בתום דיון שקיים היום (חמישי) ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא ביצוע חקירות עצמאיות בנוגע לפשעי מלחמה לכאורה שנעשו במבצע צוק איתן וסביב הבנייה בהתנחלויות - הוחלט כי ישראל תבהיר לתובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, כי אין לה סמכות לפתוח בחקירה נגד ישראל וכי האחרונה לא תשתף איתה פעולה.עם זאת, ישראל לא תשאיר את מכתב התובעת ללא מענה - אלא תשיב ותבהיר כי בית הדין פועל בהיעדר סמכות. כמו כן, יובהר כי ישראל היא מדינת חוק שיודעת לחקור את עצמה.
בדיון השתתפו שר הביטחון בני גנץ, שר החוץ גבי אשכנזי, שר החינוך יואב גלנט, שר האנרגיה יובל שטייניץ, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ראש המל"ל מאיר בן שבת, הפרקליט הצבאי שרון אפק וגורמים נוספים.
במכתב יצוין כי בנוסף לכך שישראל דוחה לחלוטין את הטענה שישראל מבצעת פשעי מלחמה, היא שבה ומבהירה את עמדתה החד-משמעית שלפיה אין לבית הדין בהאג סמכות לפתוח בחקירה נגדה.
עמדה זו הובהרה לבית הדין גם על ידי מדינות מרכזיות ומומחים בעלי שם עולמי בדין הבינלאומי. "התערבותו הפסולה של בית הדין חסרת כל בסיס משפטי ומנוגדת למטרות שלשמן הוא הוקם. מדינת ישראל מחויבת לשלטון החוק ותמשיך לחקור כל האשמה נגדה בלי קשר למקורה, והיא מצפה מבית הדין להימנע מהפרת סמכותה וריבונותה", נאמר.
החקירה בהאג - כתבות נוספות
ההחלטה התקבלה לאחר שני דיונים שקיים נתניהו לגיבוש המדיניות והתשובה הישראלית להודעה של בית הדין בהאג שנשלחה לישראל ב-9 במרץ, שהייתה צריכה לענות לה תוך 30 יום עד 9 באפריל. באיגרת הודיעה התובעת הראשית של בית הדין פאטו בנסודה כי היא מעוניינת לחקור את ישראל על פשעי מלחמה ופירטה את המקרים המדוברים. היא הציעה לישראל לחקור את המקרים האלה בעצמה.
גם אתמול כינס ראש הממשלה נתניהו דיון רב-משתתפים שבו הייתה אמורה להתגבש ההחלטה הישראלית מול פניית בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ולהכריע אם בירושלים מוכנים לפתוח בחקירה עצמית על אירועי צוק איתן והבנייה בהתנחלויות. הישיבה שנמשכה כשעתיים הסתיימה ללא החלטה.
פקידים ישראלים אמרו כי התשובה הישראלית לתובעת נוסחה בעמימות ומשאירה פתח להמשך דיאלוג. ואולם, משפטנים טוענים כי ישראל מסתכנת בכך שבנסודה תודיע על פתיחת חקירה מיידית בשל העובדה שישראל למעשה לא מבקשת לחקור בעצמה.
עו"ד ניק קאופמן, עורך דין ישראלי ששימש בעבר סנגור בבית הדין בהאג ועבד גם עם בנסודה, אמר בתגובה: "התשובה הישראלית כפי שדווחה בהודעה הרשמית של משרד ראש הממשלה לא מחדשת דבר. אם הידיעה אכן משקפת מלוא תוכן המענה והחלטת הקבינט - אזי עדיף היה שלא לענות כלל. נדמה כי מקבלי ההחלטה לא הבינו את מהות המכתב ונתפסו לכלל טעות לפיה הזמנתה של בנסודה טומנת בחובה דרישה של 'שיתוף פעולה' - דבר שאינו נכון ואף פרשנות לקויה של סעיף 18 לאמנת רומא.
