החלטת בג"ץ להרחיב את הרכב שופטי בית המשפט העליון הדן בעתירות לבטל את התיקון ל'חוק יסוד: הממשלה', המעגן את תפקיד ראש הממשלה החליפי, היא דרמטית לשעתה זו. ההחלטה מהווה תמרור אזהרה צהוב, אך אין בה כדי לקבוע כבר עתה שבג"ץ מתכוון להתערב באורח גורף בהסדר ואף לבטלו.
ככלות הכל מה שמצופה מבג"ץ הוא שכאשר קיים דיון בביטול חוק יסוד, או מי מסעיפיו, ראוי שיישב הרכב מורחב של העליון שאם לא כן יאמרו המבקרים שהרכב "מקרי" קבע שיש לבטל חוק יסוד ולא היה זה בית המשפט העליון בשבתו כפרשן של חוקי היסוד.
גם החלטת הביניים של בג"ץ המנוסחת באורח תקיף ודורשת לקבל הבהרות של "המשיבים" - המהווים את גלריית המשפיעים במדינה - ובהם ראש הממשלה, הכנסת וסיעות הליכוד וכחול לבן - מדגישה את כובד המשקל שמייחס בית המשפט העליון לטיעוניהם. יותר מכך, מדובר בסוגיות הדורשות הבהרה ונוגעות לשורש היחסים בין בית המשפט העליון, הכנסת והממשלה ובראשן שיטת המשטר המוסכמת שנקבעה כאן.
בשל כובד משקלה של העתירה, השופטים קבעו שעל הממשלה והכנסת לנמק את חוקיותו של הסעיף בחוק היסוד - שנוסח במסגרת ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד - המצמצם את סמכות הכנסת לקיים הצבעות אי-אמון בממשלה. כך גם את חוקיותו של הסעיף בחוק הקובע כי שינוי בחוק היסוד ייעשה רק בתמיכה של לפחות 70 חברי כנסת.
ככלות הכל מדובר בנושאים היורדים לשורת השיטה המשטרית ולסדר הפוליטי הנהוג במדינת ישראל. שופטי בג"ץ כבר העירו לכנסת ולממשלה, המשנות לא אחת חוקי יסוד, האמורים לשמש אבני ראשה של השיטה המשפטית והמשטרית, לצורך תועלת פוליטית מזדמנת. עתה הם מבקשים לקבל הבהרות לשינויים הללו.
בית המשפט העליון מצוי בצבת מאיימת. הימין מהלך עליו אימים לבל יתערב, כולל איום בשימוש בחוקים מגבילים את עצמאותו, המוכנים ומזומנים לשליפה בכל רגע. מנגד, השמאל והמרכז סבורים שאינו מתערב דיו ולכן מעניק גושפנקא לעריצות הרוב הפרלמנטרי בכנסת.
מי שעקב אחר הדיון הפומבי והמשודר בבג"ץ לפני שבוע, יכול היה להתרשם דווקא מרתיעתו להתערב. הנשיאה אסתר חיות הביעה הסתייגות מן האפשרות שבית המשפט יבטל חוקי יסוד. היא אמרה בטון מהדהד: "בית המשפט מעולם לא ביטל חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד בהיותו לא חוקתי, זו דוקטרינה שברוב מדינות העולם אינה מוכרת".
עם היוודע החלטת הביניים של בג"ץ מיהרו חוגי הימין לקפוץ אוטומטית עם המנטרות הרגילות. יריב לוין ה"פנים" של המחאה כבר כינה את ההחלטה "שערורייתית" וטען כי היא "בטלה מיסודה". לכך, נוסף האיום השגור לשנות את שיטת בחירת השופטים.
בסופו של דבר, השאלה שבה יעסוק בג"ץ תיסוב סביב מה שמכונה בז'רגון המשפטי-פוליטי "התיקון החוקתי הלא חוקתי". השאלה המרכזית היא האם לבית המשפט העליון יש סמכות להתערב בחוקי יסוד, אחד הצירים הפוליטיים הכבירים במאבק הכוח בין בית המשפט העליון לבין הכנסת. בית המשפט העליון יצטרך לקבל החלטה אם יצור הכלאיים הזה של שני ראשי ממשלה ושימוש עודף בכוחה של הכנסת מהווים שינוי משטרי בעוצמה כזו, החותרת תחת הדמוקרטיה הישראלית, ולקבע האם דינם להתבטל.
פורסם לראשונה: 23:40, 12.11.20
