תחילת השבוע, היום הראשון בצה"ל ללא מסכות בשטח פתוח זה שנה. הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, מנצל את ההזדמנות היטב כדי לבחון את הכשירות הישר דרך עיני לוחמי הנח"ל, שהמתינו לו במגרש טרשי בין בסיס החטיבה המרחבית עציון לצומת הגוש, גזרה שתפס לאחרונה גדוד הנח"ל 932.
כשהם לבושים במיטב הציוד העדכני שהצבא יכול לספק ללוחמי החוד שלו, עמדו עשרות לוחמים בפני הרמטכ"ל במסדר ציוד, כשאת עיניהם מכסים משקפי שמש ממוגני רסיסים, על רגליהם ברכיות מודולריות ועל גופם אפודים דקים, קסדות חדשות וקלות וגם אמצעי ראיית לילה חדישים. לצד זאת, היו בידיהם רובי צלפים חדשים מהניילון, מערכות תקשורת דיגיטליות וגם מקלעים מבהיקים משמן, נקיים ופרוסים על הקרקע.
לרגע אחד, נראו לוחמי הנח"ל, ובעיקר המזוקנים שבהם, כמו לוחמי מארינס. במקביל לרמטכ"ל, ערכו 15 אלופי המטכ"ל ביקורים דומים בעשרות גדודים סדירים, במטרה לוודא שבהתאם לתפיסת "אתרוג", גדודי החוד הסדירים - שאמורים להיות הכוח העיקרי שיתמרן במלחמה הבאה - אכן אותרגו. לצד זאת, משימת אלופי המטכ"ל הייתה גם לוודא שמלאי ציוד הלחימה, הנשק וכוח האדם – הלוחמים - עומד על 90% ויותר מכך.
בשטח המתינה לרמטכ"ל מציאות מורכבת יותר, וגם חייל אחד – לוחם בגדוד – שלא הצליח לעצור בפניו את הדמעות. הרמטכ"ל תהה בפניו איך מצבו בבית בעידן הקורונה, וקיבל ממנו תמונה שעשויה לשקף בתים של לוחמים רבים. האם עזבה ברגע לפני שבעה חודשים, והאב, בן יותר מ-70, הפך למפרנס היחיד. "מוציאים אותי לעבוד גם באמצע שבוע, ועדיין אני נשאר לוחם בגדוד", העיד הלוחם הצעיר.
מחסור מול חדשנות
הנתונים שקיבל כוכבי עוד לפני שפגש את הלוחם הצעיר היו מעודדים רק בחלקם. במשך 20 דקות סקר בפניו מפקד הגדוד סגן-אלוף טל קוריציקי את תמונת המצב של הגדוד – מהראשונים להיכנס לעזה או ללבנון, אם תפרוץ מלחמה. אחת הסוגיות שעלו היא אמצעי ראיית הלילה, והיתרון שהלך ונשחק בשנים האחרונות אל מול חיזבאללה וחמאס, שהצטיידו בכאלה וגם במכ"מים מתקדמים.
המג"ד סיפר כי לכל קציני הגדוד יש כיום אמצעי ראיית לילה, וכך גם למרבית המפקדים והלוחמים, כולל כוונות אופטיות עם ראיית לילה על נשקי הקלעים והצלפים. "רק לחלק בודד מהלוחמים אין היום אמר"ל (אמצעי ראיית לילה – י"ז). עשינו תרגילים של לילה שלם בלי להוריד את האמר"ל", הבהיר מח"ט הנח"ל ישראל שומר לרמטכ"ל.
ואולם, כאמור, לא הכול טוב בגדודים. יש מחסור בסוללות לאמצעי לחימה, בשכפ"צים קרמיים שבזמן אמת אמורים להתמלא ממאגרים מטכ"ליים, וגם מצפנים אין לכל המפקדים. שומר לא הציג רק את מה שטוב, אלא סימן לרמטכ"ל את הפערים – גם בתחומי הלוגיסטיקה, וגם הלוחמה, כולל במנהרות.
