בעיירה סרפסייד שליד מיאמי נמשכים גם היום (ג') מאמצי החיפוש וההצלה הקדחתניים בחורבות מגדל המגורים שקרס לפני שישה ימים, אולם בארה"ב מבינים כי ככל שנוקפות השעות הסיכויים למצוא ניצולים חיים בתוך חללים כלשהם שאולי קיימים בין ההריסות הופכים לאפסיים. למרות זאת, בני המשפחות של כ-150 האנשים שעדיין מוגדרים נעדרים מספרים כי הם נאחזים בתקווה, גם אם הם מבינים שעליהם להיות מציאותיים באשר לגורל יקיריהם.
הוריו של הנעדר בקריסה: "יושבים שבעה בלי גופה"
(צילום: משה מזרחי)
18 צפייה בגלריה
קייסי סטרטון, אחת מ-150 הנעדרים – והבניין שקרס חלקית. "התקשרה וסיפרה שהבריכה נעלמה"
(צילום: gettyimages)
"האנשים הללו מחכים, מחכים ומחכים לחדשות", סיפרה היום ראש מחוז מיאמי-דייד דניאלה לוין-קאווה בשיחה עם כתבים. "הם מתמודדים עם כך שאולי קרוביהם לא ייצאו בחיים, אבל הם עדיין מקווים שכן. הם לומדים שאולי קרובי לבם ייצאו החוצה בחתיכות. זה סוג של מידע שמייסר כל אדם". אתמול חולצו מההריסות עוד שתי גופות בלבד, כך שמניין ההרוגים הרשמי עומד כעת על 11. הקריסה החלקית של הבניין בן 12 הקומות אירעה בלילה שבין רביעי לחמישי – כשרוב הדיירים ישנו במיטותיהם – ומאז השעות הראשונות שחלפו לאחר האסון לא חולץ משם אף אדם חי.
מאמצי החיפוש נעשים באיטיות רבה, ועשרות הכבאים שפועלים בזירה, בסיוע של משלחות מיוחדות מישראל ומקסיקו, חוששים שערימת ההריסות הענקית שנוצרה אינה יציבה. החשש שחלק מההריסות יקרסו על המחלצים הביא אותם בלילה האחרון לסמן קו מיוחד באתר, באזור שבו אסור גם למחלצים להיכנס, והם ממקדים את מאמציהם באזורים בטוחים יותר. בימים הראשונים של המבצע שריפות שפרצו מפעם לפעם מבין הריסות וגשם גז הקשו גם הם על המחלצים. גם הבוקר התחוללו באזור סופות רעמים.
אילן הגיע לפלורידה עם חברתו לצורך הלוויה, ונעלם באסון
האיטיות הרבה הזו שבה מתנהל המבצע – שעדיין מוגדר כ"חיפוש והצלה" ולא ככזה שנועד לאתר גופות – מעוררת תסכול בקרב חלק מבני המשפחות, שממתינים בחרדה מורטת עצבים לשמוע עדכון כלשהו על גורל יקיריהם. ראש המחוז לוין-קאווה ציינה כי לצד הליווי הצמוד שהרשויות מעניקות למשפחות, הן גם מספקות להן "הסבר קיצוני", כלשונה, על האופן שבו המבצע מתנהל. "לחלק יש יותר תקווה, לחלק פחות, בגלל שאין לנו תשובות חד-משמעיות", אמרה לוין-קאווה בריאיון לסוכנות הידיעות AP. "אנחנו נותנים להם את העובדות. לקחנו אותם לאתר. הם ראו את הפעילות. הם מבינים איך זה עובד, והם מכינים עצמם לחדשות, לכאן או לכאן".
בתקשורת האמריקנית מובאים בימים האחרונים סיפוריהם של הנעדרים הרבים, ואחד מהם, של קסונדרה "קייסי" בלדו-סטרטון בת ה-40, דווח ברשת NBC. בעלה, מייק, היה בנסיעת עסקים בוושינגטון כשהבניין קרס, וסיפר לרשת החדשות כי היא צלצלה אליו בסערת רגשות בסביבות השעה 01:30 לפי השעון המקומי – וסיפרה לו על חור גדול שנפער היכן שבעבר ניצבה הבריכה של המתחם, מתחת לדירה בקומה הרביעית שבה שכנה. סטרטון סיפר כי השיחה נקטעה באבחה אחת, כנראה כאשר מחצית מהבניין קרסה מיד אחר כך.
