לנוכח תמונת המצב האזורית העדכנית ואינטנסיביות החיכוך שפחתה בכמה גזרות, שינה צה"ל את סדר הדחיפות לטיפול באיומים. בעוד שחיזבאללה בצפון נשאר האויב המסוכן ביותר, גם בעורף וגם בחזית, דווקא הסדרה בעזה – או לחילופין מוכנות למערכה גדולה שם - נחשבים כיום במערכת הביטחון לנושאים שיש לטפל בהם בדחיפות הרבה ביותר.
מדוע עלתה דווקא הרצועה לראש סדר העדיפויות? "מפני שעזה לא יציבה ונפיצה", עונה בכיר בצה"ל. הוא מוסיף בגילוי לב: "אם לא נגיע להסדרה יציבה עם חמאס שתכלול העברות כסף קטארי במשך כשנה, עבודה של פועלים עזתים בישראל, התפלת מים, אזור תעשייה ופתרון לנושא השבויים והנעדרים, אנחנו עלולים בתוך זמן קצר להיקלע להסלמה שתחייב אותנו להיכנס בכוחות גדולים לעזה".
נמל מים ושדה תעופה אינם נכללים בהסדרה שכרגע מנסים המצרים לתווך בין ישראל לבין חמאס (והג'יהאד האיסלאמי), אלא רק דברים שיקלו מיידית על המצוקה הכלכלית והחברתית של תושבי עזה. במקביל רועננו לאחרונה במטכ"ל תוכניות המבצע למערכה בעזה שתביא לשינוי מצב. ישראל וחמאס אינם רוצים במערכה כזו, אבל בדומה למצב שנמשך כבר שנים - שני הצדדים עלולים למצוא את עצמם עמוק בתוכה כתוצאה מיוזמה של חמאס (למשל הפגנה על הגדר) שיצאה משליטה או שגיאה מבצעית של צה"ל. לכן עזה נמצאת גבוה מאוד בסולם הקשב המטכ"לי.
מספר 2 בסדר העדיפויות המבצעי היה ונשאר המאמץ של איראן להקים ולבסס חזיתות נוספות נגד ישראל בסוריה, בעיראק ובתימן. האיראנים שולחים לסוריה טילי קרקע-קרקע מדויקים או חלקי טילים כאלה להרכבה בסוריה; הם גם מנסים להעביר לשם אמצעים שיגבילו את חופש הפעולה האוויר הישראלי בשמי סוריה ולבנון. ישראל ממשיכה לסכל ניסיונות אלה באמצעות מודיעין ופעולות מב"מ (מה שמכונה "המערכה שבין המלחמות").
האיראנים הורידו פרופיל לאחרונה, בעיקר בגלל הקורונה, בגלל הסנקציות ובגלל ההמתנה לתוצאות הבחירות בארה"ב - אבל יש אפשרות סבירה לגמרי שחיסול סולימאני והקושי של יורשו להיכנס לנעליו הכניס את "הפרויקט של סולימאני" לקיפאון עמוק. בכל מקרה, הצפי להתלקחות בזירה זו הוא נמוך מאשר בעזה.
במקום השלישי בסדר הדחיפות לטיפול הן ההכנות לסיכול אפשרות שאיראן "תפרוץ" בהפתעה לעבר הנשק הגרעיני וכן להתמודדות עם ההתעצמות המהירה של איראן בטילים, במערכות הגנה אווירית ובסייבר. בנושא זה אי אפשר להרחיב את הדיבור, אבל ניתן להניח כי ידי פיקוד איראן (ועיראק) שהוקם לאחרונה מלאות עבודה.
במקום רביעי נמצאת גזרת יהודה ושומרון, שכבר מבעבעת בגלל מדיניותו המתריסה וחסרת התוחלת של אבו מאזן, שחצה את גיל 80. הדור הצעיר בקרב הפלסטינים איבד את האמון בו, ובמידה רבה גם ביורשיו הפוטנציאליים, אבל אלה מנהלים ביניהם כבר במלוא העוצמה את מאבקי הירושה. הפסקת התיאום הביטחוני לא פגעה בצורה ניכרת ביכולת השב"כ וצה"ל לסכל טרור, אבל הפכה את איו"ש למקום נפיץ כמעט כמו עזה. צה"ל נערך להתמודדות עם טרור והפרות סדר ברמות עצימות שונות.
