דיפלומטים וארגונים בינלאומיים מזהירים כי מבצע צבאי נרחב שבו פתח בשבוע שעבר ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד, נגד הממשל המקומי הסורר של מחוז תיגראי בצפון המדינה, עלול להיגרר למלחמת אזרחים של ממש – כזו שתערער את יציבותו של כל האזור האסטרטגי של קרן אפריקה.
עוד חדשות מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הקרבות החלו ביום רביעי האחרון, ובמסגרתן צבא אתיופיה הפציץ יעדים שונים של "החזית העממית לשחרור תיגראי", מפלגה אתנית השולטת במחוז הצפוני. המפלגה הזו, הידועה גם בראשי התיבות TPLF, טרם הגיבה במתקפה נגדית משמעותית, אך מבטיחה להגן על האזור שבשליטתה. מומחים מזהירים כי אין להמעיט בכוחה הצבאי, שעשוי להיות שקול לזה של אדיס אבבה ואולי אף גדול יותר.
אביי, שזכה בשנה שעברה בפרס נובל לשלום על מאמציו להביא לסיום המלחמה עם אריתריאה, קרא אתמול לקהילה הבינלאומית להבין את המלחמה שבה פתח בתוך ארצו. הוא האשים ששליטי מחוז תיגראי תומכים, מאמנים ומחמשים "כל כוח שמוכן לנקוט פעולות אלימות לא-חוקיות", במטרה לערער את הרפורמות הדמוקרטיות שאותן הוא מוביל בארצו. "אני פונה באופן אישי לקהילה הבינלאומית כדי להבין את הרקע ואת ההתנהלות הסוררת של שליטי ה-TPLF", מסר.
7 צפייה בגלריה
מסרב להעביר אפילו תרופות למחוז הסורר. אביי אחמד, שזכה אשתקד בנובל לשלום
(צילום: רויטרס)
שורשי המתיחות בין אביי לתיגרינים נעוצים בעלייתו לשלטון ב-2018, בצל המחאה הסוערת שהתחוללה אז במדינה. את המחאה ההיא הובילו בני האורומו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באתיופיה, שאליה משתייך אביי עצמו. הם טענו לקיפוח כלכלי ופוליטי מצד השלטון – שבו החזיקה במשך יותר מעשרים שנה קואליציה בראשותם של התיגרינים. התיגרינים מהווים אמנם רק כ-5% מאוכלוסיית הענק של אתיופיה – כ-110 מיליון איש – אך מתנגדיהם טוענים שהסיטו בצורה לא הוגנת תקציבים פדרליים לאזור הצפוני שלהם, בין היתר כדי לבנות שם תשתיות וכבישים.
עלייתו של אביי לשלטון לפני שנתיים שמה קץ לשלטונם ארוך השנים של התיגרינים באתיופיה כולה. אביי פתח לאחר מכן במבצע נגד השחיתות, כזה שהם רואים בו כרדיפה המכוונת נגדם: הממשלה החדשה עצרה כמה מאנשי ה-TPLF, בהם גם בכירים לשעבר בצבא. בשנה שעברה הפכה המתיחות לקרע של ממש, כאשר אביי ארגן מחדש את הקואליציה השלטת – שהורכבה עד אז מכמה מפלגות אתניות שונות – לכדי מפלגה אחת בשם "מפלגת השגשוג". ה-TPLF סירבה להצטרף אליה, ולמעשה הסתגרה באזורה הצפוני.
המתיחות גאתה מחדש בספטמבר האחרון, לאחר שהתיגרינים קיימו בחירות מקומיות באזורם למרות הוראתו המפורשת של אביי לדחות את כל מערכות הבחירות במדינה בשל מגפת הקורונה. ב-TPLF המרו את פיו וטענו כי אביי כבר אינו ראש ממשלה לגיטימי, כיוון שדחה לשנה הבאה את הבחירות הכלליות שתוכננו להיערך באוגוסט. המתיחות הזו הפכה לעימות צבאי אחרי שביום רביעי אביי האשים את שליטי המחוז הצפוני במתקפה נגד בסיס של הצבא הפדרלי השוכן באזורם.
