רשת BBC בשפה הפרסית מדווחת הבוקר (ב') כי לפי רשימה מפורטת שהעביר לה גורם אנונימי באיראן, מספר המתים ברפובליקה האיסלאמית מנגיף הקורונה גבוה כמעט פי שלושה מהמספר הרשמי שעליו מדווחות הרשויות.
3 צפייה בגלריה
טען בהתחלה שמנסים לנצל את הנגיף כדי לפגוע בבחירות. המנהיג העליון עלי חמינאי
(צילום: EPA)
לפי הרשימה הזו – שב-BBC מדגישים כי היא מפורטת ביותר וכוללת לא רק את שמות החולים והמתים אלא גם את התסמינים שמהם סבלו ורקע רפואי – באיראן מתו עד 20 ביולי 42,000 בני אדם מסיבוכי הנגיף, לעומת 14,405 לפי משרד הבריאות בטהרן. מספר הנדבקים שעליהם הרשויות יודעות, כך לפי הרשימה, כמעט כפול מהמספר הרשמי: 451,024 לעומת 278,827.
עוד בשלביה המוקדמים של המגפה רבים באיראן ומחוצה לה פקפקו בנתונים הרשמיים שסיפקו השלטונות. ב-BBC מציינים כי אמנם רמה מסוימת של דיווח חסר קיימת באזורים רבים בעולם, בשל מחסור בבדיקות לאבחון הנגיף, אך הרשימה שהגיעה לידיה מעידה שהרשויות דיווחו ביודעין מספרים נמוכים יותר – למרות שהנתונים המלאים היו בידיהן.
הרשימה, כך מצוין בדיווח, כוללת נתונים מפורטים על כמות חולי הקורונה שאושפזו בבתי החולים השונים, פרטים אישיים שלהם כמו שם, מין, וגיל, וכן מידע על התסמינים שמהם הם סבלו, משך תקופת האשפוז ומחלות רקע. את הרשימה הביא לידי הרשת גורם אנונימי שאמר לה כי הוא עושה זאת על מנת "לשפוך אור על האמת" ולשים סוף ל"משחקים פוליטיים" סביב המגפה המתחוללת באיראן.
פעולות חיטוי באיראן, בחודש מרץ
(רויטרס)
ב-BBC הדגישו כי הם אינם יודעים בוודאות מהו המקור של הרשימה הזו, ואם למשל גוף ממשלתי הוא שהכין אותה, אך ציינו כי הפרטים בה תואמים לפרטיהם של חולים ומתים שכבר היו ידועים לרשת עוד לפני כן. בנוסף, הפער במספר המתים בין הרשימה הזו לבין הנתונים הרשמיים תואם לפער שבין המספרים הרשמיים להערכות בדבר התמותה העודפת באיראן (נתון שמחושב על בסיס כלל מקרי המוות באיראן בתקופת המגפה ומספרי מקרי המוות ה"רגיל" בתקופה זו, על פי נתונים משנים עברו).
הרשימה מראה מגמה שמזכירה במידה רבה את הנתונים הרשמיים, מלבד העובדה שהמספרים גבוהים יותר. גם ברשימה המודלפת וגם בנתונים הרשמיים יש עלייה במספר המתים במרץ, אם כי ברשימה המודלפת הזינוק חד הרבה יותר. שני הנתונים מראים את הירידה שחלה לאחר הטלת ההגבלות לקראת סוף מרץ, ואת העלייה המחודשת עם הסרת ההגבלות בסוף מאי.
האחים הרופאים שלא ויתרו
נתון בולט במיוחד ברשימה המודלפת הוא מקרה המוות הראשון שתועד לכאורה באיראן – כבר ב-22 בינואר, כלומר כמעט חודש לפני שאיראן הודיעה על שני מקרי המוות הראשונים בשטחה, ב-19 בפברואר. במשך תקופה זו משרד הבריאות האיראני הכחיש נמרצות דיווחים שפורסמו אף בתוך איראן בנוגע להתפרצות במדינה. לפי הרשימה עד 19 בפברואר מתו באיראן 52 איש.