חיזבאללה, למרבה ההפתעה, נמצא רק במקום חמישי בסדר הדחיפות לטיפול הצה"לי. הקצין הבכיר מסביר שהסיבה לכך הוא שלגבי חיזבאללה כבר הושלמו פחות או יותר ההכנות לכל סוג של עימות - ממלחמה עד להסלמה שתביא לכמה ימי קרב. בשבועות האחרונים רועננו התכניות למלחמה בלבנון. לדברי הבכיר, "מה שלבנון חטפה ב-33 ימי לחימה ב-2006 (מלחמת לבנון השנייה) היא תחטוף עכשיו ביום אחד".
צה"ל נמצא כבר כמה חודשים בכוננות ובהיערכות דרוכה בגבול הצפון, בגלל כוונת נסראללה לנקום את מותו של נהג משאית לבנוני בהפצצה המיוחסת לישראל בשדה התעופה של דמשק. למעשה נסראללה מנסה לשמר כך את משוואת ההרתעה עם ישראל, שנמתחת משטחה של לבנון גם לסוריה. צה"ל לא מתכוון לאפשר לו לבצע את זממו, והכוננות בתקופת הקורונה פחות מכבידה על הצבא מאשר בימים רגילים, שכן ממילא יש סגר יציאות וממעטים לנוע בגופים גדולים בשטח.
מתפללים לישועה מוושינגטון
הצורך להתמודד עם עימות בעזה או בצפון, שיאיץ מאפס למאה בתוך יממה, מעמיד את המוכנות והכשירות למלחמה בראש סדר העדיפויות הצה"לי. התפשטות הנגיף ותחלואה גבוהה בצה"ל עלולים לפגוע במוכנות למלחמה; כך גם הצורך לקיים פעילות מבצעית ואימונים בהשתתפות קבוצות גדולות של לוחמים ותומכי לחימה, לעתים קרובות בחללים סגורים. הדילמה הזאת חריפה במיוחד באימונים שבהם משתתפים אנשי מילואים, שהם מבוגרים יותר וחשופים יותר להדבקה בחייהם האזרחיים.
בנוסף, השילוב בין הקורונה למשבר הפוליטי שבגללו אין למדינה תקציב שנתי מסודר, הוביל את צה"ל למצוקה תקציבית שמאלצת את הרמטכ"ל כוכבי והפיקוד הבכיר של צה"ל לבחור בין מוכנות גבוהה למלחמה לבין ביצוע הרפורמות מרחיקות הלכת בשיטות הפעלת הכוח, באמצעי הלחימה ובחשיבה הצבאית במסגרת תר"ש "תנופה". הבחירה אינה קלה, מכיוון שכוכבי מאמין שהרפורמות האלה הן שיעניקו לצה"ל את הניצחון במלחמה הבאה ויקצרו את משך הלחימה. האימונים שעולים כסף רב חיוניים לשמירת הכשירות של היחידות השונות.
המדיניות כרגע קובעת שלשמירה על מוכנות מירבית ומיידית למלחמה יש עדיפות מוחלטת בעידן הנוכחי, שבו כל הסלמה עלולה להתפתח תוך שעות למלחמה, כמו שקרה במלחמת לבנון השנייה. על מה אפשר להתפשר? על לוח זמנים ועל דרגת כשירות של הדרג שאינו מסתער. הכלל הוא שיחידות האש ויחידות החוד המתמרנות, המודיעין, חיל האוויר, ההגנה האווירית והסייבר מקבלות את מנות האימונים ההכשרות והאמצעים הדרושים להן לקיים כשירות מקסימלית, בעוד שאר היחידות נאלצות להסתפק בהרבה פחות. מערך המילואים הוא המקופח ביותר.
