הם שירתו בצבא, לקחו שנה חופש לטייל ולסדר את המחשבות, והגיעו להחלטה מה הם רוצים ללמוד לתואר. אבל דווקא באחת הנקודות הכי חשובות, מרגשות ומאתגרות בחייהם - פתיחת שנת הלימודים האקדמית - הגיעה הקורונה. עכשיו, במקום ללכת לאיבוד במסדרונות של אוניברסיטת בר אילן, לשבת בקפיטריה של האוניברסיטה העברית או להכיר בן או בת זוג במעבדה בטכניון, תלמידי שנה א' במקצועות השונים יושבים בבית, לפעמים בפיג'מה, ולומדים בזום.
מאות אלפי סטודנטים חזרו השבוע לאוניברסיטאות ולמכללות בישראל, אבל הם עשו את זה בעיקר מרחוק. בעוד שמבני הפקולטות נותרו די ריקים מסטודנטים, משבצות הזום הפכו לפעילות עם אלפי סטודנטים המנסים לגמוע את החומר. עבור המרצים והסטודנטים הוותיקים זו כבר השנה השנייה של לימודים בצורה זו, אולם תלמידי שנה א' חווים את הלמידה מרחוק בפעם הראשונה.
"כבר את ההיכרות עם הקמפוס בשבוע שעבר התחלנו בזום", מספרת טל קדמי (27) הירושלמית, שהתחילה לימודי שנה ראשונה של רפואה באוניברסיטה העברית בבירה. "כל הצוות מהפקולטה היה איתנו בשיחות, זה היה בעיקר הסבר כללי על מה יהיה השנה וזה נתן מסגרת להבין מה עומד להיות".
לדבריה, המצב אמנם לא פשוט, אולם היא ציפתה לכך: "זה מבאס בעיקר מהפן החברתי. יש דברים שצריכים לעשות ביחד, כמו למשל להכיר את האנשים שלומדים איתך בקורס - דברים שבדרך כלל קורים במפגש פנים אל פנים. מצד שני יש לזה יתרונות, למשל אם שיעור מתחיל בעשר אני יכולה לקום בתשע וחצי".
"באוניברסיטה מנסים להקל, ולהפתעתי אין בעיות בזום עצמו, אבל עדיין עדיף להיות בכיתה. אי אפשר להכיר אנשים ככה. אז נכון, יש לנו קבוצות וואטסאפ ויש מפגשים על בירה בין סטודנטים, אבל אין פה חוויה סטודנטיאלית".
גם הדס קורמש בלישה (20) מעפולה, אשר לומדת תקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, מספרת דברים דומים. באוניברסיטה היו אמורים לפתוח את השנה בלימודים בקפסולות, אך הרעיון בוטל עם תחילתו של הסגר השני. "כבחורה עם בעיות קשב וריכוז - הלימוד מרחוק די אינטנסיבי", מתארת קורמש בלישה, "מה שמקל זה שיש הפסקות של חצי שעה בין שיעור לשיעור".
לדבריה, "זה לא קל שיש בזום בין 60 ל-100 איש. דברים שהיו בוודאי פשוטים בכיתה הופכים למשימה בלתי אפשרית כאן. למשל בשיעור של אתמול ניסיתי לשאול את המרצה שאלה. אז אתה יכול להרים יד ולחכות עם שהוא יראה אותך, אתה יכול לקטוע אותו - מה שלא נעים לעשות, או שאתה יכול לשאול בצ'אט, אבל אז אתה לא יודע אם הוא ראה את השאלה. בשלב מסוים פשוט התייאשתי. לא תמיד הם מסתכלים בצ'אט, והמרצים מדברים באופן רציף וקשה למצוא הפוגות".
קורמש בלישה מוסיפה עם זאת כי המרצים מבינים את מצוקת הסטודנטים, ומנסים להתאים את החומר לפורמט הלימודים בזום. ומה לגבי חברים? "יש לנו מרצים שעשו שאלוני היכרות, אז ככה אנחנו קצת מכירים מי איתנו בכיתה. חוץ מזה יש לנו קבוצות וואטסאפ".
מעבדות ייערכו בקבוצות של 15 סטודנטים
הלימודים המעשיים של דולב עוקשי (25) מראש העין, אשר לומד בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, נדחו בחמישה שבועות עד כה - רק משום שבאוניברסיטה מעדיפים שהתלמידים לא יגיעו לפקולטה. את רוב החומר הוא לומד כמו אחרים דרך הזום. "אנחנו בערך 200 סטודנטים בקורס, וכבר אמרו לנו שגם לימודי המעבדות ייערכו בקבוצות של 15 סטודנטים ומרצה", הוא מספר.
עוקשי מוסיף כי גם לאחר שקיבל הסברים על המצב היה לו קשה להאמין שכך תראה שנת הלימודים הראשונה שלו. "הייתי לחוץ לפני פתיחת השנה, כי אין לך מושג איך ייראו הלימודים".
בינתיים הוא מוכן להודות שהלימודים בזום אינם נוראיים כל כך. "חלק מהשיעורים בחלק מהקורסים הוקלטו מראש, ונתנו לנו אפשרות לצפות הקלטה או לצפות בחלק מהשיעור בלייב. אין חסך רציני אם לא צופים בשידור החי - אתה יכול לנהל את עצמך מול השיעורים המוקלטים. החיסרון בהקלטה הוא שבשידורים החיים אתה יכול לשלוח הודעה בצ'אט, והמרצים בדרך כלל רואים אותה ובחלק מהקורסים יש סטודנט שמעביר שאלות".
אם משהו עדיין חסר לעוקשי זה חיי החברה של סטודנט: "בזום בכדי להכיר אנשים אתה צריך להיות אובר-חברתי. מזל שפתחנו גם קבוצת וואטסאפ של הסטודנטים".
