תיעוד חוקר למ"ס בעימות
לאחר הפרסום ב-ynet על השיטות השנויות במחלוקת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לאיסוף נתונים אישיים מאזרחים, בחסות חוק המאפשר להם לחייב אזרחים לענות על סקרים, עדויות נוספות מראות את האופן שבו סוקרי הלשכה מחייבים אזרחים לענות על שאלות פולשניות רבות תוך שהם מאיימים ברישום עבירות פליליות ומתן קנסות.
בעקבות הפרסום סוקר בלמ"ס פנה ל-ynet, ביקש שלא לפרסם את שמו וסיפר על תנאי עבודה ירודים והלחצים שמופעלים עליהם "להביא תוצאות" - שעלולים להסתיים בפיטורים. אין ספק כי איסוף המידע חשוב, ועמידה בתפוקות מתבקשת, אך האם בשנת 2021 אלו השיטות המתאימות? בלמ"ס לא השיבו לשאלותינו בנושא.
נתן משי (28) מבני ברק, למשל, עלה לפני כשנה בהגרלה של הלמ"ס - והתבקש להתחייב לקיים שמונה פגישות בביתו שבמסגרתן הוא יישאל - וישיב - על שאלות אישיות.
"זה היה בתחילת הקורונה", הוא סיפר ל-ynet, "נשלח אליי מכתב שבו צוין כי אני נדרש להיפגש איתם שמונה פעמים אצלי בבית. זה מיד יצר אצלי אנטגוניזם ואמרתי לעצמי ׳מה נסגר? תבואו אליי הביתה? מה, התחתנתי אתכם?'". לאחר שמשי דחה את הכמה פעמים וניסה להתחמק מאותן "ישיבות ביתיות" בדרכים יצירתיות, הוא קיבל איום שלפיו במידה ולא ישתף פעולה - תירשם לו עבירה פלילית.
"דחיתי אותם כל הזמן - אמרתי להם להתקשר רק ב-22:00 בערב כי חשבתי שבשעות האלה הם לא עובדים ויניחו לי, אבל הם באמת התקשרו ב-22:00. אמרתי להם שוב שאני לא מעוניין וביקשתי שישחררו אותי מזה ומיד, והם אמרו לי שהם פועלים על פי חוק. אמרתי שאני עדיין לא מעוניין ושזה לא מתאים לי אבל הם פשוט לא עזבו אותי ואיימו עליי שאקבל קנס. התעצבנתי ממש, השגתי טלפון של בכיר בלמ"ס וביקשתי ממנו שיעזבו אותי כי הם נוהגים בבריונות וזה נראה לי מאוד מוזר.
"הוא אמר לי שזה הנוהל ושאין מה לעשות, זה על פי חוק", המשיך משי, "הוא ניסה להגיד שמדובר בנתוני מחקר חשובים למדינה, אבל עניתי שמותר לי לא לשתף פעולה עם איזה חוק מתקופה אפלה שלא מעודכן לימים שלנו".
לאחר השיחה עם הבכיר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, את משי ניסו להשיג עוד כמה פעמים – אך הוא המשיך בסירובו ובסופו של דבר הניחו לו.
"אם היה מדובר במספר שאלות בודדות הייתי נענה להם", הסביר משי, "אך מאחר שנקבעו לי שמונה פגישות שהיו צפויות להימשך יותר משנה, זה לא התאים. הרגשתי שהדבר חודר למרחב האישי שלי באופן בלתי מידתי – ולכן סירבתי. הם נפלו על מישהו כמוני, אסרטיבי, אבל מה היה קורה אם הם היו מגיעים לאנשים מבוגרים וחולים? אסור שזה ימשיך. בעידן שלנו יש הרבה נוכלים, מי יכול לסמוך על אנשים גם כשהם מזדהים?".
לתפיסתו של משי, הפתרון הוא לשנות את דפוסי הפעולה. "אנחנו לא מפקפקים בחשיבות של הסקר, אבל צריך שהסוקרים יהיו יותר אדיבים או שישלמו לנסקרים. אני בעצמי השתתפתי בסקרים וקיבלתי תשלום. לחשוף פרטים אישיים, לענות על שאלות חודרניות בנושא ההכנסות וההוצאות... לא לכל אחד זה מתאים".
