חתימת ההסכם בבית הלבן
הסכם השלום שעליו חתמו אמש (יום ג') ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן-זאיד לא מתייחס בפירוש לדרכים לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולצד זאת כולל בין היתר התחייבויות להחלפת שגרירים בהקדם האפשרי, שיתוף פעולה בשורת תחומים וקריאה משותפת לקבל את תוכנית השלום של הנשיא טראמפ למזרח התיכון, שאותה דחו הפלסטינים מכל וכל.
אף ששר החוץ האמירתי הודה לנתניהו על בחירתו בשלום ועל עצירת הסיפוח של השטחים הפלסטיניים, כלשונו, התחייבות כזו אינה מופיעה בהסכם. ההסכם גם לא מתייחס לסוגיית מכירת מטוסי F-35 לאמירויות, אף שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אישר אתמול בקולו בריאיון לרשת פוקס ניוז כי לא יתנגד למכור כאלו למדינה המפרצית.
בפתח ההסכם בין ישראל והאמירויות נכתב כי הממשלות "שואפות לממש את חזון היציבות במזרח התיכון, השלווה והשגשוג, לטובת כל המדינות והעמים באזור. ישראל ואיחוד האמירויות חפצות בכינון שלום, יחסים דיפלומטיים וידידותיים ובשיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה של הקשרים בין העמים בהתאם להסכם".
"הממשלות מאמינות שפיתוח היחסים הידידותיים ביניהן מקיים את שאיפות השלום הממושך במזרח התיכון", נכתב בהמשך. "הממשלות סבורות שאפשר לצלוח אתגרים בצורה אפקטיבית אך ורק באמצעות שיתוף פעולה ולא באמצעות סכסוך. ישראל ואיחוד האמירויות מאמינות שכינון שלום ונורמליזציה מלאה ביניהן עשוי לסייע בשינוי המזרח התיכון".
בהסכם מתייחסות שתי המדינות גם להיותם של העמים שמרכיבים אותן בני אברהם, ששמו מתנוסס בראש ההסכם. "הממשלות מכירות בכך שהעמים – הערבים והיהודים, הם צאצאיו של אותו אב קדמון – אברהם", נכתב. "הן נחושות ברוח זו לטפח מציאות שבמסגרתה מוסלמים, יהודים, נוצרים ובני אדם מכל האמונות, הזרמים הדתיים והמדינות שבהן הם חיים, מחויבים לרוח של דו-קיום, הבנות משותפות וכבוד משותף במזרח התיכון".
בהסכם מצוינים בין היתר גם הסכמי השלום שישראל חתמה עם מצרים וירדן, ובמסגרת סעיף זה נכללת גם התחייבות משותפת לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. "הממשלות מציינות את הסכמי השלום בין מדינת ישראל לבין מצרים וירדן, ומחויבות לפעול יחד למימוש פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שיעמוד בצרכים הלגיטימיים ובשאיפות של שני העמים", נכתב. "הממשלות מתחייבות גם לקדם שלום מקיף במזרח התיכון וכן יציבות ושגשוג".
בהמשך, נכתב כי ישראל והאמירויות קוראות לקבל את תוכנית השלום של הנשיא טראמפ למזרח התיכון, שעליה הכריז בחודש ינואר האחרון, במעמד משותף עם נתניהו. "הממשלות קוראות לקבל את התוכנית, ומתחייבות להמשיך במאמצים להגעה לפתרון כולל, צודק, מציאותי ותמידי לסכסוך הישראלי-פלסטיני", נכתב בהסכם.
במסמך שעליו חתמו עבדאללה בן-זאיד ובנימין נתניהו נכתב כי הצדדים מסכימים שהנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות היא אינטרס משותף לשני העמים ותתרום לשלום במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל. בנוסף, נכתב כי ישראל ואיחוד האמירויות מעריכות עמוקות את "תרומתה המשמעותית של ארה"ב להישג ההיסטורי".
שגרירויות, שיתוף פעולה ודו-קיום: הסעיפים בהסכם
כינון שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה: שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה של היחסים הבילטראליים מכוננים בזאת בין איחוד האמירויות וישראל.
עקרונות כלליים: אמנת האו"ם ועקרונות החוק הבינלאומי הנוגעים להסדרת יחסים בין מדינות יתוו את היחסים בין הצדדים. באופן פרטני, ישראל ואיחוד האמירויות צריכות להכיר ולכבד את ריבונותה זו של זו, וכן את הזכות לחיות בשלום ובביטחון, לפתח יחסים ידידותיים ושיתוף פעולה ביניהן ובין העמים שלהן. המדינות צריכות גם להסדיר את המחלוקות ביניהן בדרכי שלום.
הקמת שגרירויות: הצדדים יחליפו שגרירים קבועים במהירות האפשרית לאחר חתימת ההסכם, וינהלו יחסים דיפלומטיים וקונסולריים בהתאם לחוק הבינלאומי.
