עשרות אלפי בני אדם צעדו היום (א') ברחובות יאנגון, העיר הגדולה במיאנמר, ביומה השני של מחאה המונית שם נגד ההפיכה הצבאית לפני שבוע, שבמהלכה נעצרו מנהיגי השלטון הנבחרים ובראשם מנהיגת המדינה אונג סן סו צ'י. אלפים נוספים הפגינו בערים אחרות ברחבי המדינה, במחאה הגדולה ביותר שנראתה שם כבר שנים ארוכות, מאז 2007.
עוד על ההפיכה במיאנמר:
• מיאנמר או בורמה? הפוליטיקה שמאחורי השמות
• תיעוד: הפיכה בזמן התעמלות הבוקר
• ביידן מאיים בסנקציות: נגן על הדמוקרטיה בעולם
המונים ברחובות יאנגון: "די לדיקטטורה!"
(צילום: רויטרס)
ביאנגון, הבירה הכלכלית של מיאנמר ששימשה גם כבירה השלטונית שלה עד 2005, המוני המפגינים עטו חולצות אדומות או נשאו בלונים אדומים, הצבע המייצג את מפלגתה של סו צ'י, "הליגה הלאומית למען דמוקרטיה". המפגינים נופפו בכרזות עם תמונותיה של סו צ'י והניפו שלוש אצבעות באוויר, הצדעה שהפכה לסמל מחאה נגד שלטונה של החונטה הצבאית.
הם קראו קריאות שונות, בהן "אנחנו לא רוצים דיקטטורה צבאית! אנחנו רוצים דמוקרטיה!". בצומת מרכזי בעיר, סמוך לאוניברסיטת יאנגון, כ-2,000 פועלים וסטודנטים צעקו "תחי אמא סו!" ו"די לדיקטטורה הצבאית!". הנהגים שחלפו ליד המפגינים צפרו להם לאות תמיכה. בשערי האוניברסיטה עמדו כ-100 אנשי כוחות הביטחון עם ציוד לפיזור הפגנות וחסמו את הכניסה למוסד, אולם לא דווח שם על עימותים בין המפגינים לשוטרים. האחרונים היו מוכנים בכל זאת לאפשרות שכזו, ושני תותחי מים נראו חונים בקרבת מקום.
המחאה ההמונית הזו מתרחשת למרות שבמהלך סוף השבוע שלטונות הצבא הפילו כמעט לחלוטין את רשת האינטרנט במיאנמר, וחסמו בין היתר את הגישה של הבורמזים לפייסבוק, מקור החדשות המרכזי שלהם. גם הגישה לטוויטר ולאינסטגרם נחסמה. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, הגבלות הוטלו גם על קווי הטלפון. ממש בשעה שהמפגינים מילאו את רחובות יאנגון, תושבים בעיר דיווחו כי הגישה לרשת האינטרנט חודשה בחלקה.
עוד לפני חידוש הגישה לאינטרנט, חלק מהגולשים הצליחו בכל זאת לשדר תמונות מהמחאה ברשתות החברתיות. אחד מהם שהציג בפייסבוק שלו את המתרחש ביאנגון, הסביר לרויטרס כי בעצם הצגת התמונות לעולם ניתן לשמור על המפגינים בטוחים. "הם כבר החלו להשבית את האינטרנט – אם הם ישלטו עוד הם ידכאו אותנו עוד יותר בחינוך, בעסקים, בבריאות", אמר ת'ו ת'ו, בן 57 שכבר נעצר בהפגנות קודמות למען הדמוקרטיה בסוף שנות ה-80, אז דיכאה החונטה הצבאית את המחאה העממית באכזריות רבה שהביאה למותם של אלפים. "זו הסיבה שאנחנו חייבים לעשות את זה", הוסיף ת'ו.
צעיר בן 22 שצעד גם הוא ברחובות יאנגון, יחד עם עשרה מחבריו, אמר: "אנחנו לא יכולים לקבל את ההפיכה". הצעיר שביקש לשמור על עילום שם הוסיף כי "זה בשביל העתיד שלנו. אנחנו חייבים לצאת החוצה". מיו ווין, בן 37, אמר לסוכנות הידיעות AFP: "נצעד קדימה ונמשיך לדרוש עד שהם יעניקו לנו דמוקרטיה".
גם בערים אחרות התאספו אלפים להפגין נגד ההפיכה. בעוד שביאנגון לא דווח על עימותים, בעיר אחרת, מיאוואדי שבדרום-מזרח המדינה, קולות ירי נשמעו במהלך הסתערות של שוטרים על קהל של מאות מפגינים. לפי שעה לא דווח על נפגעים בתקרית שם.
