בהחלטה יוצאת דופן, קבע נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן כי על אף ההחלטה המקוממת, כלשונו, לא הייתה ברירה חוקית אלא להעמיד לדין פלילי נהג מונית בשל חיוב יתר של 3.8 שקלים.
מדובר באירוע שהתרחש בשנת 2017. הנוסע שחויב פנה למשרד התחבורה, ובפברואר 2018, הוחלט להגיש כתב אישום נגד הנהג. אילה חסון בחדשות רשת פרסמה את המקרה, והתברר כי מאז הגשת כתב האישום התקיימו בבית משפט השלום באילת כמה דיונים, שבהם ייצגו את הנהג ציון לרדו שלושה עורכי דין שונים מטעם הסנגוריה הציבורית, שהוטסו ממרכז הארץ לאילת ובחזרה עבור כל דיון.
נציב התלונות אמר כי הוא סבור שמדובר בשימוש בכלי הפלילי שלא לצורך, ופנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כדי לפעול לחקיקה שתאפשר אכיפה יעילה ומהירה, באמצעות הטלת קנסות, על נהגי מוניות המשתמשים בכוחם לרעה.
הנציב ענה לח"כ משה ארבל (ש"ס), אשר קבל על החלטת יחידת התביעות הארצית במשרד התחבורה, שהגישה כתב אישום נגד נהג המונית. ח"כ ארבל טען שמדובר בהחלטה "העומדת בניגוד לשכל הישר ובניגוד לעקרונות המשפט הפלילי".
4 צפייה בגלריה
נציב התלונות על הפרקליטים דוד רוזן. "החלטה מקוממת, אין ברירה חוקית"
(צילום: שאול גולן)
רוזן כתב לח"כ ארבל כי "לטענתך, עלות ניהול המשפט בעניינו של מר לרדו עד כה, ועוד בטרם החלו דיוני ההוכחות, עומד על עשרות אלפי שקלים, אם לא למעלה מכך. מדובר לטענתך בבזבוז משאבי ציבור משווע ובשימוש לא ראוי בסמכות ההליך הפלילי על ידי יחידת התביעות. לשיטתך, אף מבלי לדון בעלות העצומה עבור משלמי המסים, הרי שמדובר בבירור במקרה שאינו מגיע לרף החומרה שצריך להגיש בגינו כתב אישום ולהכתים אזרח בכתם של הרשעה פלילית".
מנהלת יחידת התביעות במשרד התחבורה העבירה לנציב בתגובתה שורת פסיקות של בית המשפט, ביחס לעבירות המבוצעות על ידי נהגי מונית, לרבות עבירת הפקעת שכר ההסעה במונית כמו זו שביצע הנאשם, כי נוכח שכיחות התופעה במדינה, שבה נוסעים נתונים לשרירות לבם של נהגי המוניות, יש לנקוט ענישה שתצמצם את ממדי התופעה. "נקבע בפסקי הדין כי עיקר העבירות הללו מבוצעות לטובת רווח כלכלי, ונוכח הסכומים הנמוכים, הנוסעים לרוב לא טורחים להתלונן או שאינם מעוניינים להיות מוטרדים בהליכים משפטיים. משכך, יש להטיל על הנהגים עונשים מרתיעים מול כדאיות ביצוע עבירות אלו".
היא טענה כי "אף שההפקעה היא בסכום נמוך של שקלים בודדים, הסכום אינו חזות הכול שכן משרד התחבורה רואה לנגד עיניו חובה ומחויבות להבטיח שירות הגון, טוב ויעיל לציבור הנוסעים בישראל, והערך המוגן בעבירה כמו גם תכלית האכיפה הם הבטחת שירות ציבורי כאמור. לכן, עצם הגבייה ביתר מנוסע הנתון לחסדיו של נהג המונית, מצדיקה נקיטת פעולת אכיפה נגד האחרון, כפי שעשתה המאשימה בעניינו של הנאשם".
בנוסף, הבהירה מנהלת היחידה לרוזן כי משרד התחבורה מקדם תיקון חקיקה שאכן יאפשר אכיפה יעילה ומהירה יותר, באמצעות הטלת קנסות על נהגי המוניות על פני הגשת כתבי אישום פליליים נגדם לבית המשפט. "תיקון חקיקה כאמור, ככלל, יטיב עם ציבור הנוסעים, יקצר את משכו של הליך האכיפה, יחסוך במשאבי ציבור ויתרום להגברת ההרתעה בקרב נהגי המוניות", לשון הממונה.
בהחלטתו נראה כי הנציב רוזן מזדהה עם ח"כ ארבל. "למקרא תלונתך, עלתה תחושה קשה ומכבידה, בלשון המעטה, של מערכת אכיפת חוק שרירותית, המקדשת את החוק על פני האדם שלפניה. העמדת אזרח נורמטיבי לדין פלילי, בגין חיוב יתר בסכום זניח של 3.8 שקל כביכול ביומו הראשון לעבודה, אינה מתיישבת עם תכליתו של המשפט הפלילי ואף לא עם השכל הישר. הדברים מקבלים משנה תוקף וחומרה נוכח בזבוז משאבי ציבור יקרים הכרוכים בניהול הליך שכזה, אשר משתרך על פני מספר שנים".
עם זאת, רוזן כתב כי היות שהמשפט מתנהל והוא אינו יכול להתערב, דברי משרד התחבורה שמקבלים גם גיבוי מצד היועץ המשפטי לממשלה, "אמורים לפתור את הבעיה".