"ישראל הייתה יכולה לשמור על סירובה להכיר בסמכות בית הדין לחקור את מעשיה, אך באותה הזדמנות היא הייתה יכולה לחלץ את עצמה מחקירה בינלאומית תוך שהיא מנצלת את ההזדמנות לחדש את ההליך המדיני מול הפלסטינים בתמיכת ארה"ב. אם ישראל אינה מבקשת דחייה, הבהרות או למשוך בחזרה לעצמה את החקירה, אזי משמעות הדבר היא שבנסודה תתחיל לחקור בפועל. לא יהיו צווי מעצר בזמן הקרוב אך בהחלט קיימת אפשרות לגבות עדויות מקורבנות ומשתפי פעולה באופן מיידי אם כי לא בשטח שבשליטת ישראל".
האפשרויות של ישראל
(צילום: משי בן עמי)
ישראל אמורה להשיב לפנייה של בית הדין עד מחר בחצות - במלאת 30 יום לקבלת האיגרת של התובעת הראשית בנסודה. אם הייתה ישראל מחליטה שלא להגיב לפנייה, היא הייתה מסתכנת בפתיחת מהלכי חקירה מידיים, כולל צווי מעצר.
כמו כן, בכירים בצה"ל הזהירו מפני התקדים של שיתוף פעולה עם בית הדין - שמשמעותו הכרה בסמכויות של התובעת בנסודה לחקור את ישראל.
אם הייתה ישראל מודיעה שהיא מבקשת לחקור את עצמה - התובעת צפויה הייתה להיענות לבקשה - מה שהיה מעביר את הכדור למגרשה. ואולם, ההתלבטות בנושא הייתה גדולה: אם יודיעו על חקירה עצמית, המשמעות תהיה הכרה בסמכותו של בית הדין בהאג, וכך ישראל תהיה מחויבת למסור לו דין וחשבון בכל חצי שנה ולדווח על מצב החקירה.
עם זאת, קיימת אפשרות שלישית שלפיה ישראל יכולה לבקש דחייה טכנית במתן התשובה, בשל המצב הפוליטי והעיסוק במגעים להרכבת הממשלה. למרות שעדיף היה שפנייה שכזאת הייתה נשלחת לפני הבחירות, גם כעת גורמים מעורים בעבודת בית הדין רמזו לישראל שאם תבקש דחייה כזו - התובעת עשויה להיענות לה. בבקשת הדחייה הטכנית למתן התשובה אין משום הכרה בסמכות בית הדין.
הדיון בישראל נערך גם על רקע ההחלטה האמריקנית להסיר את הסנקציות מבית הדין בהאג. הצעד האמריקני ננקט בניגוד להמלצה הישראלית להשארת הסנקציות - לפחות עד למועד עזיבתה של בנסודה בחודש יוני.
יצוין כי כבר בשנת 2013 הגיש עו"ד מרדכי ציבין תלונה לבית הדין הפלילי בהאג, שבה נדרשת התובעת בנסודה לפתוח בחקירה נגד אישים בחמאס וברשות, בהם אבו מאזן. התלונה התייחסה בין היתר לאירועי עופרת יצוקה ועמוד ענן ובה גם התייחסות לפשעי מלחמה של חמאס נגד פלסטינים. לטענת עו"ד ציבין, עד היום הוא לא זכה לקבל הסבר מדוע לא פתחה בנסודה בהליכים נגד בכירים בחמאס וברשות והוא סבור שההתעלמות תהתלונה שהגיש נובעת מאפליה ועמדה חד צדדית של התובעת כלפי ישראל, שעה שהיא התחילה בהליכים עקב תלונת הרשות נגד ישראל".
נאומו של נתניהו בעצרת ביד ושם
(צילום: מזמור הפקות)
נתניהו על החלטת בית הדין בהאג: "צביעות, גוף שרומס את זכויות האדם"
אתמול, בעצרת הממלכתית שפתחה את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם בירושלים, התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו להחלטה של בית הדין בהאג לחקור את ישראל: "בית דין זה מבקש לחקור את ישראל בטענה הזויה. חיילינו ומפקדינו, שאין מוסריים מהם- דווקא אותם מגנים. איזו צביעות".
עוד אמר נתניהו: "בית הדין בהאג הוקם בהשראת בית הדין בנירנברג ששפט פושעים נאצים. אבל בין נירנברג להאג קרה היפוך: גוף שהוקם להגן על זכויות אדם הפך לגוף שרומס את זכויות האדם".