לפי הרשימה המודלפת, בעיר טהרן מתו עד כה 8,120 איש שסבלו מתסמינים של קורונה או תסמינים דומים. בעיר קום – מוקד ההתפרצות הראשון ברפובליקה האיסלאמית – 1,419 מתו. בקום מספר המתים לפי גודל האוכלוסייה גדול מטהרן, עם אדם אחד שמת מקורונה לכל 1,000 איש. נתון נוסף שעולה מהרשימה הוא 1,916 מתים שאינם אזרחי איראן. ב-BBC מציינים כי הנתון הזה מעיד על שיעורי התמותה הגבוהים בקרב מהגרים ופליטים במדינה, רובם מאפגניסטן השכנה.
בחודש מאי האחרון פרסמה סוכנות הידיעות AP שורת עדויות של רופאים על הפיקוח הצמוד שלו הם היו נתונים מצד גורמי הביטחון באיראן, וכעת גם ב-BBC מצטטים רופא שמעיד על הלחץ שלטענתו הופעל על משרד הבריאות. "בהתחלה לא היו להם ערכות בדיקה וכאשר הם קיבלו אותן, לא היה בהן שימוש מספיק נרחב", אמר לרשת רופא שכונה בשם הבדוי ד"ר פולאדי. "שירותי הביטחון לא רצו להכיר בקיומו של נגיף הקורונה באיראן".
לפי הדיווח, ההכרה הראשונה של השלטונות במקרה מוות מקורונה נעשתה רק בזכות התעקשותם של שני רופאים מהעיר קום, האחים ד"ר מוחמד מולאיי וד"ר עלי מולאיי, שדרשו לערוך בדיקת קורונה לחולה שמת – שהיה אחיהם של השניים.
3 צפייה בגלריה
הרופאים האחים התעקשו, ואיראן נאלצה להכיר במקרה המוות הראשון. חולת קורונה בעיר קום
(צילום: AP)
לפי ד"ר פולאדי ששוחח עם BBC, לאחד האחים הרופאים בבית החולים קמקאר בעיר קום הייתה גישה לגורמים במשרד הבריאות, ורק בגלל שהוא "לא ויתר" הם הסכימו לערוך לאחיו המת בדיקת קורונה. באותו מוסד רפואי חולים אחרים סבלו גם כן מתסמינים של קורונה, אך לא עברו בדיקה.
העניים משלמים את המחיר
לפי BBC, וכפי שכבר דווח לא אחת בחודשים האחרונים, אחת הסיבות שבגינן השלטונות באיראן ניסו "לטייח" את ההתפרצות היא העובדה שהיא קרתה במקביל לשני אירועים חשובים עבור משטר האייתוללות: הבחירות לפרלמנט ויום השנה לציון המהפכה האיסלאמית. באותה עת המנהיג העליון עלי חמינאי אף טען כי יש כאלו שמנסים לנצל את הנגיף כדי לפגוע בבחירות שנערכו לקראת סוף פברואר.
גורם אפשרי נוסף שהועלה בדיווח הוא החשש של המשטר מהפגנות שהתפרצות הנגיף עלולה להוביל אליהן, על רקע גל ההפגנות בנובמבר אשתקד, שבו מתו לפי דיווחים מאות מפגינים בדיכוי אכזרי של השלטונות. "הממשלה חששה שהעניים והמובטלים יצאו לרחובות", אמר ד"ר נורולדין פירמואזן, שבעבר כיהן כחבר פרלמנט באיראן וכפקיד במשרד הבריאות.
הרופא ששוחח תחת שם בדוי עם BBC, ד"ר פולאדי, התייחס גם למשבר הכלכלי החמור שחווה איראן, משבר שהחריף בעקבות חידוש הסנקציות האמריקניות. "בעימות בין הממשלות של ארה"ב ואיראן אנחנו נמחצים תחת הלחץ משני הצדדים", אמר הרופא. "אלו שהביאו את המדינה שלנו למקום הזה לא משלמים את המחיר. אלו העניים במדינה והמטופלים העניים שלי שמשלמים את המחיר – בחייהם".