9 צפייה בגלריה
יוקמו שגרירויות בהקדם. דגלי האמירויות, ארה"ב וישראל באבו דאבי
(צילום: ליאור חייט, דובר משרד החוץ)
שלום ויציבות: ישראל ואיחוד האמירויות ייחסו חשיבות עמוקה להבנות משותפות, שיתוף פעולה ותיאום ביניהן בתחומי השלום והיציבות, כעמוד תווך ליחסיהן וכאמצעי לחיזוק התחומים הללו במזרח התיכון בכלל. המדינות מתחייבות לנקוט את הצעדים הנדרשים למניעת פעולות טרור ועוינות זו נגד זו משטחיהן, לדחות כל תמיכה בפעולות כאלה מחוץ לשטחיהן ולא לאפשר תמיכה בפעולות כאלו מתוך שטחיהן הריבוניים. ישראל והאמירויות מכירות בעידן החדש של שלום וידידות ביניהן, ויתמקדו ביציבות לעמיהן ולאזור. הצדדים ידונו בנושאים הללו באופן קבוע ויגבשו הסכמים מפורטים בכל הנוגע לתיאום ושיתוף פעולה.
שיתוף פעולה והסכמים בתחומים אחרים: כחלק בלתי נפרד מהתחייבותן לשלום, שגשוג, יחסים דיפלומטיים וידידותיים ונורמליזציה מלאה, ישראל והאמירויות יפעלו לקידום מטרות השלום, היציבות והשגשוג במזרח התיכון ולמימוש הפוטנציאל שבמדינותיהן ובאזור. לטובת זאת, הצדדים יגבשו הסכמים בתחומים הבאים מוקדם ככל האפשר: כספים והשקעות; תעופה אזרחית; ויזות ושירותים קונסולריים; השקעות, מסחר ויחסים כלכליים; בריאות, מדע, טכנולוגיה וחלל; תיירות, תרבות וספורט; אנרגיה; סביבה; חינוך; הסכמים ימיים; תקשורת ודואר; ביטחון תזונתי וחקלאות; מים; שיתוף פעולה משפטי.
הבנה משותפת ודו-קיום: ישראל והאמירויות יטפחו הבנה משותפת, כבוד, דו-קיום ותרבות של שלום בין החברות שלהן ברוח האב הקדמון אברהם, ובמסגרת עידן חדש של שלום ויחסי ידידות שמובילים את ההסכם. המדינות יקדמו ויוציאו לפועל את הסכמי הוויזה והשירותים הקונסולריים הנדרשים. הן יפעלו להיאבק בעמדות קיצוניות שמובילות לשנאה ופילוג וייאבקו גם בטרור, בין היתר באמצעות מניעת הקצנה ובאמצעות מאבק בהסתה ובאפליה. הצדדים גם יפעלו להקמת פורום משותף לשלום ולדו-קיום שיפעל לקידום המטרות הללו.
ההסכם בין הצדדים כולל גם שורת סעיפים משפטיים הנוגעים להליך אישור ההסכם באו"ם, מנגנון ליישוב סכסוכים בין המדינות ונוהל לכיבוד החובות שנכתבו בהסכם. עוד נכתב בהסכם כי הוא יאושר על-ידי שני הצדדים בהקדם האפשרי בנוהל המקובל ובמסגרת ההליכים המקובלים במדינתם.
נתניהו: נקודת מפנה בהיסטוריה
(צילום: תומריקו | לע"מ)
ההסכם ייכנס לתוקף לאחר החלפת המסמכים הרשמיים שקובעים כי ההסכם אושר במדינה בהליכים המקובלים. בישראל, לדוגמה, יצטרך ההסכם לעבור את אישור הממשלה. שלשום אמרה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית פרגו-ברנע, כי נתניהו מתכוון להביא את ההסכם גם לאישור הכנסת.
להסכם בין המדינות צורף נספח שמפרט שורת הסכמות שאליהן הגיעו ישראל והאמירויות במגוון התחומים שפורטו בסעיף שיתוף הפעולה. בכל הנוגע לתעופה אזרחית, נכתב כי "הצדדים מכירים בחשיבות של הבטחת טיסות ישירות בין ישראל והאמירויות, עבור נוסעים ומטען, כחלק מהאמצעים לפיתוח וחיזוק היחסים ביניהם". עוד נכתב כי "עליהם להגיע להסכמים הנדרשים בנוגע לוויזות ושירותים קונסולריים שיקלו על טיסות אזרחי המדינות".
בן זאיד: מודה לנתניהו על ביטול הסיפוח
(צילום: לע"מ)
בכל הנוגע לתחומי הבריאות, נכתב כי "הצדדים מברכים על התהליך שנעשה בשיתוף פעולה ביניהם בטיפול ובפיתוח החיסון לנגיף הקורונה, כחלק מהפוטנציאל העצום שטמון בשיתוף הפעולה ביניהם בתחום הבריאות". בתחום החקלאות, נכתב כי "הצדדים יחלקו ויפתחו ידע בנוגע לטכנולוגיות וגישות חדשניות בתחום החקלאות באזורים צחיחים, טכנולוגיות גידול יצורים ימיים לתעשיית המזון במים רדודים והשבחת זרעים גם באקלים לח וחם".
