הממשלה אישרה הערב (יום ב') פה אחד את הסדר הפיצוי ההיסטורי לפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן והעברת פיצוי כספי למשפחות שנפגעו בשנות קום המדינה.
מדובר במשפחות של 1,050 ילדים שעניינן נדון בשלוש ועדות חקירה שחקרו את הנושא במשך עשרות שנים. כל משפחה שוועדת החקירה קבעה שבנה נפטר, וכי לא נמסר למשפחה דבר פטירתו בזמן אמת, תקבל עד 150 אלף שקל על כל ילד. אם לא ידוע מה עלה בגורל הילד תקבל המשפחה פיצוי של עד 200 אלף שקל. בסך הכול תקצה הממשלה לפיצויים 162 מיליון שקל.
הפגנה בירושלים ביום המועדות לחטיפת ילדי תימן
(צילום: אלי מנדלבאום)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש בישיבה משר החינוך יואב גלנט לכלול את פרשת ילדי תימן בתוכנית הלימודים. "יש להכיר את הפרשה הזאת. זאת פרשה מהכואבות בתולדות מדינת ישראל. הגיעה העת שהמשפחות שהתינוקות שלהן נלקחו מהן, יקבלו הכרה מהמדינה ומממשלת ישראל, וגם פיצוי כספי. הפיצוי לא יכפר על הסבל הנורא שהמשפחות עברו ועוברות, זהו סבל בלתי נסבל. יש להביא למשפחות שסבלן גדול מנשוא את מעט הנחמה שמגיעה להן", אמר רה"מ.
שר האוצר ישראל כץ אמר: "בהחלטה זו מכירה ממשלת ישראל בפרשה כואבת שצרובה בתולדות המדינה, ואשר חקירתה טרם באה לידי סיום. אנו נפעל כדי למצות את זכויותיהם של בני המשפחות הדואבות, שנושאות עמן את הכאב עד לעצם יום זה, ובכך נתחיל לרפא ולו במעט את פצעי ההיסטוריה. לצד זה נפעל לקידום הנצחת מורשת יהודי תימן המפוארת, השזורה לנצח בתולדות עמנו".
במסגרת ההחלטה שאושרה, ממשלת ישראל מביעה צער על האירועים שהתרחשו בימיה הראשונים של המדינה, ומכירה בסבלן של המשפחות שילדיהן היו חלק מפרשה כאובה זו.
עוד הוחלט כי בני המשפחות, שנקבע באחת משלוש הוועדות שעסקו בפרשה (ועדת חקירה לגילוי ילדי תימן, הוועדה לבירור גורל ילדי תימן הנעדרים וועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954-1948), שילדם נפטר או שלא נודע גורלו יוכלו להגיש בקשה לפיצוי כספי במהלך החודשים יוני-נובמבר 2021. ההחלטה גובשה בשיתוף משרדי האוצר והמשפטים.
השר צחי הנגבי, שהממשלה מינתה לטפל בחשיפת המסמכים החסויים בפרשת היעלמות ילדי תימן, אמר: "הממשלה הגיעה להחלטה לפתוח את הפרוטוקולים של כלל הוועדות. היו בשעתו אנשים מהעדה שלא הלכו לוועדות, בעיקר לוועדת קדמי, מטעמי חוסר אמון מהמערכת. הרוב המוחלט נתנו אמון במערכת והיו גם מתוסכלים מתוצאות הוועדות. המהלך של היום הוא מרחיק לכת לא במובן המשפטי, אלא שלא מתעלמים מבעיה שקיימת למעלה מ-50 שנים. זה הדבר מרחיק הלכת ביותר שניתן לעשות בתקופת בחירות".
שר הפנים אריה דרעי הוסיף: "ממשלת ישראל בצעד אמיץ ומוסרי לוקחת אחריות על מה שהמדינה עשתה בזמנו. זה המקום לתת את הכבוד הראוי לזכרו של היהודי שמסר נפשו עם ייסורים על הנושא הזה והציף ברמה שהובילה את המדינה לפעול בנושא - הרב עוזי משולם ז"ל".
לדברי שר הביטחון בני גנץ, "אין באמת מספיק להעניק מזור למשפחות. בסופו של דבר ההכרה שלפנינו היא תחילתו של שיקום ואיחוי הפצע. זו פרשה עצובה". שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה אמרה: "זה לא מספיק להכיר בסבלן של המשפחות, זו הכרה סובייקטיבית ולא הכרה מלאה בפרשות ובמקרים שקרו והוצגו עדויות. צריך לקבל את העדויות שהמשפחות הציגו ולהכיר שהיו תופעות קשות והזויות של חטיפת ילדים".
משפחות שילדיהן נעלמו מתחו היום ביקורת על ההסדר ודרשו הכרה בעוולן - ולא פיצוי כספי. "נעלבתי כששמעתי שרוצים לתת לנו כסף, הם רוצים לקבור את הפרשה הזו", אמרה שושנה יוסף, שאחיה רפאל נעלם אחרי שאושפז בבית החולים רמב"ם בחיפה. "אנחנו רוצים תשובות: מה קרה לו? איפה הוא? הכסף הזה לא שווה את הצער של אמא שלי ושלנו כל השנים האלה".
גם שרה דמתי אמרה כי הפיצוי הוא לא מה שחשוב. "חשיפת האמת עדיפה על פיצוי כספי. זהו לעג לרש וסתימת פיות ללא התנצלות. בושה וכלימה לממשלות ישראל שעד כה לא השכילו להבין שהזעם והכאב המבעבע עובר מדור לדור", אמרה.
