הדרך שבה אירופה מגיבה לאיומים ביטחוניים וערכיים על קיומה הפכה למודל לרכרוכיות בינלאומית. בעוד שמדינות שונות נוקטות לעתים קו תקיף ומשתדלות לגבש עמדות ביטחון לאומי (בעיקר צרפת וגרמניה), האיחוד האירופי כארגון סובל מגמגום כרוני. הסיפור של רומן פרוטסביץ' וטיסת "ריינאייר" 4978 מדגים זאת באורח יוצא דופן.
חטיפת מתנגד המשטר הבלארוסי - עדכונים אחרונים:
• בודדה על המפה: אירופה מחרימה את שמי בלארוס
• פרוטסביץ' בסרטון מהמעצר: "מצבי טוב"
• מינסק: "המטוס הונחת בגלל איום בפצצה של חמאס"
• זעם בעולם: "בלארוס חטפה מטוס, זה טרור מדינתי"
"החיפושים אחרי הפצצה" במטוס שאולץ לנחות במינסק
(צילום: רויטרס)
7 צפייה בגלריה
פעיל האופוזיציה העצור פרוטסביץ'. הגנה מאירופה - עד שצריך להתעמת עם פוטין "הבריון"
(צילום: רויטרס)
מהלך העניינים הבלתי נתפס כבר ידוע: אדם עולה על טיסה מיוון לליטא. למטוס מצטרף מטוס קרב בלארוסי, בטענה שיש איום על פצצה בבטן המטוס. המשטר של הדיקטטור לוקשנקו וסוכניו כופה על הטיסה לנחות בבלארוס, ושם פרוטסביץ' – עיתונאי בלארוסי בן 26 שעסק בביקורת על המשטר, בעיקר דרך טלגרם – נלקח מיד לחדרי החקירות וכנראה מעונה. גם חברתו נעצרת, כחשודה בעבירות בלתי ידועות. הצעיר מופיע שוב בפני המצלמות בבלארוס כעבור יממה בערך כשעל פניו סימני מכות, ומודה ב"פשעיו". וכל האירוע הזה קורה באירופה, במאה ה-21.
התגובה האירופית הייתה לכאורה חדה – קריאה להימנע מטיסות מעל בלארוס, קריאה להפסקת טיסות של חברת התעופה הלאומית הבלארוסית בשמי האיחוד, הבטחה לסנקציות נוספות נגד בלארוס ובכירי המשטר שלה והטלת סנקציות אישיות נוספות על נאמניו של לוקשנקו. הדברים האלה, כך נכתב היום בעיתון רוסי, "יהיו מבחינת לוקשנקו כאילו זרקו עליו ביצה"; דהיינו, לא נעים, אבל ממש לא נורא.
הרוסים וולדימיר פוטין הם כמובן בעלי הברית הגדולים של לוקשנקו; בכלל, היכן שתמצאו דיקטטור נורא, מוונצואלה דרך סוריה ועד בלארוס, שם תמצאו את הקרמלין בוחש את בחישותיו הקטלניות. אגב, עם כל הכבוד ליחסים עם פוטין (מנהיג שמשטרו מקיים קשרים חמים עם חמאס), ראוי היה שישראל תתייחס לאירוע הזה – הוא מסוכן תקדימית עבור אזרחים ישראלים.
החטיפה והעינויים באמצעות שיבוש תעבורה אווירית בינלאומית הם חדשות רעות מאוד לא רק לפרוטסביץ' ולאופוזיציה הבלארוסית האמיצה. האירוע הזה מסמל את האפשרות, הלא בלתי-ריאלית, שמדינות רבות שאינן דמוקרטיות ינצלו מטוסים העוברים במרחב האווירי שלהן למגוון צרכים שהן מזהות כצורכי ביטחון לאומי. מטוס נוסעים הוא מטרה קלה, איטית ונטולת אלטרנטיבות מול כוח צבאי מוגבל ביותר. הסיבה שמשטרים שונים לא עשו זאת עד כה – דהיינו לא הורידו את יריביהם ממטוסים באמצעות פיראטיוּת אווירית – היא החשש מהמחיר הכבד שישלמו.
בדיקה קצרה בעמוד האינטרנט של נמל התעופה במינסק מעלה כי היום תנחת בו טיסת לופטהנזה מגרמניה, וינחתו בו גם טיסות רוסיות וטורקיות. רוב הטיסות בנמל כעת הן של חברת התעופה הבלארוסית הממלכתית, שממשיכה לטוס באופן חופשי לפי שעה. מה הייתה עושה מדינה אחת, לבדה, להבדיל מהאיחוד האירופי שהוא איחוד של 27 מדינות, אילו הייתה צריכה להתמודד עם הפרה בוטה כל כך של אמנות בינלאומיות כמו זו שעשתה בלארוס? מודיעה לבלארוסים שאין אישור לשום חברת תעופה שלה לנחות בבלארוס, ושחברת תעופה שתפר את ההוראה הזו תגלה כי יוטלו עליה סנקציות. בהמשך הייתה מדינה כזו ממשיכה לסנקציות נרחבות, לא רק על נאמני המשטר, ואולי מציגה לרודן ממינסק אולטימטום טרם הפעלתן – יש לך 24 שעות לשחרר את מתנגד המשטר, בריא ושלם, או שנרכיב רשימה של עשרת אלפים בני אדם, משמנה וסלתה של הדיקטטורה, ונפעל להחרמת חשבונות הבנק שלהם.
יש סל כלים שלם ואגרסיבי שבו ניתן להשתמש מול לוקשנקו, אבל האמת היא שעבור אירופה משטרו הוא מבוכה לכל היותר; היא לא מוכנה להסתכן בעימות, בפרט כשהאיש זוכה לגב של הגנגסטר הכי מסוכן בסביבה, פוטין. רומן פרוטסביץ' ומתנגדי משטר אחרים – בבלארוס, ברוסיה ובמקומות נוספים – למדו את הלקח: היכולת להגן עליהם, גם אם הם נהנים מהגנתה של מדינה אחרת (כמו יוון וליטא, ארצות המוצא והיעד של הטיסה שממנה נחטף פרוטסביץ'), מוגבלת על-ידי הפחד מעימות עם הבריון.
