המחאה חוזרת לבלפור. "ברוכים הבאים לחגיגת הדמוקרטיה"
(צילום: גיל יוחנן)
שעת ערב, מוצ"ש ברחוב בלפור בירושלים. רגע לפני שהאיסור הרשמי על הפגנות המוניות מתבטל, אלפי מפגינים שלא התאפקו ולא חיכו לאישור החוקי, התייצבו מול מעון ראש הממשלה והשמיעו את קולם.
בכניסה למערכת הגדרות המשטרתית מול כיכר פריז, אחד הפעילים של המחאה מברך את המפגינים הרבים עם מגפון. "חברות וחברים יקרים, ברוכים הבאים לחגיגת הדמוקרטיה. אודה לכם אם תעצרו אצל המתנדבות שמחלקות צמידים לבנים, כדי לעזור לנו לספור את מספר החוגגים. תודה רבה".
אחת המתנדבות, שמחלקת צמידים לבנים למפגינים, היא מירב רעואל, מורה ליוגה בת 50. למי שלא מכיר את התמונה המלאה ואת הקונטקסט של האירוע, יכול בקלות לחשוב שמדובר בתור הכניסה למסיבת רחוב המונית. רעואל זועמת על ההשוואה וממהרת לתקן את הרושם. "זאת לא מסיבה, זאת מחאה לגיטימית וספונטנית", טענה.
"אנחנו רוצים לדעת בוודאות כמה מפגינים הגיעו. לא רוצים לסמוך על הערכת המשטרה והתקשורת. לא התגעגעתי לבלפור, הייתי מעדיפה להישאר במוצאי שבת בבית. לא משעמם לי, יש לי ארבע ילדות בבית, יש לי עסק שמנסה לשרוד, אני בת 50 ועד אפריל 2020 לא הייתי בהפגנה מימיי, אבל אף פעם לא מאוחר להתחיל", אמרה המורה ליוגה.
ההמונים ממשיכים לזרום לכיכר, עמוסים בשלטים יצירתיים, דגלים בכל צבעי הקשת ומיצגי ענק מרשימים בצורת צי של צוללות. מי שדווקא כן התגעגע להפגנה המסורתית בבלפור הוא אבי הוציס ממודיעין שמתופף בכוח על ג'ריקן מים הממותג בסמלי המחאה. "אפשר להגיד שהתגעגעתי - למרות שזה לא בילוי לבוא לפה".
"אני מאוד מקווה שנסיים עם הפארסה העצובה הזאת של ראש ממשלה הנאשם בפלילים ונוכל לחזור חזרה לעיסוקים הרגילים שלנו". הוציס טוען שדווקא האיסור על ההפגנות במהלך הסגר, מאוד עזר להתפשטות המחאה: "בהפגנות בשכונה היה נחמד ויש התעוררות כתוצאה מההגבלות על הפגנות. חלק מהאנשים באו לראשונה להפגין בשכונה ולא היו באים לבלפור - הגיעו לפה היום לראשונה. בסופו של דבר זה יצא לטובה".
סדי בן שטרית וחיים שדמי ממובילי המחאה נעצרים
(צילום: צור שיזף)
באמצע הכביש החסום ובתוך ההמולה של מפגינים צועדים ותנועות של המשטרה, אנחנו פוגשים באחיות האקטיביסטיות למשפחת ריבלין מרעננה, שיושבות עייפות על האספלט השחור. דפנה, חיילת משוחררת ומובטלת מרעננה אוחזת בדגל ישראל בצבע ורוד. "מאוד התגעגענו לבלפור ומאוד חיכינו לחזור לכאן, אבל לא הפסקנו לרגע להפגין", ציינה.
"לבוא לכאן זה ממש כמו לחזור הביתה, מרגש ומצד שני מתסכל. אני רוצה שכבר ייגמר כבר הסיפור הזה - אין עתיד, אנחנו מתים לחזור לשגרת החיים להרוויח את הכסף שלנו ביושר".
טראומת ת"א? "מפחדות מאלימות השוטרים"
מסתבר שאלימות השוטרים נגד המפגינים בהפגנות המחאה בת"א, שהיוו את התחליף לבלפור, הותירו את המפגינות מצולקות, אשכרה, עם סימנים כחולים. "אנחנו קצת מפחדות שתהיה אלימות משטרתית כמו שהיה בת"א - עם פרשים ושוטרים משחררים אגרופים בלי שום מטרה".