הסיור של הרמטכ"ל בין התחנות היה גם הזדמנות טובה לבחון כיצד צה"ל השמרן נשאר נאמן לאמצעים שמזמן נחשבים פחות רלוונטיים. במקלע הרימונים הוותיק, שנכנס לעשור השלישי שלו בגדודי החי"ר, כבר כמעט ולא מתאמנים בשל המשקל ובשל יכולת הפגיעה המוגבלת שלו. בצבא בוחנים להפסיק בו את השימוש, אבל בהיעדר טנקים לכל כוחות החי"ר, הוא נחשב אופציית האש היחידה שמדמה פגזים לטווח קצר יחסית. בגדודים יקבלו בקרוב עוד טילי לאו חדשים ורחפני תקיפה מסוג "מעוז", ואולי אז יהיה ניתן לוותר על המקלע הענק.
כשהרמטכ"ל ניגש ללוחמים, רובם, כצפוי, ממעטים לענות לו – ומחייכים בביישנות, גם כשהוא שואל אותם מה חסר להם. "אתה יודע כמה עולה הכוונת הזו, ה-T-75 החדשה?", פנה הרמטכ"ל בהתרסה לאחד הצלפים בגדוד כשהוא מצביע על האמצעי האופטי החדש שצה"ל רכש. "15 אלף דולר לכל כוונת", השיב לו הלוחם. "כן, 40 אלף שקל. תשמרו על זה", דרש ממנו הרמטכ"ל.
בתחנה הבאה, פנה הרמטכ"ל לקצין צעיר ותהה בפניו אם הוא יודע כמה עולה אמצעי ראיית הלילה שעל קסדתו. "9,000 דולר על הראש שלך. אתם חייבים לשמור על הציוד הזה, שעולה הרבה כסף לעם ישראל. אנחנו פועלים לתת לכם יותר יכולות שהיו עד היום ב-8200 או במטכ"ל", אמר כוכבי כשהוא פונה ללוחמים ולקצינים. "תוך זמן קצר תוכלו לבקש ולקבל פצצה ממטוס קרב ליעד שסמוך אליכם בקרב".
הוא ציין שיחות שקיים עם מפקדים שנכנסו לעזה וללבנון בעופרת יצוקה ובלבנון השנייה. "אחרי שהסתיימו המלחמות, כל מפקד אמר לי שאם היה יודע שישתתף במלחמה, הוא היה מנצל טוב יותר את זמן האימונים שלו. המלחמה הקרובה לא תודיע לכם על הגעתה מראש, כמו שרוב מלחמות ישראל היו פתאומיות".
כבר לא צבא גדול למדינה קטנה
כוכבי שם את יהבו על הגדודים המתמרנים הסדירים לא בכדי. הוא מגיע אישית לספור אמצעי ראיית לילה, כלי נשק וציוד ללוחמים, בודק את הלכידות המקצועית שבעיניו קודמת ללכידות חברתית, ובוחן מעל לכל את מצבות כוח האדם שספגו מהלומה מאז קיצור השירות לבנים בארבעה חודשים, לפני כמה שנים.
ההשפעה של קיצור השירות הורגשה בעיקר לפני כשנתיים, כשפתאום החלו להיגמר תקני השירות הנוסף בתשלום ללוחמים. אלה השתחררו ארבעה חודשים מוקדם מן המצופה, ומפקדי פלוגות בחי"ר מצאו עצמם עם 70 עד 80 חיילים במקום קרוב ל-100.
כדי להיאבק בתופעת צמצום הפלוגות, הורה כוכבי לאסוף את המלש"בים האיכותיים ביותר שיועדו ליחידות קרביות כמו גדודי הגנת הגבולות המעורבים, כיפת ברזל וגם יחידות טכנולוגיות – ולהסיט אותם להשלמת הפערים בגדודי החי"ר. התוצאה הגיעה עד לרמה של עודף לוחמים בגדודים.
