הנציבות האירופית, האחראית על תיאום מדיניות הסחר של 27 מדינות האיחוד האירופי, הודיעה בצהריים (יום ד') כי גיבשה הצעה לעדכון הכללים הנוגעים לייצוא חיסונים המיוצרים בשטח האיחוד, כך שתעוגן בהם ביתר פירוט ובהירות זכותו לחסום משלוחים למדינות שבהן שיעור המחוסנים כבר גבוה ושהן עצמן אינן מייצאות חיסונים המיוצרים בשטחן.
הצעד הזה נתפס כאיתות בראש ובראשונה לבריטניה, אבל בין השורות הוא עשוי לכלול שינוי גם במעמדה של ישראל: במסגרת עדכון התקנות מציעה הנציבות שהפיקוח ההדוק על ייצוא החיסונים מהאיחוד יכלול מעתה גם 17 מדינות שעד כה לא היה צורך באישור לייצא אליהן חיסונים משטחי האיחוד, בהן ישראל, נורבגיה ושווייץ. יש לציין שמרבית החיסונים בישראל מגיעים מארה"ב, ולכן ההשפעה על ישראל לא צפויה להיות משמעותית.
לפי סוכנות הידיעות רויטרס, אם ההצעה של הנציבות האירופית תתקבל, מעתה גם ייצוא חיסונים מהאיחוד האירופי אל מדינות אלה יחייב בחינה ואישור.
מבצע החיסונים של האיחוד האירופי, נזכיר, מתנהל בעצלתיים, הן בשל קשיים ביורוקרטיים והן משום שחברות התרופות, בהן "פייזר" ו"אסטרה-זניקה", לא העבירו לידי האיחוד את כל החיסונים שהבטיחו לו, ואף לא את רובם. זעם מיוחד מפנים בבריסל כלפי "אסטרה-זניקה", שהעבירה עד כה לאיחוד פחות מחצי מהמנות שהתחייבה להעביר לו – אבל בחוזי האספקה שלה לבריטניה היא דווקא עומדת. באיחוד מדגישים את העובדה שבעוד ממפעלים בשטחי האיחוד יוּצאו אל בריטניה כ-10 מיליון מנות של חיסוני "אסטרה-זניקה", מבריטניה לא מועברים חיסונים כאלה לשטח האיחוד, וכל זה בשעה ששיעור המחוסנים בבריטניה כבר גבוה מאוד ביחס לשיעור המחוסנים באיחוד.
בשבועות האחרונים איימו בבריסל לחסום משלוחים של חיסוני "אסטרה-זניקה" לבריטניה, ולונדון הזהירה מצדה כי צעד כזה יהיה בלתי-חוקי. החל מינואר האחרון, אז הושלם ה"ברקזיט" רשמית, בריטניה איננה חברה עוד באיחוד האירופי, והמאבק על מנות החיסון בינה לבין האיחוד כבר הפך למשבר דיפלומטי וזכה לכינוי "מלחמת החיסונים".
ברויטרס מדווחים כי לפי הנוסח החדש של כללי ייצוא החיסונים של האיחוד האירופי, מתן רישיונות ייצוא יותנה כעת בהדדיות וב"מידתיות", בין השאר בהיבטים של המצב האפידמיולוגי ושיעור המחוסנים במדינת היעד. ההצעה לעדכון התקנות עדיין טעונה את אישורם של מנהיגי האיחוד האירופי, והם ידונו בה בוועידת הפסגה המקוונת שיקיימו מחר. לפי דיווחים, בעוד מדינות כמו צרפת, גרמניה ואיטליה תומכות בהידוק ההגבלות על ייצוא החיסונים למדינות כמו בריטניה שאינן מקיימות "יחס ייצוא הדדי" עם האיחוד, מדינות כמו הולנד, בלגיה ואירלנד מסויגות יותר בנוגע לחסימת האספקה לממלכה.
הולנד מאריכה הגבלות, סימנים מדאיגים בספרד
בינתיים המצב בכמה מדינות אירופיות ממשיך להחריף. הולנד הודיעה אמש כי היא נאלצת להאריך את הגבלות הקורונה הקיימות אצלה בשלושה שבועות נוספים, משום שמספר הנדבקים עולה מהר מכדי שאפשר יהיה להקל את ההגבלות כפי שתכננה הממשלה תחילה. "אני מבין את האכזבה, אבל זה הדבר הנכון לעשות", אמר ראש הממשלה מארק רוטה. הולנד מקיימת בימים אלה את הסגר הנוקשה ביותר שלה עד כה, ואתרי התקהלות כמו ברים ומסעדות סגורים בה מאז אמצע אוקטובר.