"זאת אווירת לחץ כאב ותסכול. לפני שבועיים הסוסים של המשטרה רמסו את אימא שלי שהיא בת שישים. השוטר אמר שזאת 'בעיה שלה' שהיא באה להפגנה".
רכוב על בובת חד קרן מתנפחת בצבע ורוד, עפר אמסלם, מסעדן משכונת עין כרם בירושלים, רוכב לעברנו בצעדי ריקוד קופצניים, נראה קורן מאושר. "יש לי מסעדה קטנה במקום מושלם והכל סגור, חנקו אותנו לשווא. התגעגעתי מאוד לבלפור, לפחות כאן אפשר להתבטא במדינה הזאת, לצעוק, להוציא מהלב. התגעגעתי לראות אנשים נורמלים, שפויים, לא חייזרים, אנשים עם לב שרוצים לחיות. ביבי הביתה".
לקראת השעה 21:00 המפגינים ממשיכים לזרום לכיכר, המנטרה הקבועה - "הון, שלטון, עולם תחתון!" מהדהדת בעוצמה מטורפת ומאיימת לקרוע את עור התוף. במקביל יש הופעה חיה של להקה עליזה בלבוש מקסיקני, הקהל הצעיר רוקד, שותה בירה ומעשן ג'וינטים מול השוטרים העייפים שמעדיפים לא להתערב.
אורי עפרוני, סטודנט מירושלים שהתחיל למחרת את הסמסטר בזום, מרגיש שחזר הביתה. הוא צועק סיסמאות ומשלהב את ההמונים עם המגפון: "התגעגעתי להפגנה ההמונית, אבל יש עוד הפגנות בכל רחבי הארץ. העם נגד הממשלה. שחיתות שווה עוני. יש לנו 2,000 מתים מהקורונה ומיליון מובטלים וראש ממשלה מתכנן אסטרטגיה איך להימנע ממשפט ולא איך להוציא את ישראל מהחור הזה".
אחד המפגינים הכי מפורסמים בסביבה הוא בחור צעיר ואתלטי בשם יועד, שרוקד, לשמחת המעריצים, בפסגת המזרקה הכחולה המפורסמת של כיכר פריז, הסמל של המחאה בירושלים. "מאוד התגעגעתי להפגנה בבלפור, התגעגעתי לאנרגיות לצעקות ולכיף שיש פה - תחושת התקווה שמקבלים כשמגיעים לפה. לא הייתי כאן כבר חודש בגלל הסגר ואני נורא שמח לחזור", אמר.
המזרקה גבוהה מאוד ומסוכן לטפס עליה, אבל יועד לא מפחד. הוא מרקד ומקפץ ברגליים יחפות בתוך המים והתאורה הפסיכדלית של המזרקה, עוטפת אותו כמו רקדן מקצועי במסיבה אלקטרונית באיביזה. גם הוא חושב שהאיסור על ההפגנות רק עזר להתפשטות המחאה.
"ההפגנות הקטנות בכל הארץ עשו אפקט חזק וביבי לא הצליח לעצור את ההפגנות. הקורונה זה בשבילו רק תירוץ", טען. הוא התייחס לסיכון שבטיפוס על המזרקה: "אני לא מפחד ליפול, בהתחלה פחדתי - עכשיו אני רוקד עד שנגמר לי האוויר".
לבושה עם פאה ורודה ומגיני כתפיים של אופנועי שטח בסגנון סרטי מקס הזועם, דקלה גדעוני, מדריכת טיולים מובטלת מחודש מרץ, צועקת סיסמאות במרץ. "בגלל שאין לי עבודה, נאלצתי לעזוב את הדירה שלי ביפו ובאופן רשמי עברתי לגור עם אימא שלי. כדי לא לסכן אותה עם הקורונה, אני ישנה ומתגלגלת בין חברים בת"א".