סטרטון, שעובד למחייתו כיועץ פוליטי של המפלגה הדמוקרטית, התגורר עם רעייתו בקולורדו, אך כמו רבים מתושבי הבניין הזוג החזיק גם בדירה באתר הנופש הפופולרי, והוא סיפר כי עברו לגור בה במהלך מגפת הקורונה. סטרטון הוסיף כי לא קיבל אף עדכון מהרשויות על גורלה של רעייתו: "הם רק עובדים קשה, ממשיכים לחפור". את התקווה שלו הוא תולה כעת דווקא במחלצים הישראלים שהגיעו לסייע: "הבחורים הישראלים הם כמו הקומנדו של החופרים".
חברתם של הזוג, רשונה גרגורי, כתבה בפוסט בפייסבוק כי קרוביה של קייסי לא איבדו את התקווה למצוא אותה בחיים. "היא עדיין נעדרת בתוך ההריסות של הבניין שקרס בפלורידה. בבקשה תשלחו אליה את כל האהבה, האנרגיה החיובית, אנרגיה של לוחמים, אנרגיה של הישרדות, שאתם יכולים למצוא", כתבה. "אני עדיין נאחזת בתקווה שהיא חיה בפנים".
בין הנעדרים גם אילן נייבריף, צעיר יהודי בן 21 ובת זוגו דבורה ברזדיבין, והם שהו בעת הקריסה בדירה בבניין שהייתה שייכת להוריו של נייבריף. ההורים, רונית פלסצ'ר וקרלוס נייבריף, סיפרו כי בנם וחברתו הגיעו לסרפסייד ערב האסון על מנת להשתתף בהלוויה של קרוב משפחה של חבר שמת מקורונה. "אני לא אמורה להגיד את זה, ואנשים לבטח ישפטו אותי, אבל ישבנו על אילן שבעה בלי גופה", אמרה בכאב בריאיון לאולפן ynet האם רונית. "לשבת ולחכות ככה, כשאת רואה את ההריסות... הוא כבר נקבר".
רונית וקרלוס נייבריף מסרבים לשקוע באשליות, וכואבים את המראות והתוצאה: "אנחנו מתפללים, ואני לא אומר שלא קורים ניסים, אבל הסיכוי הוא קלוש, קלוש מאוד", נאנח קרלוס. ההורים סיפרו על "נער הזהב" שלהם, ספורטאי מחונן שנולד בארגנטינה, גדל בהוואי ובפלורידה, למד בהצטיינות פיזיקה והנדסה מולקולרית בשיקגו – ודיבר על עלייה לישראל.
האם, הבן שלקה בניוון שרירים והבעל הטרי: ההרוגים שזוהו
רבים מהנעדרים הם בני הקהילה היהודית בסרפסייד, עיירה בת כמה אלפים בודדים שכמחצית ממנה הם יהודים. לפי אחת ההערכות כ-34 יהודים נכללים בנעדרים. כמה מהיהודים שנעדרים כעת נהגו לפקוד את בית הכנסת הסמוך "השול של בל הרבור", והרב של בית הכנסת הזה, שולום ליפסקר, אמר בריאיון ל-CNN כי הטרגדיה בלתי ניתנת לעיכול. "זה משהו שמתעלה על יכולת ההבנה", אמר – אך הוסיף: "זו המציאות. אנחנו מקבלים אותה ואנחנו חייבים ללמוד – כמו שאנחנו עושים בתרבות שלנו המבוססת על נחישות – להמשיך הלאה". לדבריו, "הדבר היחיד שעוזר לנו בזמנים כאלה הוא טוב לב, אמפתיה ואחדות, בגלל שאתה לא יכול לבטל את המציאות".
בין ההרוגים רבים מהקהילה הלטינית, שגם היא משגשגת בפלורידה. לפי הדיווחים בין הנעדרים שישה אזרחי פרגוואי, בהם אחותה של הגברת הראשונה של המדינה, סילבנה לופז מוריירה. האחות שנעדרת, סופיה לופז מוריירה, שהתה בבניין יחד יעם בעלה ושלושת ילדיהם. במשרד החוץ בפרגוואי אמרו כי כל המשפחה נעדרת כעת. המשפחה, כך נמסר, הגיעה לאזור מיאמי על מנת לקבל חיסון נגד נגיף הקורונה.
גם בן דודה של נשיאת צ'ילה לשעבר ונציבת זכויות האו"ם לזכויות אדם בהווה מישל בצ'לט בין הנעדרים. פסקל בונפוי, כך סיפרה בתו, התגורר בחלק של הבניין שקרס ביום חמישי. בין הנעדרים גם שישה אזרחי קולומביה, שישה מוונצואלה ושלושה מאורוגוואי. גם זוג הודי-אמריקני, וישאל פאטל ובהוונה פאטל, נעדר – יחד עם בתם בת השנה. קרובת משפחה ציינה כי בהוונה הייתה בחודש הרביעי להריונה.
