לפני שבוע בדיוק, יום אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו התייצב מול המצלמות כדי להפוך בשידור חי למחוסן הראשון בישראל נגד נגיף הקורונה, החל מבצע החיסונים באוכלוסייה. בתחילה נדמה היה כי המהלך מתנהל כשורה, אולם עם התקדמות המבצע ניכר כי קבוצות שונות מנסות להפעיל לחץ על משרד הבריאות כדי להיכלל בקרב על הקדמת החיסונים בשל מה שמוגדר "עבודה חיונית".
עוד לפני שבקבוקוני החיסונים של חברת פייזר נחתו בישראל, יצרו במשרד הבריאות רשימה מסודרת שלפיה אמור להתקיים המבצע. תחילה הצוותים הרפואיים, אחריהם קבוצות סיכון של גיל (מעל 60) ומחלות רקע, מטופלים עם מערכת חיסון לקויה, פגועי נפש, מורים, גננות ועובדים פסיכיאטריים. בתחתית הרשימה החלק הארי של אוכלוסיית המדינה - מגיל 16 עד 60.
ואולם בשטח, כך מתברר, יש לא מעט ארגונים שמאבדים את סבלנותם ומקווים לקצר את הדרך לעובדיהם לחיסון המיוחל. ביממה האחרונה שיטת הלחץ עובדת ביתר שאת. כך למשל, בעקבות פניית מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה החל מבצע חיסונים למאות בקרי הגבולות - הראשונים מתוכם היו בקרי הגבול באילת.
גם בית החולים אסותא מבקש ליצור סדר עדיפות משלו. כפי שנכתב בכלכליסט, בהודעה שנשלחה באחרונה קרא בית החולים לסוכני תיירות המרפא להתחסן בין כתליו מפני נגיף הקורונה. "כחלק מהרחבת השרות לסוכני אסותא", צוין בהודעה, "אנו מזמינים אתכם (סוכני תיירות המרפא) להתחסן באסותא. אנו רואים בשירות זה אפשרות להעניק לכם את הנוחות המרבית ומעל לכל דרך לשמור עליכם ועל המטופלים בתקווה לחזרה לשגרה בריאה ומהירה".
בבית החולים הסבירו את המהלך בכך ש"אנו נערכים להרחבת מתן החיסון גם למעגלים נוספים שבאים במגע או בממשק עם מטופלים. בין אלה נמנים גם סוכנים שמגיעים פיזית ומלווים מטופלים בקבלת השירות הרפואי. בשנה החולפת, שנת הקורונה, היקף פעילות תיירות המרפא הוא זניח".
את המאבק הבולט עד כה להשגת חיסונים בהקדם מנהלת מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד. "חסנו מיד את המורים, וכשיהיו חיסונים לכולם תפעילו את כל מערכת החינוך. המורים נמצאים בפחד אימים", קבעה אתמול בן דויד בוועדת החינוך של הכנסת.
נציגת הגננות והמורים בבתי הספר היסודיים אף הנחתה את היועצים המשפטיים של ארגונה להכריז על סכסוך עבודה כדי להפעיל לחץ לצורך מתן קדימות לחיסון עובדי ההוראה. לפי הסתדרות המורים, ללא מציאת פתרון עד 12 בינואר - הלימודים יושבתו. "לא ייתכן שעובדי ההוראה מקריבים את עצמם בשעה שכלל אזרחי ישראל נמצאים בסגר והמדינה לא תדאג להגנה שלהם מבחינה בריאותית", קבעה בן דויד.
פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, התייחס לנושא בתדרוך שהעביר לפני כניסת הסגר השלישי לתוקפו, ואמר כי "נוכל להרחיב בימים הקרובים ובאופן מדויק לאוכלוסיות ההוראה ואחרים, וזה יהיה בהקדם".
"לא לקבוצות אחרות"
בפגישה עם מנהלי בתי החולים שנערכה אמש, אמר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי כי "החיסונים הם משאב לאומי וכרגע כמות החיסונים שישנה בישראל מספיקה בעיקר לעובדי מערכת הבריאות ובני ה-60 ומעלה". בהתייחס לדרישת עובדי ההוראה, אמר פרופ' לוי כי כרגע "התעדוף לבני גיל מעל 60 ולא לקבוצות אחרות".
פרופ' לוי התייחס לפרסומים שלפיהם כמה בתי חולים, בהם הדסה ושיבא, גיבשו שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות לצורך חיסון צוותים חינוכיים, והבהיר שיש לחסן כרגע לפי התוויות משרד הבריאות בלבד. גורם שנכח בפגישה סיפר: "ניכר כי מה שמטריד את משרד הבריאות הוא הקצאת מנת החיסון השנייה עבור אלו שכבר התחסנו".
לרשימת המתוסכלים ממעמדם ברשימת המתחסנים נוספו בימים האחרונים גם אסירים. כמה מהם הביעו תרעומת על כך שהם לא נכללים בין המחוסנים הראשונים למרות תנאי מחיה מאוד צפופים. "לא יכול להיות שבחוץ שומרים על מרחק ובכלא לא, ואז לא מחסנים אותנו", הלין אסיר שמרצה את עונשו בבית סוהר במרכז הארץ. "הצפיפות בכלא היא קבוצת הסיכון שלנו, כולנו פה קבוצת סיכון".
השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה פרסם כבר ביום חמישי האחרון הנחיה מאוד ברורה, שלפיה הוא מורה לחסן קודם כל את הסגל של שירות בתי הסוהר אך לא להתחיל לחסן את האסירים עצמם עד קבלת אישור ממנו והתקדמות החיסונים באוכלוסייה האזרחית.