בעיר החוף הדרומית מוולמיין רכבו לאות מחאה כ-100 אופנוענים, ושיירת מחאה של אופנוענים נראתה גם בבירה נייפידאו. בעיר מנדליי שבמרכז מיאנמר התאספו להפגנה רופאים וסטודנטים. בעיירה פאיאת'ונזו שבדרום-מזרח מיאנמר קהל של מפגינים התקבץ מול תחנת המשטרה המקומית, שם כנראה עצורים כמה מהמחוקקים שעצר הצבא במהלך ההפיכה. המפגינים נשארו לאורך הלילה מול התחנה, ושרו שירי מחאה בעד הדמוקרטיה.
"כל הסימנים הם שההפגנות נגד ההפיכה תופסות תאוצה", כתב ההיסטוריון הבורמזי ת'קנט מינט-או בציוץ בטוויטר. "מצד אחד, לאור ההיסטוריה, אנחנו בהחלט יכולים לצפות שהתגובה בוא תבוא. מצד שני, החברה במיאנמר כיום שונה מאוד מ-1988 ואפילו מ-2007. הכול אפשרי".
סימנים ראשונים למחאה נראו במיאנמר כבר ביום רביעי האחרון, אז עשרות צוותי רפואה ברחבי המדינה הכריזו על שביתה חלקית. גם ביום שישי נראו מפגינים יוצאים לרחובות, ותושבים חבטו בסירים ובמחבתות. לפי רויטרס גם אתמול, בשבת, יצאו עשרות אלפים למחאה ביאנגון.
הצטלמה באימון הבוקר ותיעדה את ההפיכה הצבאית
עד כה שלטונות הצבא לא הגיבו למחאה המתרחבת, והשתדלו להימנע מעימותים עם המפגינים. על תפיסת השלטון הכריז הצבא לפני שבוע. בשעת בוקר מוקדמת פשטו חיילים על בתיהם של מנהיגים נבחרים רבים ועצרו אותם, בראשם כאמור מנהיגת מיאנמר אונג סן סו צ'י ונשיאה הסמלי ווין מינט, שחבר במפלגתה של סו צ'י.
השלטונות האשימו את סו צ'י ואת מינט בעבירות זניחות למדי, שנתפסות על ידי רבים כתירוץ להשארתם במעצר. נגד סו צ'י טוענים השלטונות כי היא ייבאה באופן לא חוקי שישה מכשירי "ווקי טוקי", ומעצרה הוארך עד 15 בפברואר. עורך דינה אמר כי לא הורשה לבקר אותה.
הצבא הודיע זמן קצר לאחר ההפיכה כי בכוונתו להחזיק בשלטון למשך שנה אחת. בהודעה שפרסם בערוץ הטלוויזיה שלו הוסברה ההפיכה בטענות שהשמיע בשבועות האחרונים, לפיהן היו זיופים נרחבים בבחירות בנובמבר אשתקד. בבחירות מפלגתה של סו צ'י זכתה בניצחון סוחף על פני המפלגה היריבה, הנחשבת למזוהה עם הצבא.
ישראלי במיאנמר מתראיין לאולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
את הטענות לזיופים דחתה ועדת הבחירות במדינה, אך בצבא טענו כי הוועדה "נכשלה" בטיפול בסוגיה ושלכן הם נאלצו לפעול. "אם הבעיה לא תיפתר, היא תקשה את המעבר לדמוקרטיה, ולפיכך חובה לפתור אותה על פי החוק", נאמר בהודעת הצבא.
תפיסת השלטון עוררה גינויים מרחבי העולם, ובארה"ב ובמערב מאיימים כעת להטיל מחדש סנקציות על מיאנמר – סנקציות שהפכו אותה למדינה מבודדת במשך שנים ארוכות והוסרו רק בעשור האחרון, בעקבות המעבר ההדרגתי שלה לעבר דמוקרטיה. הצבא במיאנמר שלט שם במשך כחמישה עשורים, מאז 1962, אך בתחילת העשור הקודם שינה את דרכו ושחרר את מנהיגי האופוזיציה הכלואים, בראשם סו צ'י, שישבה במעצר בית 15 שנה וזכתה על פעילותה בפרס נובל לשלום ב-1991.
סו צ'י בת ה-75 עלתה לשלטון ב-2016, אחרי בחירות חופשיות שנערכו במדינה שנה לפני כן, אך נאלצה לחלוק אותו עם הצבא שסירב לוותר לחלוטין על כוחו. במסגרת החוקה שהוא ניסח, שמר הצבא על שליטה במשרדי מפתח כמו משרד ההגנה, והובטחו לו 25% מהמושבים בפרלמנט.
בשנים האחרונות ספגה סו צ'י ביקורת רבה מפעילי זכויות אדם – אותם אלה שבעבר היללו אותה על גבורתה – בעקבות התייצבותה לצד צבא מיאנמר אחרי שהואשם בביצוע מעשי טבח נגד בני הרוהינגה המוסלמים במדינה. למרות הביקורת הזו, בתוך ארצה זוכה סו צ'י לאהדה רבה בקרב הרוב הבודהיסטי, כפי שנשקף מתוצאות הבחירות אשתקד.