בדיווחים השונים מתמקדים גם בסיפוריהם של 11 ההרוגים שזוהו עד כה. עם ההרוגים שזוהו נמנים אנה אורטיז בת ה-46, בנה לואיס ברמודז בן ה-26 שסבל מניוון שרירים והתנייד בכיסא גלגלים, וכן בעלה הטרי של אנה, פרנק קליימן בן ה-55. אמו של פרנק, ננסי קרס לוין, גרה באותה קומה שבה התגוררה המשפחה, והיא עדיין נכללת ברשימת הנעדרים.
18 צפייה בגלריה
אנה אורטיז ובנה לואיס ברמודז שגופותיהם חולצו מההריסות. הבן לקה בניוון שרירים. גם הבעל הטרי של אנה נספה וגופתו אותרה
18 צפייה בגלריה
לאון אוליווקוויץ בן ה-80 ורעייתו כריסטינה ביאטריס אלבירה בת ה-74. יהודים מוונצואלה שעברו לאחרונה לסרפסייד
בין ההרוגים שזוהו גם זוג יהודים מבוגרים מוונצואלה, לאון אוליווקוויץ בן ה-80 ורעייתו כריסטינה ביאטריס אלבירה בת ה-74. לפי הדיווחים השניים עברו להתגורר בסרפסייד רק לאחרונה, והיו במשך שנים פעילים בקהילה היהודית בשיקגו. עוד ברשימת ההרוגים שזוהו: מייקל דייוויד אלטמן, בן 50; מרקוס ג'וזף גוארה, 52; אנטוניו לוזאנו בן ה-82 ורעייתו גלדיס בת ה-80; מנואל לה-פונט, 54; וסטייסי פנג, 54. בנה הנער של פנג, כך לפי הדיווחים, חולץ בחיים מההריסות.
עלות התיקונים: 15 מיליון דולר
לצד ההתעסקות הקשה בסיפורי ההרוגים והנעדרים, בארה"ב עוסקים בהרחבה גם בשאלת המחדל שייתכן כי קדם לקריסה הפתאומית של מגדל המגורים בן 40 השנה, הדרומי מבין שני "מגדלי שמפליין". בסוף השבוע נחשף דו"ח משנת 2018, שבו התריע מהנדס על "נזק מבני משמעותי" בבניין. בין היתר איתר המהנדס פרנק מורביטו, שבחן את המבנה לבקשת איגוד הדיירים שמנהל את המתחם, סדקים שונים בבסיסו של הבניין, מתחת לאותה בריכה בקומת הקרקע. המהנדס אמנם לא הזהיר מפני קריסה אפשרית של המבנה, אך התריע מפני אפשרות של "הידרדרות אקספוננציאלית" של הנזקים, וקרא לתקן אותם במהירות.
ב"ניו יורק טיימס" דיווחו כי בעקבות אותו דו"ח תכנן האיגוד שמנהל את המתחם פרויקט שיפוץ בעלות של מיליוני דולרים על מנת לתקן את הנזקים, אך הפרויקט הזה אמור היה לצאת לפועל רק בעתיד הקרוב. בלילה האחרון חשפו העיתונים "וול סטריט ג'ורנל" ו"USA Today" כי נשיא האיגוד שמנהל את המקום התריע בפני הדיירים באפריל האחרון שהנזקים במבנה החמירו "משמעותית", ובמכתב ששלח הוא דחק בהם לשלם את חלקם על מנת לממן את השיפוץ – בעלות כוללת של 15 מיליון דולר.
תיעוד קריסת המגדל בפלורידה
"הכל מתחיל להתברר, בגלל שלכל אורך הדרך אמרתי שיש משהו מאוד מאוד בעייתי עם המבנה הזה", אמר ל-CNN ראש עיריית סרפסייד צ'ארלס בורקט, אחרי שפורסמו הדיווחים על אותו מכתב מאפריל. "בניינים באמריקה לא נופלים ככה". בורקט אמר כי הוא סבור שהאיגוד בבניין כנראה לא הבין את חומרת הבעיה: "זו הייתה טעות קטלנית".
בתוך כך, הבית הלבן הודיע הערב כי הנשיא ג'ו ביידן ורעייתו ג'יל יבקרו בזירת האסון בסרפסייד ביום חמישי הקרוב, ויפגשו שם את קרובי המשפחות של הנעדרים. ביידן אישר לאחר האסון הכרזה על מצב חירום בפלורידה, והציע סיוע פדרלי לרשויות המקומיות.
