המגעים לכינון יחסים בין ישראל לסודן הואצו וגורמים בכירים בסודן אמרו הערב (יום ה') לסוכנות רויטרס כי "ראש הממשלה עבדאללה חמדוק ימשיך בצעדים שננקטו על-ידי יו"ר מועצת הריבונות הזמנית עבד אל-פתאח אל-בורהאן לכינון יחסים עם ישראל אם המועצה המחוקקת, לאחר שתורכב, תאשר את ההחלטה על נורמליזציה ביחסים".
עם זאת, יש לציין כי צעד כזה לא צפוי לקרות מיד, מאחר שמועצת המחוקקים הסודנית טרם הוקמה. בסודן, נזכיר, שולטות כיום ממשלת מעבר אזרחית לצד מועצה צבאית, והן יכהנו בשנים הקרובות עד לקיום בחירות כלליות ודמוקרטיות במדינה ב-2022, לראשונה מאז הדחת הרודן עומאר אל-באשיר בשנה שעברה.
בממשלת סודן לא מסרו התייחסות רשמית לסוכנות רויטרס.
אף שחמדוק דוחה למעשה את ההחלטה ומעביר אותה לפרלמנט לכשיוקם, מדובר גם במפנה מסוים בעמדת ממשלת סודן כלפי אפשרות נרמול היחסים עם ישראל. עד היום, ממשלת המעבר הסודנית האזרחית סירבה בתוקף לכל קשר עם ישראל, ונימקה זאת בהיותה ממשלת מעבר שאין לה מנדט לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינה כמו ישראל.
מול עמדת הממשלה האזרחית, עמדה מועצת הריבונות הצבאית של סודן, שבראשה עומד הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן. המועצה הצבאית הראתה כוונות חיוביות לכינון יחסים עם ישראל.
אל-בורהאן עצמו היה זה שנפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בפברואר השנה באנטבה שבאוגנדה. בעקבות אותה פגישה ספג אל-בורהאן ביקורת בארצו, אולם הוא טען באותה העת: "נפגשתי עם נתניהו מתוך מעמדי ואחריותי לשמור על הביטחון הלאומי ומימוש האינטרסים של העם הסודני".
בדרך לנורמליזיציה? סיקור באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
בניגוד לציפיות מוקדמות, בפגישה לא הוסכם על כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסודן, וגם לא יצאה תמונה משותפת של שני המנהיגים. מלשכת ראש הממשלה נמסר אז כי "הוסכם להתחיל שיתוף פעולה שיוביל לנורמליזציה של היחסים בין שתי המדינות. ראש הממשלה נתניהו מאמין שסודן נעה בכיוון חדש וחיובי, והביע את השקפתו זו בפני מזכיר המדינה האמריקני. יו"ר מועצת הריבונות של סודן מעוניין לסייע למדינתו לעבור תהליך של מודרניזציה על-ידי הוצאתה מבידוד והצבתה על מפת העולם".
אתמול שהו בכירים ישראלים בבירת סודן, חרטום, במשך שבע שעות. בין הבכירים נמנו גורמים במל"ל, במשרדי ראש הממשלה והמודיעין. הם שבו לישראל אופטימיים מתמיד, והעריכו כי בתוך זמן קצר ייחתם הסכם בין ישראל לסודן על נרמול היחסים. גם בכיר סודני אמר לעיתון הלונדוני "אל ערבי אל-ג'דיד" כי נרמול היחסים קרוב מאי פעם. ואולם, בהתאם לדברי הגורמים הסודנים הערב, ייתכן שהחתימה על הסכם נורמליזציה בין ישראל לסודן יידחה בחודשים ואף שנים, עד להקמת המועצה המחוקקת הזמנית במדינה האפריקנית.
ההוצאה מהרשימה והקשר לנרמול
השבוע הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שסודן הסכימה לשלם פיצויים של 335 מיליון דולר לקורבנות טרור אמריקנים ומשפחותיהם, בעיקר מהמתקפות של אל-קאעידה על שגרירויות ארה"ב בקניה ובטנזניה ב-1998. מרגע שהכסף ישולם, הדגיש, תוציא ארה"ב את סודן מרשימת המדינות תומכות הטרור.
"חדשות נהדרות", כתב טראמפ בטוויטר מבלי להזכיר את ישראל. "הממשלה החדשה בסודן שעושה התקדמות גדולה. סוף סוף, צדק לעם האמריקני וצעד גדול למען סודן".
מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו, מנגד, הודיע שארה"ב החלה בתהליך הוצאתה של סודן מהרשימה אבל גם הביע בתוך כך גם תקווה שסודן תכיר בקרוב בישראל. הערב הוא אמר כי שוחח עם חמדוק על הסרתה של סודן, וציין כי "הצהרתו של הנשיא היא ניצחון לארה"ב, לסודן ולנפגעי הטרור".
לאורך החודשים האחרונים, פעלו איחוד האמירויות וישראל לשכנועה של ארה"ב לחמם את קשריהם עם הסודנים, שכרעו תחת סנקציות קשות לאור הכללתם ברשימת המדינות תומכות הטרור בשנים האחרונות. היה די ברור שכדי שסודן תנרמל את יחסיה עם ישראל, ארה"ב צריכה קודם להוציא אותה מרשימת המדינות תומכות הטרור ולהגיש לה סיוע הומניטרי. הסודנים הבינו שהדרך לארה"ב כנראה עוברת בירושלים, אף שדבר כזה מעולם לא הוזכר באופן רשמי.
ישראל מעולם לא קיימה קשרים דיפלומטיים עם סודן, המוגדרת בארץ מדינת אויב. מאז שנת 2011 ישראל מקיימת יחסים דיפלומטיים עם דרום סודן, שהתפצלה מסודן והוכרה כמדינה עצמאית באו"ם.
אל-בורהאן, איש צבא, מונה לראש מועצת הריבונות בסודן בחודש אפריל האחרון, לאחר שהרודן עומאר אל-באשיר ששלט במדינה במשך 30 שנה הודח בהפיכה צבאית. נגד אל-באשיר התקיימו מחאות המוניות במדינה, שבעקבותיהן החליט הצבא להפילו מהשלטון. כמה חודשים לאחר מכן, בספטמבר, הוקמה בסודן ממשלה אזרחית-צבאית בעקבות מחאת הציבור וקבוצות אופוזיציה שדרשו מעבר מהיר יותר לשלטון אזרחי מלא. אל-בורהאן, יש לציין, הואשם במעורבות בזוועות שביצע המשטר הסודני בדרפור ב-2003, אז היה ראש כוחות היבשה.