אדיס אבבה חוסמת כעת את דרכי התקשורת מתיגראי, ולפיכך קשה לדווח על המתרחש שם, אך בצהריים דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס, מפי גורם צבאי באזור, כי כמעט 500 לוחמים מהכוחות התיגרינים נהרגו עד כה בקרבות. גורמים ביטחוניים אחרים אמרו לרויטרס כי הצד האתיופי ספג אף הוא אבדות קשות, ומניין ההרוגים בקרבו עומד גם הוא על מאות. רויטרס הדגישה כי היא אינה יכול לאמת בעצמה את הטענות הללו, אך דיפלומט שעמו שוחחה אישר לה שההערכה היא כי מאות נהרגו בסכסוך.
ארגוני זכויות אדם אמרו אתמול כי קרבות עזים ניטשים בכמה מוקדים. הכוחות האוויריים של אדיס אבבה מפציצים יעדים שונים בתיגראי, כגון מאגרי רקטות וכלי נשק נוספים בבירת המחוז מקלה. לפי רויטרס, אחד היעדים שהותקפו שוכן ליד נמל תעופה בעיר. הצבא האתיופי טוען גם כי השתלט על כמה כפרים באזור הגבול של תיגראי עם המחוז השכן אמהרה.
מלחמה כוללת או הכרזת עצמאות?
אביי מסרב לפי שעה להיענות לקריאות בעולם להימנע מהסלמה, והכריז כי מטרת המבצע שלו היא "לשים סוף" לחסינות שממנה נהנו לדבריו שליטי תיגראי "זמן רב מדי", כלשונו. הוא האשים את מפלגת ה-TPLF ב"ניצול שיטתי של זכויות אדם ובשחיתות מאסיבית", שמטרתה לפגוע ברפורמות שהוא מוביל. "אסור שגורמים פליליים יחמקו משלטון החוק תחת כסות של רצון לפיוס וקריאה לדיאלוג", אמר. אביי הבטיח שהמבצע הצבאי ימשיך וקרא לאזרחים המתגוררים במחוז הצפוני להימנע מהתקהלויות המוניות, על מנת שלא יהפכו ל"נזק משני".
בצעד חריג, אתמול הודיע ראש הממשלה האתיופי על החלפתם של מפקד הצבא, שר החוץ וראש שירותי המודיעין. אביי לא נתן הסבר לחילופי התפקידים בצמרת השלטון, אך פרשנים מעריכים כי מטרת המהלך היא מינוי מקורבים אליו עם הסלמת הקרבות.
בנוסף, ובמסגרת הניסיון של אדיס אבבה לבודד את התיגריאנים, הפרלמנט האתיופי החליט בסוף השבוע, בצעד סמלי בעיקרו, להסיר את סמכויותיה המקומיות של ממשלת תיגראי ולהעבירן לידיו של אביי. הבנק המרכזי של אתיופיה הודיע גם על סגירת 616 סניפים של בנקים מסחריים ברחבי האזור הצפוני, בטענה שקיבל דיווחים על מעשי ביזה שם.
שליטי תיגראי מבטיחים להשיב מלחמה, אם כי לפי הדיווחים המגיעים מאתיופיה הם טרם פתחו במתקפה נגדית משמעותית. בהודעה שפורסמה בשבת בחשבון הפייסבוק הרשמי של ממשלת תיגראי נאמר כי אנשי ה-TPLF ינצחו ב"מלחמה המוצדקת" הזו וש"לוחם אינו יכול לשאת ולתת עם אויביו". מנהיג המחוז הסורר, דברטסיון גברמייקל, טען כי לא רק אתיופיה משנעת כוחות לעבר הגבול עם המחוז, אלא גם אריתריאה שגובלת מצפונה לו. מטרתן, לדבריו, היא לפתוח ב"מתקפה צבאית מלאה".
במכתב ששלח מנהיג תיגראי לאיחוד האפריקני, הוא כינה את התנהגותו של אביי "לא-חוקתית, דיקטטורית ובוגדנית". גברמייקל קרא למדינות האיחוד האפריקני לפעול לפתיחת משא ומתן בין הצדדים, והזהיר שאחרת עלולה לפרוץ "מלחמת אזרחים כוללת".
מומחים בינלאומיים מזהירים, כאמור, בדיוק מפני האפשרות הזו. הם מדגישים כי אין להמעיט בכוחו הצבאי של ה-TPLF, שמחזיק לפי הערכה אחת בכ-250 אלף חיילים. החוקר קייטיל טרונבול, מומחה לנושאי אתיופיה מנורבגיה, מעריך שהכוח הצבאי של תיגראי גדול יותר, פי שניים או שלושה מזה שבו מחזיקה אדיס אבבה.
