שופטי בג"ץ הוציאו הערב (יום ג') צו ביניים שהקפיא את מינויו המוטל בספק של השר אופיר אקוניס לשר המשפטים. בית המשפט ידון בנושא מחר ב-15:30 והורה לצדדים - ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר אקוניס וכן העותרים מהתנועה לאיכות השלטון להשיב עד מחר לשאלה "מדוע לא ייקבע כי ההחלטה על מינויו של השר אופיר אקוניס לשר משפטים אינה תקפה". לפי החלטת השופטים, ראש הממשלה נדרש להגיש תצהיר בנושא עד מחר בשעה 11:00. השופטים שוקלים לאפשר להעביר את הדיון בשידור חי.
מהומה בממשלה - סיקור נרחב ב-ynet:
• לקריאת ההחלטה הזמנית של בג"ץ - לחצו כאן
• ישראל צועדת אל מחוזות הטירוף / נדב איל
• גורמי אכיפת חוק: "נתניהו חצה קו אדום, יש יסודות לנבצרות"
• בנט על הדרמה: "ישראל מתקרבת לסף תהום של אנרכיה"
החלטת בג"ץ באה אחרי הדיון שהתקיים הערב בבית המשפט בעניין הכשרת או פסילת ההצבעה הסוערת שהתקיימה בממשלה בעניין מינויו של אקוניס לשר המשפטים. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קבע כי ההצבעה בדיון הסוער ורווי הצעקות של השרים הייתה לא חוקית, כיוון שבכחול לבן התנגדו לקיומה ובכך הופר לדבריו עקרון הפריטטיות בממשלה. ההצבעה נערכה בהוראת נתניהו למרות מחאותיו בדיון של היועמ"ש. אולם לדברי מנדלבליט גם אם ההצבעה הייתה חוקית - לפי עקרון הפריטטיות התוצאה בה שקולה לתיקו ולפיכך בכל מקרה מינוי אקוניס לא תקף.
לאור הקרע בין ראש הממשלה ליועמ"ש בישיבת הממשלה בצהריים, בדיון הערב בבג"ץ ייצג את נתניהו ואת אקוניס באופן פרטי עו"ד דוד פטר, שטען כי המינוי תקף. "הממשלה מוסמכת לקבל החלטה בניגוד לעמדת היועמ"ש. אין על כך מחלוקת", אמר פטר בפני הרכב השופטים שכלל את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, השופט ניל הנדל והשופט עוזי פוגלמן.
למרות טענתו שמינוי אקוניס תקף, עו"ד פטר אמר כי נתניהו מבקש מבית המשפט ארכה של 48 שעות, כדי להגיע להסכמה בין הצדדים. הנשיאה חיות הזכירה לו שכבר ביום ראשון התקבלה פשרה של מתן 48 שעות לצורך דיון בממשלה על מינוי שר משפטים, זה שהתקיים בצהריים, ותהתה: "למה שיקרה משהו ב-48 שעות?".
הנשיאה חיות והשופט פוגלמן התייצבו לצד מנדלבליט, והדגישו זאת בפני פטר בכמה הזדמנויות. "חוות דעת של היועמ"ש, גם אם אדוני חולק עליה, על פי בית המשפט מחייבת. מה שקרה היום בהצבעה - לא נעשה דבר. זו דעת היועץ", אמרה חיות לפטר. פוגלמן הוסיף בהמשך: "הממשלה מחויבת בחוות דעת של היועמ"ש אלא אם בית משפט פסק אחרת".
עורך הדין של נתניהו ואקוניס מתח ביקורת על ההתערבות של בית המשפט, כלשונו, ואמר כי הוא לא מבין את משמעות ההוראה למנות שר משפטים. "אין הסכמה בזירה הפוליטית", אמר לשופטים. "בית המשפט דחק את הממשלה לקבל החלטה והממשלה נדחקה אל הקיר". השופט פוגלמן השיב לו: "קשה לשמוע את המונח הידחקות. אנחנו קוראים לזה מילוי החוק".
