בלילה אחד של תחילת חודש מרץ היו האחיות הניגריות חפסת בת ה-14 ועיישה בת ה-13 שקועות בשינה עמוקה במעונות בית הספר שלהן, בכפר המבודד ג'נגבה שבצפון-מערב ניגריה. לפתע, באישון ליל, פשטו חמושים על המתקן וחטפו אותן יחד עם 250 תלמידים אחרים. אחרי שבוע בשבי הושג הסדר עם החוטפים, והן וחבריהן שוחררו, אבל זה לא היה סוף הסיפור. כעת, כשהבנות נמצאות בביתן, עדיין מוכות טראומה, איום חדש מרחף מעל ראשן: האפשרות שלעולם לא יזכו לרכוש השכלה ולהשלים את לימודיהן, משום שבית הספר שלהן – כמו מאות בתי ספר אחרים בצפון-מערב המדינה – נסגר לחלוטין בעקבות גל החטיפות נגד תלמידים ותלמידות. "הבנות שלי פוחדות שכאן ייעצר החינוך שלהן ושלא יהיה להן עתיד", אומר אביהן של השתיים, מוסטפה מוחמד.
מאז שלהי השנה שעברה מגבירות כנופיות ניגריות עוד ועוד את מבצעי החטיפות שלהן נגד תלמידים בבתי ספר ובמכללות בצפון-מערב ניגריה, בתקווה לחלץ כך דמי כופר מהשלטונות. לפי סוכנות הילדים של האו"ם יוניצ"ף, מאז דצמבר האחרון נחטפו בניגריה כ-730 תלמידים, והלימודים של יותר מחמישה מיליון תלמידים שובשו. "אם לא ייעשה משהו בדחיפות, מערכת החינוך תקרוס", הזהירו ביוניצ"ף. סדרת החטיפות האחרונה גרמה כבר ל-6 מ-36 מדינות המחוז של ניגריה לסגור את בתי הספר שלהן כדי למנוע התקפות נוספות.
בצפון-מערב ניגריה ובמרכזה מתנהלת בשנים האחרונות פעילות ערה של כנופיות שודדי בקר ושל חוטפי תלמידים, החמושות מכף רגל ועד ראש, והן פושטות על כפרים, רוצחות תושבים, בוזזות ושורפות בתים – ולוקחות בני ערובה. בתי הספר המותקפים בצפון ניגריה הם בדרך כלל כאלה ששוכנים באזורים מבודדים ושתלמידים ישנים בהם במעונות, ללא אבטחה ממשית, כך שהם הופכים למטרות קלות.
כנופיות השודדים האלה רק מצטרפות לכוחות אכזריים אחרים שפועלים באזור כבר שנים: בצפון-מערב ניגריה מתנהלת זה יותר מעשור לחימה בין כוחות הממשלה הפדרלית לבין ארגון הטרור האיסלאמיסטי בוקו חראם, שבין השאר מתנגד לזכותן של נשים לרכוש השכלה, ומחבלי הארגון מבצעים פיגועי תופת, מעשי רצח אכזריים וחטיפות. המבצע המפורסם ביותר של בוקו חראם היה זה שבו חטף הארגון ב-2014 כ-270 תלמידות מבית ספר בעיירה צ'יבוק: בתמונות מהשבי הוא הציג אותן מכוסות מכף רגל ועד ראש והכריז כי הן התאסלמו. מבצע החטיפה ההוא עורר מחאה עולמית בהובלת סלבריטאים שצילמו עצמם אוחזים שלטים עם הכיתוב Bring Back Our Girls, אבל רק חלק מהנערות שבו מאז הביתה.
מלבד בוקו חראם פועל באזור גם ארגון "המדינה האיסלאמית במחוז של מערב אפריקה" (ISWAP), המסונף לדאעש. גם הוא ביצע כבר כמה מעשי טבח איומים וחטיפות של תלמידים, הגדולה שבהן של 100 תלמידים.
