ארצות הברית והאיחוד האירופי מביעות דאגה ממהלך שמקדמות הרשויות בטורקיה, ושמטרתו לאסור את פעילותה של מפלגת העמים הדמוקרטית (HDP), מפלגת אופוזיציה פרו-כורדית שהיא המפלגה השלישית בגדולה בפרלמנט הטורקי. וושינגטון ובריסל מזהירות כי מדובר בצעד שיפגע בדמוקרטיה ההולכת ונחלשת ממילא בטורקיה, אבל דובר מטעם הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן הצדיק את הצעד וטען כי המפלגה מקיימת קשרים עם פעילי טרור כורדים.
התביעה בטורקיה עתרה אתמול לבית המשפט החוקתי בדרישה לאסור את פעילות ה-HDP, צעד המביא לשיאו מבצע לדיכוי המפלגה שנמשך כבר שנים. התביעה טוענת כי ה-HDP איננה שונה מה-PKK, "מפלגת פועלי כורדיסטן", שטורקיה רואה בה ארגון טרור. לדברי התובע, המפלגה ממלאה תפקיד פעיל בגיוס חברים ל-PKK, אם כי במפלגה מכחישים שיש להם קשר כלשהו לטרוריסטים.
ה-PKK ניהל מלחמת דמים נגד שלטונות טורקיה, בעיקר באזור הכורדי בדרום-מזרח המדינה, מאז 1984, ויותר מ-40 אלף בני אדם נהרגו בסכסוך הזה. כמו טורקיה, גם ארה"ב והאיחוד האירופי מגדירים את ה-PKK ארגון טרור, אבל בוושינגטון ובבריסל רואים את ה-HDP באור אחר לחלוטין. מחלקת המדינה האמריקנית מסרה כי פירוק המפלגה הזו "יחתור באופן קיצוני תחת רצונם של המצביעים הטורקים, יפגע עוד יותר בדמוקרטיה בטורקיה – וישלול ממיליוני אזרחים טורקים את הייצוג שבו בחרו".
הודעת התביעה בטורקיה על הגשת העתירה נמסרה ממש באותו היום שבו שלל הפרלמנט הטורקי את מעמדו הפרלמנטרי של מחוקק מטעם ה-HDP. המפקח מטעם הפרלמנט האירופי על הנעשה בטורקיה, נאצ'ו סנצ'ס אמור, אמר בעקבות ההתפתחויות הללו כי מדובר ב"מהלך לחיסול הפלורליזם שנעשה בלי שום תחושה שיש להתנצל על כך", ותהה: "לאיזו תגובה מצפה כעת טורקיה מהאיחוד האירופי? אג'נדה חיובית?". הייתה זו עקיצה מצד סנצ'ס: לאחרונה הצהיר ארדואן אחרי שנים של מתיחות עם האיחוד ועם ארה"ב כי הוא רוצה לחתור לכינון יחסים טובים יותר איתן ולביסוסה של "אג'נדה חיובית".
טורקיה, נזכיר, מחזיקה זה כ-20 שנה במעמד של מועמדת לקבלה לאיחוד האירופי, אבל המשא ומתן על צירופה קפוא למעשה כבר שנים ארוכות בשל התנגדותן של חלק ממדינות האיחוד לצירוף שכזה, בין השאר בשל אוכלוסייתה המוסלמית הענקית ובשל ההתנהלות הלא-דמוקרטית של שלטון ארדואן. מנהיגי האיחוד צפויים לדון ביחסים המתוחים עם טורקיה בוועידת פסגה שיקיימו בשבוע הבא.
"הזרוע הפוליטית של PKK"
בתגובה ראשונה מסביבתו של הנשיא ארדואן על הבקשה לאסור את פעילות ה-HDP אמר דוברו פהרטין אלטון כי אין מחלוקת על העובדה של-HDP יש "קשרים אורגניים" ל-PKK. "מנהיגים בכירים ב-HDP ודוברים שלה, במילותיהם ובמעשיהם, הוכיחו שוב ושוב שהם הזרוע הפוליטית של ה-PKK". משרד החוץ הטורקי קרא למדינות זרות שלא להתערב בענייניה הפנימיים של טורקיה, והפציר בכל הגורמים להמתין להכרעת בית המשפט החוקתי.
חלק מהפרשנים הפוליטיים קושרים את ההחלטה לעתור נגד ה-HDP לירידה בתמיכה במפלגת השלטון של ארדואן AKP ובבעלות בריתה הלאומניות, בצל המשבר הכלכלי שנלווה למגפת הקורונה, אם כי בחירות לפרלמנט הטורקיה לא מתכוננות להיערך עד לשנת 2023. "זה מעיד על הניסיון הנואש של הנשיא לעצור את הירידה בפופולריות שלו ולחזק את בסיס התמיכה שלו בכל מחיר", סבור אמרה פקר, מנהל "קבוצת אירו-אסיה" בלונדון.
פקר מדגיש כי התמיכה של סביבת ארדואן במהלך בולטת במיוחד בהתחשב בעובדה שבעבר הבהיר ארדואן כי הוא מתנגד לסגירת מפלגות. לטורקיה יש היסטוריה ארוכה של הטלת איסורים על פעילות מפלגות שונות, ואיום בסגירה שכזו ריחף בעבר גם על מפלגתו של ארדואן. על כל פנים, מאז עליית מפלגתו של ארדואן לשלטון נרשמו רק מקרים מעטים מאוד של סגירות כאלה.
בבחירות האחרונות לפרלמנט, ב-2018, גרפה HDP 11.7% מהקולות, והיא מחזיקה ב-55 מ-600 המושבים בפרלמנט. המפלגה הודיעה כי אם תיאסר פעילותה היא תקים את עצמה מחדש כמפלגה אחרת, אבל בעתירה שהגיש התובע מתבקש בית המשפט החוקתי גם לאסור על יותר מ-600 אנשי HDP לקיים פעילות פוליטית במשך חמש שנים, ואם יוטל איסור שכזה הוא עלול להכשיל הקמה שכזו.