783,527 תלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות יסיימו ביום ראשון את שנת הלימודים ויצאו לחופשת הקיץ. מומחי חינוך מזהירים כעת כי היציאה לחופשה לאחר שנה של סגרים, ריחוק חברתי ולמידה מרחוק, חושפת את בני הנוער לסכנות שונות ואף להתמכרויות.
"תלמידי התיכון יוצאים לחופשת הקיץ לאחר שנה מאתגרת ומורכבת במיוחד", אומרת ד"ר אלונה פלג, מרצה ומדריכה פדגוגית במכללת לוינסקי לחינוך ויועצת חינוכית וארגונית. "תקופת הקורונה, שלוותה בסגרים מלאים או חלקיים, כפתה עליהם הסתגלות מהירה ללמידה מרחוק, וחשפה אותם לבעיות הרפואיות של ההורים, ללחצים כלכליים, לחרדה ולחוסר ודאות מתמשך. גם ההסלמה האחרונה במצב הביטחוני הגבירה את תחושת הלחץ והמשבר".
6 צפייה בגלריה
"ינסו 'לפצות' על הזמן האבוד בהתנהגויות של פריקת עול". ד"ר אולגה פלג
(צילום: מכללת לוינסקי)
לדבריה, תקופת ההתבגרות היא תקופה מורכבת ממילא, שבה המשימה המרכזית של המתבגרים היא לגבש את הזהות האישית שלהם. ד"ר פלג מסבירה כי הזהות הזו מתעצבת על ידי שחרור או מרידה בהורים לצורך עצמאות, בדיקת גבולות, ולעיתים אף פנייה לחוויות שליליות, כמו שימוש בסמים ואלכוהול. אולם ההסתגרות הממושכת של המתבגרים בבית הגבירה את תלותם בהורים, הרחיקה אותם מבני גילם, ולמעשה עיכבה את התפתחותם במשימת גיבוש הזהות האישית.
"החזרה לחופשת הקיץ עלולה לגרום להם לנסות 'לפצות' על הזמן האבוד בתחושת שחרור מוגזמת ובהתנהגויות של פריקת עול, אשר יכולות לבוא לידי ביטוי באי-ציות לכללים של יציאה לבילוי וחזרה הביתה, נהיגה במהירות מופרזת, שימוש בחומרים ממכרים, כניסה למצבי סיכון מיני ופגיעה מינית, וכדומה", מוסיפה ד"ר פלג.
לדברי ד"ר שירלי בן שלמה, מומחית לעבודה עם ילדים, נוער והורים מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, בעיה נוספת עמה מתמודדים מתבגרים היא שאלות הקשורות בדימוי הגוף. היא ציינה כי בשנה וחצי האחרונות, על רקע השהייה הממושכת בבית, מתבגרים רבים מילאו את שעות הפנאי באכילה, לעיתים אף אכילה בולמוסית. היציאה אל "העולם האמיתי", לדבריה, מובילה רבים מהם להרגיש אי-נוחות עם הגוף - וחלקם מפתחים הפרעות אכילה.
מלבד זאת, כך אומרת ד"ר בן שלמה, "הפרידה מהמסכות יצרה קושי עבור חלק מהמתבגרים שחשים כי באמצעות המסכה הם יכלו להסתיר פצעי בגרות, ואנו נתקלים בתופעה של מתבגרים שמתקשים להראות את פניהם בציבור.
"חשוב לזכור שמדובר בגיל שהבלבול הוא חלק מהותי ממנו. מתרחשים בו בבת אחת תהליכי גדילה מואצים של הגוף, תהליכים הורמונליים משפיעים על מצב הרוח והצורך לקבל אחריות על תחומים כמו מגמה לימודית, למידה לבגרויות וניהול עצמי עימם קשה להתמודד גם בימים של שגרה הופכים להיות לאחר".
ד"ר פלג וד"ר בן שלמה מציינות ומדגישות שתיהן כי חשוב שהורים יהיו מודעים לתקופה רגישה ומסוכנת זו, תוך שהם מגבירים את נוכחותם ומעורבותם בחיי המתבגר, ומנהלים עמו דיאלוג שוטף, מתוך עמדה אמפתית, מתעניינת ואוהדת. לשיטתן, חשוב להיות אמפתיים לילדים, להקשיב לצורכיהם ובו בזמן להציב גבולות שיאפשרו להם לגדול ולצמוח בתוך מסגרת ברורה של ציפיות.
ניתוק חברתי ואווירת חרדה
אודליה שינדרוף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית ואחראית על החינוך העל יסודי בהנהגה, אמרה כי היציאה לחופש הגדול השנה מפחידה ומאתגרת את ההורים ומערכת החינוך הרבה יותר משנים קודמות.
"ישנו חלק גדול משמעותית משנה רגילה של תלמידים, אשר איבדו את המסגרת, הפסיקו להשקיע בלימודים, הם מנותקים חברתית וחוו תחושת כישלון אישי שלא עמדו בציפיות או ביעד הלימודי, הרגישו מכל עבר קשיים בפרנסת המשפחה או אווירה של חרדה כלכלית. כל זה ביחד הוא טריגר לשעמום, צורך בתשומת לב שלא נמצאת, ריגושים והרפתקאות אחרות אשר יכולות להזיק להם כאשר אין מסגרת ובקרה".
מנגד, פרופ' מירי ימיני מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב אינה מודאגת, ואומרת כי החופש הגדול שמתחיל ביום ראשון בחטיבות הביניים והתיכונים טומן בחובו הזדמנויות רבות. לדבריה, "בני הנוער זקוקים לחופשה, וכדאי לנצל את הזמן לצבירת כוחות והרגעות. לנוח, לישון, להאט את המרוץ, לחזק חברויות, לצבור חוויות וליהנות".
6 צפייה בגלריה
"אין צורך לפחד מבטלה, יהיה עוד זמן ללמידה ולהשלמות". פרופ' מירי ימיני
(צילום: פוטו אדוארד)
"לעניות דעתי אין צורך לפחד מבטלה, כל עוד מתקיים סדר יום בסיסי שכולל פעילות ספורטיבית כלשהי, עזרה בבית ואינטראקציות חברתיות, גם אם לא בתמהיל האידיאלי בעיניי ההורים. כדאי לעודד את בני הנוער להתנסות בעבודת קיץ, בבילוי זמן עם המשפחה המורחבת ובעיקר לנסות ולחוות את חופשת הקיץ בלי רגשות אשם על מה שהפסדנו בלימודים. יהיה עוד זמן ללמידה ולהשלמות, יהיה זמן גם לחזרה למסגרת, אבל עכשיו, החל מה-21 ביוני זה הזמן לנצל את השמש והים, את האפשרות לישון עד מאוחר, ואת הזמן עם החברות והחברים".