סוקר: "לוחצים עלינו להביא תוצאות ומפטרים"
בעקבות הטענות שעלו מצד הנסקרים, חיים (שם בדוי) העובד כסוקר של הלמ"ס פנה ל-ynet כדי לנסות להסביר את הצד של הצוותים העוסקים בכך. בין היתר הוא טען ללחצים כבדים שמופעלים עליהם כדי להביא תוצאות, ולתנאי עבודה ירודים.
"הסוקרים הם הכוח הכי חשוב בלשכה המרכזית לסטטיקה, אבל הם נמצאים בתחתית של התחתית", אמר, "התנאים של הסוקרים הם כמו של עובד קבלן. יכולים לפטר אותנו ללא פיצויים, העובדים לא מקבלים קביעות. הסוקרים מופלים לרעה. מדובר באנשים שלא בונים על העבודה לטווח הארוך, אנשים יחסית מבוגרים שלא מצאו עבודה טובה יותר. הרבה מהם ממורמרים מהתנאים אבל הם פוחדים וחסרי כלים וכוח להתמודד עם גוף כזה. לוחצים עלינו תמיד להביא תוצאות ואם רואים שאחוז התפוקה שלנו ירד - מזמינים אותנו לשיחה ויש מי שאף מפטרים אותו ללא פיצויים".
ובחזרה לעדויות. גם נירה, בת 56 מאזור המרכז הסובלת מבעיות בריאותיות, עלתה בהגרלה של הלמ"ס לפני כמה חודשים. היא חויבה לענות על אלפי שאלות אישיות ואף נדרשה להעביר מסמך הצהרת הון - חרף תחנוניה שיעזבו אותה לנפשה כי אינה מרגישה בטוב.
"קיבלתי מכתב הביתה והיה כתוב בו שנפלתי בהגרלה שלהם", היא סיפרה, "ניסיתי להתחמק מזה אבל הם לא הרפו ממני ופשוט החזיקו אותי כמו בשבי. התקשרתי לאחראית וכתבתי מיילים, אמרתי שאני סוכרתית, מתעצבנת בקלות ולא מעוניינת למסור פרטים אישיים - אבל שום דבר לא עזר. התחננתי שיורידו אותי מזה והם סירבו בתוקף. ככל שיותר התנגדתי, הם היו יותר נחושים בדעתם".
"הרגשנו שרודפים אחרינו, זה היה מפחיד"
מריה (30) ובן זוגה מאזור ירושלים קיבלו טלפון מסוקר הלמ"ס לפני כחודש והתבקשו לענות על הסקר שכולל אלפי שאלות. לאחר שסירבו, הם קיבלו בוואטסאפ צילום מסך המציג את החוק שמבהיר שהם מחויבים לענות ואם לא - תירשם להם עבירה פלילית והם יחויבו בקנס של 500 שקל.
"בהתחלה בן הזוג אמר לו שהוא באמצע ישיבת עבודה והוא לא יכול לדבר, אבל הסוקר לא הרפה והתקשר שוב ושוב גם אחרי שהוא הסביר לו שהוא עובד הרבה ושאין לו אפשרות לענות על כל השאלות ולהקדיש לזה זמן.
"לא האמנו שזה סוקר מהלמ"ס", שיתפה מריה, "הוא התנהל כך שבכלל לא עניין אותו שאנחנו עסוקים. אחרי שאמרנו לו שזה מטריד אותנו, קיבלנו הודעה עם כרטיס העבודה שלו ועם השם שלו, ובנוסף הוא שלח את נוסח החוק מודגש במרקר שלפיו אם לא נענה זו עבירה פלילית.
"היו הרבה שאלות שבן הזוג שלי לא הבין למה שואלים אותו", היא סיפרה, "הוא הרגיש כל כך רע עם זה, שחודרים לו לפרטיות. זה היה מאוד מטריד ולא מקובל שמטרידים אותך ככה בלי להבין מה קורה לך בחיים. אין כזה חוק שמכריח אנשים - אם הם חולים או עסוקים - לחייב אותם לענות לשאלות. לשלוח לנו נוסח של החוק הרגיש כמו איום. גם להטריד אנשים בטלפון זו עבירה פלילית. הם גרמו לנו להרגיש במשך תקופה את ההרגשה האיומה שמישהו ממש רודף אחריך. זה היה ממש מפחיד".