גדעוני מפגינה ותיקה שמעידה על עצמה שספגה בעבר אלימות מהשוטרים. אולם זה לא הרתיע אותה, גדעוני נראית מאושרת, מוקפת בחברות בפאות ורודות. "מאוד התגעגעתי לבלפור, זה הלב של המחאה. האמת שגם הריצות ברחובות ת"א - היה מטורף וגם להפגין בצומת קטנה ליד קיבוץ בגליל היה מדהים". היא כינתה את האיסור על הפגנות "בדיחה" וטענה גם היא: "זה ניסיון עלוב של בן אדם שמנסה להתחמק ממשפט וזה עזר למחאה וגרם להרבה אנשים להתעורר".
מול הגדר המשטרתית שמונעת מההמון להתקדם לתוך משכן ראש הממשלה יש צפיפות אדירה ואין שמירה על ריחוק חברתי. לכאן מתרכזים המפגינים השרופים שבאים להזיע ביחד במסיבת טראנס של תיפוף וצרחות נגד ראש הממשלה. מי שמעיז להוריד את המסכה, מצולם ע"י שוטר - ומיד חוטף דו"ח.
"אין לנו מה להפגין, אנחנו שולטים"
למרות הצפיפות הגדולה, אנחנו מצליחים לעבור את המחסום המשטרתי, חולפים מול ביתו של ראש הממשלה ועוברים גדר נוספת לשטח שבו אמורים להתרכז המפגינים של הימין, אלא שהמקום ריק כמעט לחלוטין. אחת המפגינות שמסרבת להזדהות, קולטת שאנחנו מ-ynet וצועקת לעברנו בזעם: "אתם פגעתם בגברת שרה נתניהו עם 'פייק ניוז', יאללה הביתה".
גבר עם כובע שחור וללא מסכה, שמעיד על עצמו כירושלמי ובעל מספר חנויות נעליים שסגורות כרגע בגלל הקורונה, מעוניין לדבר איתנו. הוא מצביע בשנאה מעורבבת בזלזול לעבר הפגנת המחאה נגד ראש ממשלה וטוען כי "כל ההפגנות של השמאל מחזירות אותנו לקורונה ולסגר נוסף. אנחנו שומרים על החוק, אנחנו מפחדים מהקורונה - לא כמוהם, תראה מה הולך שם".
אנחנו מנסים להבין מדוע יש בקושי עשרה מפגינים בעד ראש הממשלה ואיפה כל התומכים הנלהבים של הימין. לפתע אישה אגרסיבית עם מסכה דוחפת את המרואיין וחוסמת את המצלמה עם הגב ודורשת מאיש הליכוד להפסיק את הריאיון לאלתר. "אנחנו לא מדברים עם ערוץ שמאלני - אל ג'זירה דובר עברית, אנחנו בשלטון אין לנו מה להפגין, אנחנו שולטים".
היא מצביעה לכיוון הפגנת השמאל הרועשת. "הם ממורמרים, הם מתוסכלים. אין לנו מה להפגין, זה מיותר. ביבי שלנו נבחר בקלפי והוא מלך ישראל והוא תותח". מפגינה זועמת אחרת גם היא מנסה להפסיק את הריאיון. "אחרי כל מה שעשיתם לגברת נתניהו, אתם לא אובייקטיביים. יש לנו את ביבי, שנים לא ראינו מלחמות או הרוגים".
גם היא, כמו חבריה להפגנת הימין, מצביעה על הפגנת השמאל בזלזול מופגן. "כל אלה עשירים, מה לא טוב להם במדינה? הם באו לירושלים על ג'יפים של חצי מיליון שקל". בחור בלבוש חרדי שמבקש להתראיין, סופג דחיפות מהנשים הזועמות אבל הוא מתעקש - עד שהן מתעייפות ממשחק התופסת ההזוי וניתן לצלם אותו.
"ביבי זה ראש הממשלה שלי ולא יעזור כלום לאנרכיסטים שזרוקים ברחובות עם דגלים שחורים וממומנים ע"י ה'פדופיל'. עוד מעט יתחיל הגשם הראשון והם יברחו מפה, הם לא יודעים מה זה החורף הירושלמי ולא יודעים מה זה דמוקרטיה".
איש הימין רני שבתאי מסכם את האירוע: "באתי להגן על הדמוקרטיה בישראל ועל השלטון של נתניהו. באופן קבוע בישראל - השמאל מנצח בהפגנות ואנחנו מנצחים בקלפי!".