בתחום ההסכמים הימיים נכתב כי ישראל והאמירויות יאפשרו לספינות מהמדינות לעבור במים הטריטוריאליים של כל אחת מהן, ואף יאפשרו להן לעגון בנמליהן. בתחום המדע נכתב כי המדינות רוצות לפתח ולקדם שיתוף פעולה בתחום החלל, "למטרות שלום", כלשון ההסכם. "שיתוף פעולה כזה יכול לכלול הקמת תוכניות משותפות, פרויקטים ופעילויות בתחומי המדע, החלל, תוכניות חילופי מומחים והעמקת שיתוף הפעולה בין תעשיות החלל".
הצהרת "הסכמי אברהם"
נתניהו, בן-זאיד, שר החוץ הבחרייני אל-זיאני וטראמפ חתמו בין היתר גם על מסמך שבכותרתו נכתב "הכרזת הסכמי אברהם". במסמך נכתב כי הארבעה מבקשים לשים סוף לעימותים בעולם, כדי ליצור, כלשון המסמך, "עתיד טוב יותר לילדי העולם". זה תוכן ההצהרה המלא:
"אנו, החתומים מטה, מכירים בחשיבות שמירת השלום וחיזוקו במזרח התיכון וסביב העולם, תחת הבנה משותפת ודו-קיום, תוך הפגנת כבוד לכבוד האדם, חופש וחופש דת.
"לשים סוף לעימותים, כדי לספק לילדים בעולם עתיד טוב יותר"
"אנו מעודדים את המאמצים לקידום דיאלוג בין-דתי ובין-תרבותי לטובת קידום תרבות שלום בין שלוש הדתות האברהמיות ובין כל האנושות.
"אנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר לצלוח את האתגרים הללו היא באמצעות שיתוף פעולה, דיאלוג ופיתוח קשרים ידידותיים בין מדינות שמקדמות אינטרסים של שלום קבוע במזרח התיכון ובעולם כולו."אנו שוחרי סובלנות וכבוד לכל אדם במטרה להפוך את העולם למקום שבו כל אחד יכול ליהנות מכבוד ותקווה, ללא קשר לגזע, אמונה או מוצא אתני. אנו תומכים במדע, אומנות, רפואה ומסחר לטובת עידוד הגזע האנושי ומקסום הפוטנציאל האנושי, במטרה לקרב בין אומות.
"אנו מבקשים לשים סוף להקצנות ולעימותים במטרה לספק לכל הילדים בעולם עתיד טוב יותר. אנו שואפים לחזון של שלום, ביטחון ושגשוג במזרח התיכון ובעולם כולו.ברוח זו, אנו מקבלים בברכה ומעודדים את התהליך שכבר נעשה במטרה לקיים יחסים דיפלומטיים בין ישראל ושכנותיה באזור, תחת עקרונות "הסכמי אברהם". אנו מעודדים מהמאמצים שמתנהלים לגיבוש והרחבת היחסים הידידותיים שמבוססים על אינטרסים משותפים ועל התחייבויות משותפות לעתיד טוב יותר".
קושנר: "עשינו את שלנו עם הפלסטינים"
יועצו הבכיר וחתנו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, אמר הלילה בריאיון לרשת "אל-ערבייה" הסעודית כי ההסכם עם האמירויות ועם בחריין יסייע בהגעה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "תהיה להן השפעה גדולה על ישראל בכל הנוגע לפתרון הסכסוך, כי הן בעלות בריתה עכשיו", אמר. "למילים שלהן יש השפעה משמעותית יותר".
קושנר שב והאשים את ההנהגה הפלסטינית בקיפאון המדיני בין ירושלים לרמאללה. "עשינו את שלנו עם הפלסטינים. יצרנו תוכנית כלכלית עבורם וכל מנכ"ל של חברה גדולה בעולם אומר שהוא רוצה להשקיע בגדה המערבית ובעזה. ההנהגה הפלסטינית תוקעת את המצב. ישראל אומרת עכשיו שהיא בעד פתרון שתי המדינות", הוא אמר. "אם הפלסטינים רוצים מדינה - הנשיא טראמפ יכול לתת להם אותה, אבל הוא לא יכול לרצות יותר משהם רוצים".
לדבריו, "ברגע שהם יהיו מוכנים לשנות את הסטטוס קוו - אמריקה וכל מדינה אחרת יגיעו במהירות כדי לסייע להם להגיע לעסקה נהדרת". קושנר גם אמר שברשות הפלסטינית אין דמוקרטיה. "אנחנו רוצים לסייע להם, אבל עליהם לסייע לעצמם קודם", הוא קבע. "היו אמורות להיות שם בחירות, אבל הנשיא מכהן במשך 15 שנה. גם אם העם רוצה שינוי, אין לו דרך לקבל אותו".
