המשחררים הסדרתיים | פרויקט מיוחד: הרצח המזעזע של ופאא עבאהרה בידי בעלה לשעבר היה רק קצה המזלג - פעם אחר פעם שופטים מקלים בעונש, הפרקליטות מערערת, והנשים משלמות את המחיר - לעיתים בחייהן. יש להניח שרובם מנסים לעשות את עבודתם נאמנה, תוך רצון לבצע את תפקידם בצורה המקצועית ביותר. עם זאת, אף שנדמה שהכתובת כמעט תמיד מופיעה על הקיר, נראה ששופטים רבים עדיין מסרבים לקרוא אותה.
הזעזוע הציבורי בעקבות הרצח של ופאא, שנדקרה למוות לפני כשבוע בעראבה שבגליל בידי בעלה לשעבר רביע כנאענה, הלך והתעצם לאחר שהתברר כי הרוצח היה מוכר לרשויות בשל עבירות של אלימות. המשטרה, כזכור, אף ביקשה להרחיקו ל-45 ימים מיישוב מגוריו, לאחר שהוא פגע בגרושתו שוב ושוב.
עם זאת, כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות", השופט זיאד סאלח - בעל רקורד ארוך ומקומם של מתן הקלות לעבריינים אלימים - הסתפק בחמישה ימי הרחקה בלבד. זה עלה לופאא בחייה, והותיר את חמשת ילדיה יתומים מאם.
"הכתובת הייתה על הקיר", התעקשו מקורביה. אך עבור מאות ואף אלפי נשים נוספות בישראל - הכתובת נשארת על הקיר והן מוצאות עצמן בסכנת חיים יומית. מדוע? בין היתר כי כמו השופט סאלח, בישראל פועלים כיום שופטים רבים - בכל הערכאות - שבוחרים פעם אחר פעם להעלים עין, להקל, לתת הזדמנות נוספת ולהסתפק בגזר דין רפה, לעיתים אפילו סמלי, שמתיר לגברים אלימים המסכנים את בנות זוגן, ילדיהם ובעצם את הציבור כולו, לשוב ולהסתובב באופן חופשי.
בהנהלת בתי המשפט דוחים את הטענות הללו נגד אותם שופטים מקלים, ואומרים כי "מדובר בהחלטות שיפוטיות הניתנות לפי שיקול הדעת המסור לשופט הדן בתיק, ובהתאם לחומר הראיות והנסיבות בכל תיק לגופו. החלטות אלה ככל החלטה אחרת נתונות לערעור על פי הדין". עם זאת, רצף התקריות החוזרות ונשנות במסגרתן גברים אלימים משוחררים ממעצר ואז שבים ופוגעים בחפים מפשע, מעלה חשד שלפחות חלק מאותם שופטים שאמורים לשמור על החוק ועל נשים וילדים שעבורם הוא נועד – לא תמיד עושים זאת.
השופט ג'ורג' אמוראי, בית משפט השלום באר שבע
רק לפני חודשיים שמו של השופט ג'ורג' אמוראי גרם לתרעומת ציבורית כשהוא החליט שלא לפרסם את שמו של אביעד משה, תושב מצפה רמון החשוד בניסיון הרצח האכזרי של זוגתו שירה איסקוב. לפי כתב האישום, נזכיר, משה תקף את אשתו באכזריות ודקר אותה כ-20 פעם בכל חלקי גופה באמצעות סכין מטבח באורך של עשרה ס"מ.
ביום שלישי האחרון שחרר אמוראי חשוד אחר בתקיפת בת הזוג שלו, לאחר שזה כבר הפר את תנאי השחרור וחזר להטריד אותה. החשוד, תושב ירושלים בן 51, נעצר בחשד לתקיפה ואיומים והובא בפני שופט אחר לפני כשבועיים. מעצרו הוארך ולאחר מכן הוא שוחרר בתנאים מגבילים, עם הגבלות הרחקה מהמתלוננת, בת הזוג לשעבר.
מקרה דומה נוסף אירע ב-2011, אז זיכה אמוראי את כדורגלן העבר שלום אביטן מהאשמות בגין מעשה מגונה והטרדה מינית, לאחר ששוכנע כי המעשים לא היו חמורים וכי לנאשם ייגרם נזק גדול מהרשעתו.
בשנת 2019, באופן חריג, נשיא בתי המשפט במחוז דרום דאז משה מכליס העביר לנציב תלונות הציבור על שופטים תלונה שהתקבלה אצלו בנוגע לשופט אמוראי. לפי התלונה, שהוגשה על ידי הסנגוריה הציבורית במחוז דרום, אמוראי נקט ב"סחבת" בתיקים משפטיים ואף ביטל דיונים ללא הודעה. הנציב קבע כי מבדיקת הנושא עולה תמונה עגומה, וכי נמצאו ליקויים מהותיים בעבודתו של השופט.