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סירבה תחילה להגיב לטענות, ולאחר פרסום הכתבה נמסר: "תפקיד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הוא לספק מידע בתחומי דמוגרפיה, כלכלה וחברה. מידע זה נאסף עבור מקבלי ההחלטות בכל הדרגים ובכל התחומים והוא מהווה בסיס להתפתחותה של מדינה מודרנית.
"אין באפשרותה של הלמ"ס לאסוף את כל המידע הנדרש לצרכיה, אלא באמצעות סקרים ומפקדים ולשם כך נדרש שיתוף פעולה מלא מצד הציבור. בתקופה מורכבת זו, בה מתקבלות באופן יומיומי החלטות המשפיעות באופן ישיר על חיי כל אחת ואחד מאתנו, ברורה לכל החשיבות העצומה של נתונים מהימנים ועדכניים, הנאספים באופן שוטף, על מנת שישמשו בסיס להחלטות אלה.
"על פי חוק כל התושבים והגופים בישראל מחויבים למסור ללמ"ס נתונים. האומדנים הנגזרים מהנתונים נשמרים בסודיות מוחלטת, ומפורסמים כסטטיסטיקה רשמית. מעבר לכך שיש בהשתתפות בסקר הזדמנות למסור מידע ולהשפיע על איכות החיים וסביבת המגורים, אנו מבקשים מהמשתתפים בסקרים לגלות הבנה וסבלנות, לשתף פעולה ולסייע לנו למלא את תפקידנו".
לגבי עבודת הסוקרים נמסר כי "עבודת הסוקרים היא עבודה מאתגרת בגוף מקצועי ומוערך בשירות המדינה והיא מהווה הזדמנות להשפיע על עתיד החיים של כולנו. היא מתאימה למי שמחפש עבודה נוספת או עבודה במשמרות בבוקר או אחר הצהריים. כמו כל עובד בשירות הציבורי סוקרים נמדדים ביעדים ומצופה שיעמדו בהם.
"תשלום השכר לסוקרים הוא לפי שעות עבודה בפועל, כשהיקף השעות כפוף לצורכי העבודה וכולל נסיעות, הפרשות לפנסיה, לקרן השתלמות ולפיצויים. הטענה של פיטורים ללא פיצויים אינה נכונה, חמורה ובלתי מבוססת. עד היום לא זכורים לנו מקרים בהם התלונן או תבע בביה"ד עובד לשעבר על מניעת פיצויי פיטורים.
"עוד טענה שאינה נכונה נוגעת לתגמול. ערך השעה של סוקר עומד על כ-33-43 ₪ (ערך שכר מינימום הוא כ-29 ₪ לשעה). יחד עם זאת, מתוך הכרה בחשיבות עבודתם של הסוקרים, פועלת הנהלת הלמ"ס מזה תקופה ארוכה לשיפור תנאי העסקתם".
לגבי הטענה לפיה מרואיינת שילמה לרואה חשבון: "מדבר בטענה הזויה. לא נדרשת הצהרת הון מאף נדגם ואף חברה בשום סקר".
אורי פולק, מנהל מערך איסוף הנתונים בשדה, שוחח עם סוקרי הלמ"ס בהמשך לכתבה ואמר: "אנחנו לא בריונים ולא אגרסיביים, אנחנו לא מטרידים ולא מבצעים מעקבים בחסות החוק, אנחנו לא מציקים ולא מאיימים. אנחנו משרתי ציבור מקצועיים שעושים את עבודתנו מתוך שליחות, אמונה, תוך גילוי אכפתיות ומסירות. העבודה קשה, בכל מזג אויר ומול אוכלוסייה מגוונת ולפעמים מאתגרת. לא סתם אנו מצליחים, כמות השאלונים המלאים גבוהה, אחוזי הפקידה גבוהים ומספר הנדגמים הבוחרים במתריס לא לשתף עמנו פעולה נמוכים עד אחוזים בודדים וזאת בזכות עבודה קשה ומסורה. אומרים ש"מי שלא עושה גם לא טועה" ואנו עושים הרבה וכן, גם טועים. בכל יום עובדים למעלה מ-100 סוקרים בסקרים השונים. אנו ארגון לומד, נתחקר, נפיק לקחים, נלמד ונשתפר".