גם פולין, שמתמודדת עם גל קורונה קשה, עומדת להכריז מחר על הגבלות חדשות לשבועיים הקרובים, ושם נערכים להעביר את חג הפסחא בהסתגרות בבתים. פולין היא מדינה קתולית למדי, ובדרך כלל בחג הפסחא הכנסיות שלה עמוסות במבקרים. ההגבלות החדשות שהיא עומדת להטיל כעת יצטרפו להגבלות קשות ממילא שכבר מתקיימות בפולין: בין השאר סגרה בשבוע שעבר הממשלה את הקניונים, המלונות, בתי הקולנוע ואולמות המופעים בעקבות העלייה החדה בתחלואה. היום דיווחה פולין על 29,978 נדבקים חדשים בתוך יממה אחת – שיא יומי חדש.
גם בלגיה צפויה להודיע בשעות הקרובות על הגבלות חדשות: העיתון "לה סואר" דיווח בצהריים כי הממשלה מתכוונת לסגור את בתי הספר, המספרות וכל החנויות הלא-חיוניות עד ל-25 באפריל.
סימנים מעוררי פסימיות מתחילים להגיע בימים האחרונים גם מספרד – מדינה שבשנה שעברה הייתה מהנפגעות הקשות ביותר של הקורונה באירופה. אחרי תחלואה קשה בתחילת ינואר הצליחה ספרד להביא לירידה במספר הנדבקים בשבועות האחרונים, אבל כעת נראה שהמגמה הזו נעצרת, ומנתונים חדשים עולה כי התחלואה חדלה בשבוע שעבר מלרדת. הממשלה קוראת כעת לציבור לנקוט זהירות מרבית "כדי להימנע מגל רביעי".
מרקל: "טעות שלי בלבד, מתנצלת"
בגרמניה, בינתיים, נקטה בצהריים הקנצלרית אנגלה מרקל צעד חריג, כשהודיעה כי היא מבטלת את ההחלטה להטיל סגר בן חמישה ימים בארצה לרגל חג הפסחא – סגר שההחלטה להטילו עוררה בגרמניה ביקורת ובלבול. בדברים שנשאה מרקל בפני עיתונאים היא אמרה בצהריים כי הצעד היה שגוי, קיבלה על עצמה אחריות מלאה לטעות הזו – והתנצלה בפני הגרמנים.
מרקל הודיעה על ביטול הסגר אחרי שקודם לכן היום כינסה ישיבה מקוונת דחופה עם ראשי 16 מדינות המחוז שמהן מורכבת גרמניה – המנהיגים שבצוותא איתם היא מנהלת את הטלת ההגבלות והסרתן. הם אלה שהכריזו רק אתמול – באופן בלתי צפוי – על הקשחת ההגבלות לרגל חג הפסחא הממשמש ובא. התוכנית הייתה להכריז על יום חמישי הבא, היום הקודם ליום שישי הטוב, כעל "יום מנוחה" שבו ייסגרו כל החנויות. לפי התוכנית הזו, ביום שבת הייתה מותרת פתיחתם של מרכולים בלבד. מכיוון שהימים שישי עד שני הם ימי חופש ממילא, פירוש הדבר היה כמעט שיתוק של החיים במרחב הציבורי למשך חמישה ימים. הצעד הזה אמור היה להצטרף להגבלות הקורונה שחלות בגרמניה כבר עכשיו, ושממש השבוע החליטו מרקל והמנהיגים האחרים להאריך את תוקפן עד ל-18 באפריל. במקור היו ההגבלות הללו אמורות להיות מוסרות בסוף מרץ.
תוכנית "סגר הפסחא" עוררה שאלות רבות בנוגע לסידורים הלוגיסטיים הכרוכים בה, ונמתחה עליה ביקורת משום שהיא התקבלה מבלי שהתנהל קודם לכן דיון ציבורי בעניין, ומשום שההודעה עליה נמסרה לפתע-פתאום בשעות הקטנות של הלילה ביום שלישי.
היום בצהריים הודתה מרקל: "הרעיון של סגר הפסחא הועלה מתוך הכוונות הטובות ביותר, משום שעלינו לפעול במהירות להאט את הגל השלישי של המגפה ולעצור את המגמה, אבל הרעיון... היה טעות – היו לו סיבות טובות אבל הוא לא ניתן ליישום באופן טוב מספיק בפרק הזמן הקצר הזה. הטעות הזו היא טעות שלי בלבד. כשעושים טעות יש לקרוא לה בשמה – 'טעות' – ויותר מכול יש לתקן אותה, ואם אפשרי הדבר, זה צריך לקרות בזמן. אני יודעת שכל זה הגביר את האי-ודאות – אני מצטערת על זה עמוקות ומתנצלת בפני כל האזרחים".
שיעור ההדבקה בגרמניה עולה שוב בימים האחרונים בצל התפשטות הווריאנט הבריטי של הנגיף, המידבק יותר מהנגיף המקורי. בשבועות האחרונים הפך הווריאנט לזן הדומיננטי ביותר של הנגיף בגרמניה. ביממה האחרונה נדבקו שם יותר מ-15 אלף בני אדם, בעוד לפני שבוע עמד מספר הנדבקים היומי על קצת יותר מ-13 אלף.