"כמו כל אדם יש לו חסרונות ויתרונות, הוא שופט אנושי", אמר גורם משפטי. "הוא לא שגרתי, גם בהתבטאויות שלו. הוא יכול להעיר בצורה בוטה לצדדים, וכיום זה לא מקובל. מדובר בשופט ותיק שלא התקדם, שכבר לא דופק חשבון יותר מדי. הוא עושה פחות או יותר מה שבא לו".
השופט עודד מורנו, בית משפט השלום פתח תקווה
בספטמבר האחרון השופט מורנו עורר סערה לאחר שהחליט לגזור תשעה חודשי עבודות שירות בלבד - בעוד שבפרקליטות ביקשו להטיל עליו עונש מאסר של שנתיים עד ארבע שנים - על אביתר גרוס בן ה-35, מורה שביצע עבירות מין בתלמידה בת שמונה בשטח בית הספר.
גרוס נהג ליזום מפגשים עם אותה ילדה במוסד החינוכי, כאשר באחד מהם הוא חיבק אותה, חשף את עצמו בפניה וביצע מעשים מגונים תוך שהוא מזהיר אותה שלא לספר על האירוע.
בהחלטתו קבע השופט כי "מעשיו של הנאשם חמורים ובזויים, ופגעו במתלוננת ובציפור נפשה באופן קשה. מחוות הדעת המקצועיות שהוגשו לבית המשפט - הן של שירות המבחן והפסיכולוג שמטפל בו והן של הערכת מסוכנותו המינית - עולה כי מדובר בנאשם בר-טיפול שהביע חרטה עמוקה וכנה, ושבחר שלא לנהל את התיק ולהודות בשלב ראשוני מוקדם".
מורנו הסביר את פסיקתו בהתאם לדו"ח דורנר שעמד על כך כי "אין לקדם הרתעה באמצעות שימוש נרחב במאסרים, ויש לפנות לאפיקי שיקום וענישה ככל שניתן מחוץ לכותלי הכלא". פסיקתו זו הקימה קול צעקה בקרב הורים וארגוני נשים שדרשו להחמיר בענישה, ובפרקליטות הודיעו על הגשת ערעור עבור אותה מטרה.
גם כאן, אין זו פעם ראשונה שפסיקותיו של השופט מורנו סופגות ביקורת בהיבט קלות הענישה. בתחילת השנה גזר השופט על ד"ר עידן ברק, רופא ילדים מאזור המרכז, 30 חודשי מאסר בלבד - זאת על אף שהוא הואשם בשורה של עבירות מין בילדים בגילים 11-16, לרבות איומים, הטרדות מיניות ושימוש בגופו של קטין לפרסום תועבה – כפי שעלה בכתב האישום נגדו.
הפרקליטות ביקשה אז להטיל עליו עונש של שש שנות מאסר בפועל, אולם השופט מורנו סבר ששנתיים וחצי הן מספיקות. גם במקרה זה הוגש ערעור, שהתקבל והביא להחמרת העונש ל-50 חודשי מאסר.
במקרה אחר, בשנה שעברה, השופט מורנו החליט לבטל לחלוטין כתב אישום נגד חשוד שאיים לרצוח את אחותו בכמה הזדמנויות. אותו חשוד ביקש מאחותו לשלם את חובו לחברת הסלולר, תוך שהוא מאיים שאם לא תעשה כך - ירצח אותה. השניים הלכו יחד למוקד שירות הלקוחות של החברה הסלולרית וגם שם הוא איים לפגוע בה. לעיני נציג השירות הוא התרומם מעליה, קימץ את ידיו לאגרוף והורה לה לשתוק אחרת ירצח אותה.
השופט מורנו מצא כי נפל פגם בשיקול דעתה של התביעה, בכך שלא הורתה על סגירת התיק בטענה כי הנסיבות אינן מצדיקות העמדה לדין. גם כאן, המדינה החליטה לערער על פסיקתו המקלה של מורנו.
השופט רג'א מרזוק, בית הדין למשמורת מתקן גבעון
פסיקות הדיינים מבתי הדין לבדיקת משמורת של שוהים בלתי חוקיים נותרות לרוב הרחק מאור הזרקורים, אך פסיקותיו של הדיין רג'א מרזוק גרמו לפעילים ומפגינים, רובם תושבי דרום תל אביב במסגרת ארגון "המרכז למדיניות הגירה ישראלית", להגיש נגדו עתירה. זאת בשל חמישה מקרים שונים שבהם הוא שחרר שוהים בלתי חוקיים בעלי עבר פלילי - ואלים.
חלקם חזרו ופגעו שוב בחפים מפשע זמן קצר לאחר שחרורם. במקרה אחד השופט מרזוק שחרר פדופיל שהועמד לדין על ביצוע מעשה מגונה בילדה בת 13 בחוף הים בתל אביב. תוך כדי משפטו החשוד ביצע מעשה מגונה נוסף בילדה בת 10 ברמת גן. גם לאחר ששוחרר ממאסר, הוא תקף ילדה נוספת. ולמרות שלושת המקרים - השופט שחררו ממתקן המשמורת. יש לציין כי מבחינת החוק ניתן להשאיר שוהים בלתי חוקיים במשמורת אם הם מהווים סכנה לציבור.