60% מהנשארים בבית – בנות
לפי דו"ח יוניצ"ף משנת 2018, ג'יהאדיסטים רצחו בצפון ניגריה כבר לפחות 2,295 מורים ויותר מ-120 תלמידים, והרסו יותר מ-1,400 בתי ספר. הנתונים האלה מחרידים במיוחד בהתחשב במציאות הסוציו-אקונומית של צפון-מערב ניגריה: באזור זה שיעור האנאלפבתים גבוה למדי ושיעור הנרשמים ללימודים בבתי הספר נמוך ביותר, וכל מתקפת טרור נגד תלמידים ומוסדותיהם רק מרתיעה עוד יותר את התושבים מלשלוח את ילדיהם לרכוש השכלה. למעשה, החטיפות והפיגועים כבר הובילו לירידה דרמטית בשיעור הנרשמים ללימודים.
במאי 2014, בין השאר בעקבות חטיפת הילדות בצ'יבוק, השיקה ממשלת ניגריה קמפיין בשווי 20 מיליון דולר להגנה על בתי הספר, אבל הקמפיין הזה דעך זמן קצר אחרי השקתו. לפי הערכת יוניצ"ף, כ-10.4 מיליון ילדים בניגריה אינם הולכים כיום לבית הספר, וכ-60% מהם הם תושבי צפון המדינה. במציאות כזו, סיכוייו של האזור המוכה-גם-כך לצמצם פערים מאזורים אחרים בניגריה הולכים ופוחתים. "בהתחשב במספר בתי הספר שנסגרו ובמספר העצום של תלמידים שנשארים בבית, אנחנו עמוק בבלגן", אומר מוסטפה אחמד, מורה בעיר קאנו, העיר הגדולה ביותר בצפון ניגריה.
בפברואר השנה נאלצה העיר קאנו לסגור 12 בתי ספר ולשלוח את התלמידים הביתה מחשש לפיגועים במוסדות הלימוד. המורה יוסוף סדיק מסביר כי בתי הספר שנסגרו הם בתי ספר ציבוריים, שאליהם מגיעים תלמידים ממשפחות עניות, בעוד ילדים ממשפחות עשירות יותר לומדים בבתי ספר פרטיים: "זה רק מפחית את הסיכוי של ילדים עניים לקבל חינוך – וחינוך הוא הכלי היחיד למעבר בין מעמדות בתוך החברה".
לפי יוניצ"ף, כ-60% מאלה שאינם יכולים כעת להגיע לבתי הספר בצפון ניגריה הן בנות. צפון ניגריה הוא אזור מוסלמי ברובו, וגם בהיעדר סכנה ביטחונית נערות היו מתקשות לרכוש בו השכלה, בין השאר משום שהוריהן מאלצים אותן להתחתן מוקדם או בגלל מנהגים שמרניים אחרים. קמפיינים לעידוד השכלה עבור ילדות, שכללו בין השאר חלוקה של ארוחות חינם בבתי הספר, עזרו אמנם להגדיל את שיעורן של הבנות הנשלחות ללמוד שם, אבל לדברי אחמד העלייה במספר החטיפות מאיימת כעת לבטל כל הישג שנרשם: "אם המצב שבו בנות צריכות להישאר בבית יימשך בגלל חוסר הביטחון, הצעד הבא שהורים ינקטו יהיה לשלוח אותן להתחתן".
לקריאה נוספת: "אבא? זאת אני": נערות חטופות ברחו אחרי 7 שנים
מוחמד, אביהן של שתי הבנות מבית הספר שהותקף בחודש שעבר בכפר ג'נגבה, מסכים עם הקביעה הזו. הוא מספר כי חמישה זוגות הורים בכפר כבר פנו בבקשה להשיא את בנותיהם לגבר אחרי שהן שוחררו מהשבי. "המצב המצער הזה פוגע בבנות יותר מאשר בבנים", הוא קובע, "כי רבות מהן יאולצו להינשא על-ידי הוריהן שאינם יכולים להשגיח עליהן בבית בלי לעשות כלום".