לפני כשלושה שבועות ראיתי את מימוש סדר העדיפויות הזה כשצפיתי בתרגיל באש חיה של גדוד הסיור של חטיבת גולני בשילוב טנקים, כוח הנדסה וסיוע ארטילרי; בשפה הצה"לית כוח משולב כזה נקרא צק"ג - צוות קרב גדודי. התרגיל דימה התקפה בשטח הררי שבו מסתתרים מעל ומתחת לפני הקרקע אנשי חיזבאללה המצוידים בטילים נגד טנקים, ברקטות ובמרגמות.
מלבד אימון, התרגיל שימש "בוחן רף" לכשירות צוות הקרב הגדודי ומפקדיו לביצוע המשימות שנועדו להם בלחימה בלבנון. אלוף פיקוד צפון מחייב את כל היחידות המתמרנות שעתידות לפעול בזירה הצפונית לעבור את הבוחן הזה. לרשות מפקד הצק"ג (א', בן העדה הדרוזית) עמדו אמצעי איסוף מודיעין מתקדמים, כולל רחפן וכטב"מ; מחשבים ניידים וטאבלטים שימשו אותו ואת מפקדי כוחות המשנה כדי לקבל מודיעין על מפה רבודה, לתקשר זה עם זה ולדעת היכן ממוקם הרתק ולאן הוא יורה, כדי שלא יפגע חלילה בכוח המסתער - שכבר נמצא בפאתי המתחם. המחשבים סייעו גם להבין היכן נמצאות העמדות שהטנקים צריכים להשמיד בתותחיהם.
בקיצור, מדובר במציאות שמג"ד רק יכול היה לחלום עליה לפני ארבע או חמש שנים. עם זאת, לא היה לו קל: הרמטכ"ל כוכבי, מפקד האוגדה והמח"ט היו כל הזמן במרחק מטרים ספורים ממנו, בחנו בשבע עיניים איך הוא מפעיל את האמצעים המתוחכמים ושאלו שאלות. לכוכבי היה חשוב לוודא אישית שהשיטה והאמצעים מופעלים כהלכה, ומייצרים את הקטלניות שבבוא הזמן תביס את חיזבאללה.
דוגמה נוספת היא התרגיל המטכ"לי הגדול שייערך בקרוב. כפי שפרסם יוסי יהושע ב"ידיעות אחרונות", כוכבי נחוש לקיים את התרגיל בהיקף מלא ובהשתתפות פעילה של יחידות לוחמות מחילות היבשה, המודיעין, האוויר, הים והתקשוב, אפילו אם הדבר יגרום להדבקה של מאות מבין האלפים הרבים שייקחו חלק בתרגיל. הסיבה היא שאלופי המטכ"ל רוצים לוודא שכל הזרועות והפיקוד של הצבא אכן מסוגלים לפעול במשולב בשטח במתאר של מלחמה בזירה הצפונית, על פי תורת ההפעלה החדשה, גם אם זה כרוך בהוצאה גדולה ובסכנת תחלואה מוגברת.
בשונה מתרגילים מטכ"ליים בעבר, בתרגיל השנה לא רק הפיקוד הבכיר יתורגל בהתמודדות עם בעיות ובקבלת החלטות. הפעם ינועו יחידות לוחמות בשטח, מטוסים יבצעו יעפי תקיפה וחיל הים יפעל במתאר שאופייני לו.
במסגרת ההכנות למלחמה, עדכן לאחרונה הפיקוד הבכיר של צה"ל את תכניות הלחימה בעזה ובלבנון, והרמטכ"ל הנחה להיערך גם למצב שבו איראן תהיה קרוב מדי לנשק גרעיני מבצעי. אבל, לדברי סגן הרמטכ"ל האלוף אייל זמיר, וראש אגף המבצעים האלוף אהרון חליווה, המצב רחוק מלהשביע רצון. בגלל המצוקה התקציבית, חסרים כעת הרבה אמצעים ופלטפורמות לחימה חיוניים, ואי אפשר להגביר את אימוני מערך המילואים. לאור כל אלה, במשרד הביטחון ובמטכ"ל מתפללים לישועה מוושינגטון - יהא מי שיהא היושב בבית הלבן.