נחיתת המשלחת מברזיל בישראל
מטוס חיל האוויר של ברזיל, שהביא בשבוע שעבר ארצה משלחת בכירים בראשות שר החוץ ארנסטו אראוז'ו ובנו של הנשיא, אדוארדו בולסונרו, גרם לסערה בעולם הערבי בסיומו של הביקור בישראל - זאת מכיוון שציוצים של כתבי ynet חשפו כי המטוס עצר לתדלק במדינה ערבית אחרי שהמריא מנתב"ג.
ביום שלישי המריא המטוס מנתב"ג בטיסה ישירה לנמל התעופה באלג'יר, שם ביצע עצירת תדלוק ומנוחת צוות ל-13 שעות, במהלך הטיסה חזרה לבירה ברזיליה. מכיוון שמדובר במטוס מנהלים עם טווח יחסית מוגבל, עליו לבצע עצירת תדלוק בדרכו לדרום אמריקה. גם בדרכו מברזיל לישראל עצר המטוס לתדלוק בעיר ולנסיה בספרד.
בעולם הערבי התעורר זעם ונטען כי עצירת התדלוק באלג'יריה מהווה הכרה בישראל. עם פרסום נתיב הטיסה של המטוס ניסו גורמים בעולם הערבי להכחיש את הדיווחים ולהציג ראיות שלדבריהם מוכיחות כי מדובר ב"מזימה ציונית" ובניסיון להשמיץ את אלג'יריה, שבניגוד לשכנתה מרוקו מסרבת לנרמל את היחסים עם מדינת ישראל. גורם ב"יורו קונטרול", יחידת הבקרה האווירית שאחראית על התנועה האווירית באירופה, אישר ל-ynet כי המטוס נחת באלג'יר.
תנועת המטוסים נקלטת לרוב בתוכנות אזרחיות למעקב אחרי מטוסים. הפופולרית שבהן, FlightRadar24, קלטה את המטוס ממריא מישראל. אולם בגלל חוסר במקלטים בטכנולוגיית ADS-B באזור אלג'יר נקלט המטוס רק לקראת הנחיתה בטכנולוגיה שנקראת TMLT. בגלל שמטוסים נדרשים לשדר אותות Mode-S, ניתן לאתר את מיקומם המשוער באמצעות מדידת זמן וקליטת האות על ידי כמה מקלטים - מה שאיפשר לאתר את המטוס לקראת הנחיתה באלג'יר.
תוכנה נוספת שמאפשרת לקלוט מטוסים באוויר היא adsbexchange. אולם בה נקלטו שתי נקודות בלבד לאורך המסלול: האחת סמוך לתל אביב לאחר ההמראה, ונקודה נוספת ששובשה ליד האי מלטה. באלג'יריה ובעולם הערבי התבססו על הזיהוי השגוי כדי לבנות תיאוריה חדשה: המטוס ביצע עצירה במלטה ורק לאחר מכן הגיע לאלג'יריה, כך שלא הייתה טיסה ישירה בין המדינות.
כלי תקשורת בעולם הערבי סיקרו בהרחבה את הדיווח על הטיסה הישירה הראשונה מישראל לאלג'ריה. העיתונאי הדרוזי פייסל אל-קאסם, שמוכר בזכות דעותיו המעוררות דיונים רבים, שיתף את הדיווח לחמישה מליון עוקביו. בערוץ BBC בערבית הציגו את האירוע בנימה ספקנית, מבלי לבדוק את נתיב הטיסה על ידי היורוקנטרול. בסוף כתבה ששודרה בנושא, ובה הוצגו ציוצים של כתבי ynet, אמר דובר ממשלת אלג'יריה עמאר בלחימר כי "מדינתנו עוברת קמפיין השמצות אלקטרוני לאור סירובה לנרמל את היחסים עם ישראל". גם ערוץ הטלוויזיה האיראני בערבית "אל עאלם" הציג את הדיווח שעלה במקורות האחרים, וגם הם בנימה מסוימת של ספק.
חוקר באקדמיה המתגורר באלג'יריה סיפר בשיחה עם ynet: "הכעס שלנו הוא לא על היהודים וגם לא על העם בישראל, אלא על ממשלות ישראל לדורותיהן שהפנו גב ליוזמות השלום הערביות ומציגים אותנו כאילו אנחנו (אלג'יריה) אלה שלא מעוניינים בשלום. לכן קשה לנו להאמין שהמטוס נחת באלג'יר, אם יש לכם הוכחות חותכות, תיעוד נחיתה או מרשה נחיתה, תציגו אותו".
מגיבים רבים לא אהבו את הסיפור על הטיסה שנחתה משם, אך היו כמה מגיבים שהציגו עמדה אחרת אחרת. "אלג'יריה לעולם תהיה בצד של הפלסטינים, אבל זה לא יהיה דבר נורא אם אלג'יריה תקבל משלוח חיסונים על המטוס הצבאי הזה שהגיע מישראל", כתב אחד הוגלשים.
הערוץ הלבנוני אל מיאדין, המזוהה עם חיזבאללה, דיווח על המקרה והוסיף כי מקור רשמי מאלג'יריה "הכחיש את הדיווחים על הגעת מטוס מישראל לנחיתה באלג'יריה. דיווחים מעין אלה הם תעמולה מכוונת מצד כל מיני גורמים שרוצים להשפיע על העמדה האלג'ירית לגבי האויב הציוני".
בעקבות הדיווחים החלו להפיץ ברשתות החברתיות את התגית "#אלג'יריה_בתסבוכת_הציונים" בתגובה לדיווחים על הטיסה. משתמש אחד כתב: "על כל האלג'יראים שאוהבים את המדינה שלהם להשתתף בהאשטאג הזה ולהגיב על הטענה היהודית-מרוקנית נגד מדיניות החוץ האלג'יראית. כולם יכולים לראות שהמטוס הברזילאי כלל לא עבר באלג'יריה".
ערוץ אל עאלם האיראני פרסם כתבת המשך נוספת שהוקדשה לקמפיין להפרכת הדיווחים, שהביאה ציטוטים מחשבונות טוויטר שונים. המסקנה בכתבה האיראנית חד משמעית: מדובר בדיווח כוזב שמטרתו לזעזע את העמדה האלג'יראית.