פטר השיב לפוגלמן כי "אנחנו בתקופה רגישה, דומה לבג"ץ אדלשטיין. בית המשפט מתערב תוך אפיית העוגה". בהמשך, אמר השופט פוגלמן: "הניסיון לצייר את זה ככניסה לזירה הפוליטית לא נכון. זה עניין משטרי ומשפטי". השופטת חיות הוסיפה: "אנחנו מדברים על ממשלת מעבר. אי אפשר לחיות בריב שלטוני כזה כשאין שרים ובראשם שר המשפטים".
ישיבת הממשלה הסוערת היום התכנסה בהוראת בג"ץ שניתנה ביום ראשון האחרון. כעבור כמה שעות של צעקות, חילופי האשמות והטחות בין גוש לגוש, נפלה ההצעה למנות את בני גנץ לתפקיד, ובהמשך פסל כאמור היועמ"ש מנדלבליט את ההצבעה על מינוי מועמד הליכוד אקוניס לתפקיד, באומרו כי היא לא הייתה חוקית.
אחרי הישיבה, שיגר גם מנדלבליט מכתב לראש הממשלה ולראש הממשלה החליפי, ובו תיאר פגם מנהלי חמור בכך שלא ניתן לו להביע את דעתו לגבי אי-חוקיות ההצבעה. בישיבת הממשלה עצמה מנדלבליט היה בוטה אף יותר, וטען אז: "סתמו לי את הפה, ראש הממשלה לא נתן ליועץ המשפטי לממשלה לדבר".
"מדובר בהצבעה לא חוקית שאסור היה לקיימה", כתב היועמ"ש במכתב שלו לנתניהו ולגנץ. "גם אילו מבחינה תיאורטית הייתה ההצבעה חוקית, העובדה כי כל שרי גוש כחול לבן הצביעו נגד הצעת ההחלטה יש לראות בתוצאה כאילו היה שוויון בין הקולות - ולפיכך ההצעה לא התקבלה", הוסיף. לקראת הדיון הערב בבג"ץ, כתב מנדלבליט לבית המשפט כי "אין מנוס ממתן צו מוחלט המורה לממשלה לאייש ללא דיחוי את תפקיד שר המשפטים".
תפקיד שר המשפטים מיותם מאז 1 באפריל, אז הסתיימו שלושת החודשים שבהם כיהן גנץ כממלא מקום שר המשפטים, לאחר שבינואר השנה התפטר אבי ניסנקורן מהתפקיד. מאז לא מינתה הממשלה שר קבוע בגלל המחלוקת בין כחול לבן לליכוד. בעקבות השיתוק בממשלת המעבר עוד תיקים נותרו מיותמים: משרד התקשורת, המדע והטכנולוגיה, משאבי המים והשכלה גבוהה ושוויון חברתי.
אחת הסיבות לדחיפות שנשמעת בנוגע למינוי שר משפטים היא העובדה שללא שר מכהן בתפקיד נפגעת עבודתה השוטפת של הממשלה. מנדלבליט והשופטים הביעו דאגה מיוחדת מהעובדה שלאחרונה פקע תוקפו של הצו שאפשר בתקופת הקורונה לקיים דיונים לעצירים ואסירים בשיחות וידאו. כעת אין מי שיחדש את הצו הזה, והעצירים צריכים להגיע פיזית לבית המשפט - אף שחלקם חולי קורונה מאובחנים. יצוין כי בישיבת הממשלה הסוערת הציעו שרי הליכוד פשרה שלפיה תתקבל החלטה שתפתור את הסוגיה באופן ספציפי בעזרת העברת הסמכות הנוגעת לחתימה על הצו הזה לשר אחר, אך בכחול לבן דחו את ההצעה הזו והדגישו שלא יסכימו לביזור סמכויות שר המשפטים.