לצד זאת, אל הגדודים מגויסים כעת גם לוחמים בתפקידים חדשים – כמו לוחמים טכנולוגיים, שתפקידם יהיה לסייע ישירות למפקדי המחלקות והפלוגות בקיצור תקיפות סיוע מהאוויר, קיום תקשורת בצ'טים מבצעיים עם כוחות סמוכים, ולתכנן את הקרב ולנהל את ביצועו תוך הישענות מעודכנת על העושר המודיעיני של יחידות המודיעין.
כשהוא מביט על החברה הישראלית ב-2021 ועל רגישותה לחללים, בעיקר אם הם הורים צעירים, מאמין כוכבי שבמלחמה הבאה צריך וניתן להתבסס רק על האוגדות הסדירות. זה הימור מושכל או סיכון מחושב. הרמטכ"ל שם את רוב הז'יטונים על החטיבות הסדירות כמו גולני, צנחנים ו-7 של השריון – ומשקיע עבורן בציוד הכי מתקדם, באש מדויקת ובכמויות גדולות, בנוסף לאימונים מדמים – גם בחו"ל.
את המעט שיישאר, הרמטכ"ל מייעד לחטיבות המילואים. שלא כמו בעבר - אז החטיבות הסדירות החזיקו את הקו או נכנסו ללחימה בימים הראשונים ובהמשך הגיעו חטיבות המילואים כמסה קריטית - כוכבי גורס שאפשר להסתמך בעיקר על ארבע האוגדות הרב-זירתיות הסדירות, בתנאי שהן חזקות, קטלניות, טכנולוגיות ובעלות חיבור מהיר ויעיל לחיל האוויר.
הרמטכ"ל מעריך שניתן להכריע כך את חיזבאללה בתמרון חד, ובאותה העת להשתמש באוגדות המילואים כדי לחזק את המענה ברצועת עזה ואת החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון. כוכבי למעשה מתכנן להתבסס בזירה אחת בעיקר על הכוחות הסדירים, עם שימוש מועט יחסית בכוחות מילואים במשימות חזית ובשטח האויב.
רוב אנשי המילואים כמעט ולא התאמנו בשנה וחצי האחרונות, בין היתר לאור המגפה ששימשה תירוץ לכך בחלק מהמקרים. בנוסף לכך, בגדודי מילואים רבים, למחצית מהמפקדים אין בכלל אמצעי ראיית לילה – ובטח שלא נגמ"שים ממוגנים. בראייה ארוכת טווח, מאמין הרמטכ"ל שאפשר וצריך להקטין עוד את סד"כ המילואים – ומנגד להגדיל את הצבא הסדיר בעוד שלוש עד ארבע חטיבות.
לכן, הוא דורש לא רק את ביטול קיצור השירות הנוסף שהוקפא בעקבות המשבר הפוליטי, אלא גם לחזור לשירות של שלוש שנים – לפחות ללוחמים. כוכבי למעשה מאמין שתם עידן המדינה הקטנה והצבא הגדול, ושאין סיבה שאיש היי-טק יעזוב את משפחתו לחודש כדי לשמור בעמדה מול שכם. תפיסתו אף מרחיקה לכת, וגורסת שאפשר לשחרר אנשי מילואים כבר בגיל 30.
כל זה מותנה בהרבה יותר אש, ציוד וחימושים לכל מחלקה סדירה. אבל בהנחה שזה יקרה, מאמין כוכבי, שנתיים מתחילת כהונתו, שאפשר להכריע את העימות הבא גם בצורה כזו. חלק קטן מהעושר הזה ויותר אימונים, באופן יחסי, יגיעו לחלק מחטיבות המילואים, בעיקר אלו המסומנות ללחימה בלבנון.
הישג גדול וקטלני יותר - במעט זמן ובמחיר נמוך - זהו המשולש שבו דוגל כוכבי, שנה שנייה לתר"ש תנופה שזכתה להשלמות תקציביות חוץ ופנים צבאיות, חרף המשבר הכלכלי והיעדר תקציב מדינה.