תלמידי תיכון ברחבי תאילנד משתתפים בשבועות האחרונים במחאה שמטרתה לחולל מהפכה במערכת החינוך הקשוחה של ארצם, ממש בשעה שאחיהם הבוגרים יותר, תלמידי האוניברסיטאות, מנהלים בקמפוסים הפגנות בעד הגבלת המלוכה וכינון דמוקרטיה מלאה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
"יש משפט ידוע שאומר ש'הדיקטטורה הראשונה שלנו היא בית הספר'", מסבירה פקה לואטפריסניו, תלמידה בת 17. "מנסים להטמיע בנו את ההבנה שאנחנו סתם אנשים קטנים בחברה אוטוריטרית. זה אומר שרבות מזכויותינו הופרו".
את התנועה הסוחפת כעת תלמידים בתיכונים ברחבי תאילנד מכנים מנהיגיה תנועת "תלמיד רע". היא שואבת את שמה מספר שכתב הפעיל נטיוויט צ'וטיפטפייסל, סטודנט באוניברסיטה, על חוויותיו מימי התיכון. הספר ההוא נשא את השם "תלמיד רע במערכת חינוך מצוינת".
הפעילים במחאת התיכוניסטים תומכים במטרות הרחבות יותר של ההפגנות המתקיימות בימים אלה נגד הממסד בתאילנד, אבל להם יש גם מטרה ספציפית משלהם: שהתלמידים יקבלו את הזכות לביטוי עצמי על-ידי ביטול חוקים הנתפסים כעת כארכאיים.
עם שלט לצוואר: "תגזרו לי את השיער"
ערכים מסורתיים הם דבר מושרש מאוד במערכת החינוך התאילנדית. כך למשל כשהתלמידים מתאספים בבוקר מנוגן ההמנון הלאומי, והם גם מחויבים לחוקים נוקשים הנוגעים ללבישת מדים ולהתנהגות ראויה. התלמידים מצופים שלא להעלות שאלות בנוגע לסמכות הנכפית עליהם.
מבקרי המצב הקיים טוענים שמערכת החינוך של תאילנד שמה לה למטרה להפוך את התלמידים לצייתנים יותר מאשר לחנך אותם ולהקנות להם השכלה. ממבחני ה-OECD של שנת 2018 עולה כי תלמידי תאילנד מדורגים ביכולותיהם הרבה אחרי המובילה סינגפור, אף היא מדינה בדרום אסיה, וכי הם טובים פחות מהשכנה מלזיה בקריאה, במתמטיקה ובמדעים.
לא כולם מקבלים את הביקורת הזו. גורמים שמרנים הביעו בחודש שעבר זעם כשכמה תלמידים הגיעו לנגינת ההמנון הלאומי בבית הספר כשהם לובשים סרטי-מחאה לבנים ונקטו הצדעת מחאה בסגנון "משחקי הרעב", שבה סימנו בשלוש אצבעות, לאות הזדהות עם התנועה למען הדמוקרטיה. ההצדעה הזו נחשבת לסמל הקריאה לדמוקרטיה מאז עלייתו לשלטון של ראש הממשלה פראיות צ'אן-אוצ'ה בשנת 2014. הסרטים הלבנים אמורים לסמל את טוהרם של התלמידים.
שר החינוך של תאילנד, נטפול טיפסוואן, נעתר קודם לכן השנה לדרישות שהציגו תלמידים לרכך את תקנות בתי הספר המכתיבות את אורך השיער המדויק ועיצוב השיער המדויק שאיתם מותר לתלמידים ולתלמידות להגיע לבית הספר. עם זאת, כשהתבקש לבטל את החובה להגיע לבית הספר בתלבושת אחידה ולערוך שינויים נוספים, אמר שיש לדון בנושא באופן מעמיק יותר.
"אני לא חושב שהתלמידים הם האויבים שלי", אמר לסוכנות הידיעות רויטרס. "אני חושב שכשאני מקשיב להם אני נותן להם הזדמנות להשמיע את דאגתם באופן בטוח".
בנג'מפורן ניבס, תלמידה בת 15, הפכה לאחת הדמויות המוכרות הראשונות בתנועת "תלמיד רע", כשהחלה להתיישב במקומות ציבוריים כשלצווארה קשור שלט המזמין עוברים ושבים לגזור את שיערה כ"עונש סמלי" על כך שהיא מפירה את החוקים האוסרים עליה להאריך שיער. עכשיו היא פועלת למען השגת רפורמות נוספות.
"הם חייבים לבטל את כל החוקים המיושנים, לא רק את חוק השיער", הסבירה לרויטרס. "החוקים האלה לא היו צריכים להתקיים מלכתחילה. הם מפירים את זכויות האדם שלנו".
להגביל את המלך
בינתיים נמשכת בתאילנד המחאה נגד המלוכה. בסוף השבוע הפך לוויראלי ברשתות החברתיות שם, באופן חסר תקדים, ההשטאג #רפובליקת_תאילנד.
כבר חודשיים מתקיימות בתאילנד הפגנות כמעט יום-יומיות בדרישה שסמכויות בית המלוכה יוגבלו ושראש הממשלה יתפטר. הפרלמנט היה אמור להצביע בחמישי בלילה על שינויים בחוקה, אבל הם התעכבו. מפגינים שהתאספו מחוץ לפרלמנט, שבו יושבים חברים שנבחרו על-ידי החונטה השולטת בתאילנד, מאשימים את הממשלה בניסיון להרוויח זמן כדי להימנע משינויים.
המפגינים בתאילנד טוענים כי החוקה מעניקה למלך יותר מדי כוח וכי היא תוכננה כדי לאפשר לראש הממשלה פראיות לשמור על השלטון לאחר הבחירות בשנה שעברה. ראש הממשלה מצדו טוען שהבחירות היו הוגנות.
נכון לאתמול בערב צבר ההשטאג #רפובליקת_תאילנד, החותר תחת היותה של המדינה מלוכה, כמעט מיליון שיתופים. משפחת המלוכה של תאילנד נהנית בעיקר מתמיכה של הצבא, של אליטת המיליארדרים התאילנדית ושל שמרנים מבוגרים, והיא מוגנת על-ידי חוקים נוקשים ביותר, האוסרים להשמיץ אותה ולערער על מעמדה.