"אין היגיון רפואי"
ח"כ משה ארבל (ש"ס) פנה בשאילתה לשר אוחנה, וטען כי החלטתו מבססת למעשה איפה ואיפה. גם אנשי ארגון "רופאים לזכויות אדם" דרשו הסברים בנושא מהשר אוחנה ומשר הבריאות יולי אדלשטיין. "מסמך התעדוף של משרד הבריאות והנחייתו של השר אינם משקפים היגיון רפואי ויש לתקנם כך שאוכלוסיית הכלואים וסגל שב"ס יחוסנו בעדיפות ראשונה בדומה למוסדות סגורים אחרים", צוין.
עוד אמרו הרופאים בפנייתם לאוחנה ואדלשטיין כי "החלטת השר להעדיף את הסוהרים בלבד על פני כלואים פסולה משהיא מפרה את זכויות היסוד של הכלואים ומתעלמת מאחריותו של השר לשלומם".
בקשה לעדיפות במתן החיסונים התקבלה אתמול גם מארגוני הספרים והקוסמטיקאיות. הארגונים העבירו מכתב לפרופ' אש, ודרשו ממנו לקדם עבורם את התור לחיסון.
"הספרים והקוסמטיקאיות נותנים שירות חיוני. מי שבא במגע קרוב עם הלקוחות חייב להיות מתועדף ראשון", טען יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. "גם אם הסגר יימשך שבועיים, וגם אם חודש, על הממשלה לחשוב קדימה ולהיערך ליום שאחרי ולאפשר לעסקים אלו להיפתח בבטחה".
יאיר קמיר, יו"ר ארגון מעצבי השיער, אמר כי "הביקוש לתורים גבוה והטלפונים לא מפסיקים לצלצל. החלטת הממשלה על סגר הייתה חפוזה. אין לי ספק שכמו בסגרים הקודמים, תוך זמן קצר רבים יתחילו לקבל בבתים. שוב ממשלת ישראל הופכת את הספרים והקוסמטיקאיות לעבריינים בעל כורחם. ההתעלמות מהמציאות לא תשנה אותה. רק חיסון מוקדם של כל נותני שירות ב'אחד על אחד' יגן על כולם".
"עולם היופי הוכיח כבר עד כמה הוא חיוני"
יו"ר ארגון המיקרופיגמנטציה מריקה חוחשוילי ויו"ר ארגון הקוסמטיקאיות אורלי פלד סיפרו: "למדנו מהסגרים הקודמים שהצורך להתפרנס עולה על כל דבר אחר, ושכשהממשלה לא נותנת כלים להתפרנס - אנשים מוצאים דרכים יצירתיות. עולם היופי הוכיח כבר עד כמה הוא חיוני, לאחר שהיה מהראשונים להיפתח לאחר הסגר השני".
ואם לא די בכך, גם ברשויות המקומיות יש מי שמוטרד מהחלטה נוספת של משרד הבריאות - והיא להחריג את הפקחים העירוניים מסבב החיסונים הקרוב בעוד השוטרים יחוסנו השבוע. במצב כזה, מזהירים בכמה רשויות מקומיות, בניידות השיטור העירוניות יישב שוטר מחוסן ופקח שעדיין ממתין לחיסון.
"כל מנהלי השיטור העירוני בארץ מתכוונים להתאגד כדי לשנות את ההוראה", אמר אתמול ליאור שוקרי, מנהל אגף הפיקוח והשיטור העירוני בעיריית רחובות. "יש לנו יותר מגע עם האוכלוסייה משוטרים. הפקחים נכנסים לעסקים, פונים לאזרחים על עטיית מסכות. לא יכול להיות מצב שאנחנו לא נכללים בהגדרה של כוחות הביטחון".
במשרד הבריאות ערים בהחלט לתרעומת על אי מתן זכות קדימה לעבר החיסון. בשיחות סגורות טענו שם אמש כי חלוקת המתחסנים לקבוצות תעדוף נועדה למנוע כאוס וכי הענקתם לקבוצה מסוימת לפני קבוצות הסיכון עלולה ליצור מדרון חלקלק. "כשיש תעדוף תמיד יש את מי שלא ראשון והוא יסביר לך למה חשוב שהוא יקבל ראשון", אמר גורם במשרד הבריאות. "זו סוגיה כבדה וההחלטות שלנו נלקחות על בסיס אפידמיולוגי ומוסרי".
במקביל, בצה"ל נערכים להתחיל הבוקר במבצע "אני בטוח מתחסן" לחיילים. דובר צה"ל, תת-אלוף הדי זילברמן, סיפר כי לצורך המבצע הצבאי הוקמו שישה מרכזי חיסון ושלוש נקודות של חיל הרפואה. בשבוע הבא יהיו כבר 17 מתחמי חיסון, וביחידות שבהן יותר מאלף חיילים יתקיים המבצע בתחומן.
רשימת התעדוף הצבאית כוללת את סגלי הרפואה, בעלי סיכונים בריאותיים, פורום מטכ"ל, צוותים שיוצאים למשימות מבצעיות, קצינים ונגדים מעל גיל 40, המערך הלוחם וכל שאר החיילים. בצבא החליטו לא לחייב את החיילים להתחסן, אולם מעודדים אותם לעשות זאת.
בהכנת הכתבה השתתפו יואב זיתון, אדיר ינקו ונינה פוקס
פורסם לראשונה: 22:55, 27.12.20