ציין כי "אף גוף לא עשה כמות ונפח של ניסויים בבעלי חיים כמו שאנחנו עשינו. לכן, כשאנחנו יוצאים לבני אדם אנחנו מרגישים הרבה יותר טוב מחברות בעולם. לא היו לנו קיצורי דרך, והלכנו בדרך ארוכה מאוד ודרך מאוד פתוחה".
הוא הוסיף כי המכון הביולוגי עשה ניסויים על קבוצות רבות של בעלי חיים, "בעיקר אוגרים וארנבות - הם מודל יותר טוב למחלה. חזיר פחות טוב, עכבר הוא פחות טוב אבל בהיבטים של בטיחות עשינו בהרבה מאוד קבוצות של בעלי חיים. יש לנו חיזוק שהחיסון הוא גם יעיל בבעלי חיים, מהבחינה הזו שבעלי חיים מפתחים נוגדנים מנטרלים וגם בהיבטים של בטיחות".
פרופ' איתן פרידמן, יו"ר ועדת הלסינקי העליונה לניסויים בבני אדם במשרד הבריאות, אמר כי "שמנו לנו כיעד להחזיר תשובה תוך ארבעה שבועות מרגע שתוגש הבקשה להתחיל בשלבי הניסוי בבני אדם. אליי אישית לא הגיעה הבקשה, ואני לא יודע אם הבקשה צריכה להגיע לוועדה העליונה. אם תגיע הבקשה נדון בה במהירות האפשרית. עד עכשיו בקשה כזו לא הגיעה לוועדה העליונה".
פרופ' שפירא השיב כי "יש לנו לוח זמנים, זה לא גורם מעכב. אנחנו מודעים מאוד לכל שלבי הרגולציה, ולא רק שלא פיגרנו - אנחנו מקדימים את הזמן. זו לא תהיה בעיה".
מנכ"ל מכון המחקר מיגל, דוד זיגדון, שטען בחודש פברואר האחרון לפריצת דרך מדעית שעשויה להביא לחיסון לקורונה, טען כי יבצעו ניסוי קליני בחיסון בבית החולים רמב"ם. זיגדון טען גם שהחיסון יינתן דרך הפה, ולא בהזרקה, והוסיף שהוא מקווה להתחיל בניסויים בבני אדם לקראת סוף השנה.