תיגראי, מציין טרונבול, נערכת כעת למתקפה מאסיבית מצד אתיופיה בימים הקרובים: "אביי הבטיח ניצחון מהיר, אז הוא חייב לפעול מהר". המומחה הנורבגי מזהיר כי לכוחות התיגראינים יש כעת שתי אפשרויות, לאור הבידוד שכופה עליהם אביי: הכרזה על עצמאות, או מתקפה נגדית כוללת בניסיון להפיל את השלטון באדיס אבבה. טרונבול מסביר שתיגראי לא תוכל להתמודד עם מצור ממושך מצד הכוחות האתיופיים, ולכן עשויה לפרוץ לעצמה דרך אל עבר בירת אתיופיה, או לעבר הים האדום.
7 צפייה בגלריה
בשוק בתיגראי, 2018. המיעוט שלט שנים ארוכות על המערכת הפוליטית באתיופיה כולה
(צילום: shutterstock)
דינו מהטאני, מומחה מהארגון International Crisis Group, מציין כי הכוחות התיגראינים עשויים לפלוש גם למדינות שכנות כמו אריתריאה, שעמה יש להם עוינות ארוכת שנים. הוא הזהיר גם שהם עלולים לפלוש לסודן. דבר כזה, הוא אמר, "יהפוך את הסכסוך לבינלאומי". בצל החשש הזה סודן הודיעה כבר על סגירת הגבול שלה עם אתיופיה במחוזות תיגראי ואמהרה.
חשש נוסף הוא שהסכסוך הפנימי יוביל לפיצולו של הצבא האתיופי על בסיס אתני, עם עריקה אפשרית של חיילים תיגראינים לכוחות ה-TPLF. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, ישנם כבר כעת סימנים שהדבר מתרחש. בסוכנות ציינו כי במשטרת העיר אדיס אבבה הודיעו אתמול על מעצרם של 162 בני אדם שהחזיקו כלי נשק ותחמושת, בחשד שתמכו בכוחות התיגראינים. ראש עיר הבירה, אדאנץ' אבייביי, אמרה כי כמה מאנשי ה-TPLF שעבדו בממשל המקומי נעצרו בחשד שתכננו "לערער את השלום".
משבר הומניטרי ומכת ארבה
בנוסף על כל החששות הללו, העובדה שהצבא האתיופי מתגבר את הכוחות הנלחמים במחוז תיגראי בחיילים ממחוזות אחרים במדינה, שגם בהם יש תסיסה אתנית, עלולה לפי המומחים ליצור ואקום שלטוני שיחריף את המתיחויות המקומיות. "פיצולה לחלקים של אתיופיה יהיה הקריסה המדינתית הגדולה בהיסטוריה המודרנית", הזהירה קבוצה של דיפלומטים אמריקנים בהודעה מטעם הארגון האמריקני Institute of Peace.
בשנה שעברה: אביי מקבל נובל לשלום
(צילום: רויטרס)
גם ממשבר הומניטרי חוששים בעולם, כשלפי האו"ם תשעה מיליון בני אדם בתיגראי עלולים להפוך לפליטים בשל הסכסוך. 600 אלף איש שם כבר כעת נשענים על המזון ששולחים ארגוני סיוע, שכעת מתקשים לעשות זאת בשל הקרבות. עוד מיליון נוספים מקבלים צורות אחרות של סיוע הומניטרי. לפי דו"ח פנימי של האו"ם, שהגיע לידי רויטרס, הקרבות בתיגראי משבשים גם את המאבק שהתנהל שם בנחלי ארבה שפגעו בצורה קשה במיוחד במחוז הצפוני, ומשמעות הדבר שיבולים רבים נמצאים כעת בסכנה.
אביי שוחח בסוף השבוע עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, ובאו"ם אמרו כי גוטרש הציע לו את "עצותיו הטובות". עם זאת, גורמים דיפלומטיים וביטחוניים אמרו לרויטרס שאביי מסרב לאשר בקשות שהוגשו אליו להעברת תרופות לאזור תיגראי. לשלום קרא גם האפיפיור פרנסיסקוס, שהפציר באתיופיה "להימנע מהפיתוי שבעימות צבאי".