בתיקים רבים שהובאו בפני השופט מרזוק, מדובר היה בגברים שתקפו את נשותיהם ולאחר שחרורם היה קיים חשש ממשי כי הם יתקפו אותן שוב. בשניים מהמקרים אגף הרווחה בערים שבהן מתגוררות הנשים אף הגיש בקשה שלא לשחרר את הבעלים האלימים ממתקן המשמורת, אך השופט מרזוק סירב להיענות לכך ושחרר אותם לחופשי.
כך למשל במקרה של מהרי הוקבנס, שהסתנן לישראל ב-2010 והורשע בינואר השנה בתקיפת גרושתו. לשניים נולדה בת, אך הוקבנס לא שילם מזונות ובהמשך תקף את אשתו. מפניית אגף הרווחה של אור יהודה עולה כי כאשר גרושתו עברה להתגורר בת"א, הוקבנס נהג לארוב לה. בין היתר הוא הכה אותה ואיים לרצוח אותה. בנוסף, האישה הגישה תלונות למשטרה בגין שורה של מקרי אלימות שאירעו בשנים 2016-2019.
"המתלוננת חוששת מהמוחזק היות שהוא לוקה בנפשו ועלול לרצוח אותה", נכתב אז מטעם אגף הרווחה. כאמור, השופט מרזוק דחה את הבקשה: "הטענות שהובאו מפי העובד הסוציאלי נסמכות על עצם הרשעת המוחזק שהובאו לידיעת בית המשפט עת נגזר דינו, כמו כן נסמכות טענות העובדת הסוציאלית על דברי המתלוננת בלבד ללא התרשמות בלתי אמצעית מהמוחזק", כתב הדיין. "מכל מקום, לא מצאתי בטענות כדי לבסס עילת מסוכנות".
במקרה אחר, במרץ האחרון, מסתנן מאריתראה הורשע בעבירות של איומים וחבלה כלפי בת זוגו. במסגרת הסדר טיעון נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר, שהצטרפו לשנת מאסר מצטברת מהרשעות קודמות שבהן נגזר עליו מאסר על תנאי. בניכוי ימי המעצר, החשוד היה אמור להשתחרר בספטמבר - אך אגף הרווחה של עיריית אשקלון הגיש בקשה להשאירו במתקן משמורת היות שבת זוגו חששה לשלומה וציינה כי הוא עלול לרצוח אותה ולפגוע בילדיהם. ואכן, שנה לפני כן היא וילדיהם הגיעו למקלט לנשים מוכות, וכעת הם חוששים משחרורו של אב המשפחה - שכבר הפר צווי בית המשפט כשהגיע למקום מגוריהם.
ולמרות כל זאת מרזוק הורה לשחררו ממעצר: "לאחר בחינת הבקשה ועניינו של המוחזק, לא מצאתי כי הבקשה מלמדת על מידע חדש שיש בו להוכיח מסוכנות ברמה הנדרשת והמצדיקה הותרת המוחזק במשמורת", הוא קבע.
השופט רון סולקין, בית משפט השלום באר שבע
הוא נחשב לשופט רציני ומעמיק, אך שורה של פסקי דין שנתן הנוגעים להטרדה מינית ועבירות מין כלפי נשים עוררו ביקורת רבה בטענה כי הם היו מקלים מדי. במקרה אחד, למשל, נגד צה"ל בן 34 שאסף מאות סרטוני פורנוגרפיית ילדים לא הורשע ונידון ל-300 שעות עבודות שירות בלבד. השופט סולקין נימק את הפסיקה המקלה בנסיבות חיים "לא פשוטות" של הנגד.
במקרה אחר, סולקין גזר 300 שעות עבודות שירות על גבר שהורשע בעבירות ניסיון להטרדה מינית כלפי ילדה, וניסיון למעשה מגונה בנערה - וזאת במסגרת מבצע מעצרים של המשטרה לאיתור חשודים היוצרים קשר מיני עם קטינות ברשת. במקרה זה, הנאשם שוחח עם הסוכנת המשטרתית שהציגה עצמה כבת 13. הפרקליטות ערערה על קלות העונש, ובית המשפט המחוזי אכן גזר על החשוד עונש של תשעה חודשי עבודות שירות.
בתיק אחר, סולקין גזר שישה חודשי עבודות שירות על פקח ברשות האוכלוסין וההגירה - שהורשע בביצוע עבירות של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות וסרסרות, הפרת סודיות, מרמה והפרת אמונים. הנאשם סרסר בנתינה זרה שפנתה אליו כדי לקבל הלוואה, ולקח ממנה את מחצית הכסף לאחר שקיימה יחסים עם עובדים זרים. גם במקרה זה הפרקליטות ערערה על קלות העונש, ובית המשפט המחוזי גזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל.
פורסם לראשונה: 07:00, 22.11.20