ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון אמר הרבה דברים נחמדים על דונלד טראמפ בתקופת כהונתו, החל מהבעת התפעלות מנשיא ארה"ב וכלה בהצעה כי הוא עשוי להיות ראוי לפרס נובל לשלום. אך לאחר שמתפרעים תומכי טראמפ פלשו לקפיטול ב-6 בינואר, ג'ונסון שינה את הטון. טראמפ, לדבריו, עודד את ההתקוממות האלימה, סירב לקבל את התוצאה ב"בחירות חופשיות והוגנות" ו"טעה לחלוטין".
זה היה שינוי דרמטי עבור מי שהושווה לעיתים קרובות לטראמפ ונמנע במשך שנים מלבקר אותו בגלוי. גם מנהיגים אחרים בעולם התחבטו בנוגע להתמודדות עם הנשיא ההפכפך והבלתי צפוי שנטש הסכמים ומוסדות בינלאומיים. אך מבקריו של ג'ונסון טוענים כי שנים שבהם התחנף לטראמפ – ויש מי שאומרים אף חיקה אותו – פגעו בסמכותה הבינלאומית של בריטניה והרעילו את תרבותה הפוליטית.
לסלי וינג'אמורי, מנהלת תוכנית ארה”ב ואמריקה במוסד המחקר הבריטי בית צ'אתאם, אמרה כי הסוגיה כיצד להתמודד עם טראמפ היא "השאלה הגדולה ביותר בדיפלומטיה המערבית בארבע השנים האחרונות. והייתי אומרת שבריטניה הייתה בצד הלא נכון".
ג'ונסון אינו המנהיג המערבי היחיד שביקש להתיידד עם טראמפ, לשכנעו או לרצות אותו. נשיא צרפת עמנואל מקרון ניסה להתיידד עם נשיא ארה"ב בשלבים הראשונים של כהונתו ואף הזמין את טראמפ לפריז ב-2017 למצעד הצבאי של יום הבסטיליה ולאחר מכן לארוחת ערב במגדל אייפל. קודמתו של ג'ונסון, תרזה מיי, ביקרה בבית הלבן ימים ספורים לאחר השבעתו של טראמפ והצטלמה כשהיא אוחזת ביד הנשיא.
המהומות בקפיטול
(מתוך טוויטר )
עד מהרה שתי מערכות היחסים הללו החמיצו, אך ג'ונסון הצליח להישאר מיודד עם נשיא ששיבח אותו וכינה אותו "טראמפ הבריטי". "הסוד הגלוי והמלוכלך של אירופה בתקופת טראמפ היה שכולם חשבו שהוא איום", אמר בריאן קלאס, פרופ' למדע המדינה ביוניברסיטי קולג' בלונדון. "בוריס פשוט חשב שהוא איום שיכול לשרת את האינטרסים שלו".
תומכי ג'ונסון טוענים כי לא הייתה לו ברירה אלא לחזר אחר המנהיג של בעלת הברית החשובה ביותר של בריטניה – במיוחד כאשר בריטניה עזבה את האיחוד האירופי וחיפשה עסקת סחר מרכזית עם וושינגטון. ג'ונסון אכן ניסה לשנות את התנהלותו של טראמפ וניסה ללא הצלחה לשדל אותו לחזור להסכם הגרעין עם איראן. בתחילה הוא גם התנגד ללחץ האמריקני לאסור על חברת הטכנולוגיה הסינית "וואווי" לקחת חלק ברשת הטלקומוניקציה 5G של בריטניה, אך בסופו של דבר נכנע. בינתיים, הסכם הסחר הנחשק של בריטניה עם ארה"ב טרם יצא לפועל.
המבקרים טוענים כי ג'ונסון הרחיק לכת עם חיזורו אחר טראמפ, וקיבל מעט בתמורה. אמילי ת'ורנברי, מחוקקת בכירה במפלגת הלייבור שבאופוזיציה, אמרה כי היחס המפנק של הממשלה השמרנית כלפי טראמפ היה "משפיל ומיותר". "עשינו כל מה שיכולנו כדי להקסים אותו. האיש הזה לא היה מקסים, הוא היה בריון והדרך להתמודד עם בריונים היא להתייצב מולם", אמרה ת'ורנברי. "זה היה שגוי באופן עקרוני. זה לא קידם את האינטרסים שלנו בשום צורה, וזה נתן לטראמפ איזושהי אמינות שהוא לא היה ראוי לה".
כמו טראמפ, ג'ונסון עסק בפעלולים פופוליסטיים, בהבטחות מוגזמות ולעיתים גם השתמש בשפה גזענית ומשלהבת. אך ברוב נושאי המדיניות הגדולים, ג'ונסון קרוב יותר לנשיא הנבחר ג'ו ביידן מאשר לטראמפ. ג'ונסון, מנהיג המפלגה השמרנית בבריטניה, מאמין בבריתות בינלאומיות כמו נאט"ו וחושב שהמאבק בשינויי האקלים צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה.
חלק מהפוליטיקאים והפקידים בבריטניה מודאגים מכך שמערכת היחסים של הממשלה עם טראמפ, שהפך אתמול לנשיא הראשון בהיסטוריה שבית הנבחרים מדיח פעמיים, עלולה לפגוע בה מול הממשל החדש בארה"ב. ביידן לא סומך על ג'ונסון, שפעם העליב את הנשיא ברק אובמה באומרו כי למנהיג ה"קנייתי למחצה" אינו מחבב את בריטניה בגלל השנאה של אבותיו לאימפריה הבריטית. ביידן מתח ביקורת על ג'ונסון בסתיו כאשר המנהיג הבריטי איים להפר את הסכם הברקזיט שעליו חתם.
קים דארוך, שהתפטר מתפקידו כשגריר בריטניה בוושינגטון לאחר הדלפת דיווחים מסווגים ולא מחמיאים שלו על טראמפ ב-2019, כתב בעיתון הכלכלי הבריטי "פייננשל טיימס" כי "יהיה מחיר לשלם, איפשהו בהמשך הדרך, בשל ההתרפסות שלנו לקודמו של ביידן".
השינוי בהנהגה האמריקנית מביך גם עבור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בעל ברית קרוב שלא הזכיר אפילו את שמו של טראמפ כאשר גינה את מהומת הקפיטול "המבישה". חוסר הרצון של נתניהו לבקר את חברו הטוב לא היה מפתיע. בארבע השנים האחרונות, טראמפ הרעיף על נתניהו מתנות דיפלומטיות, מההכרה בירושלים כבירת ישראל ועד לתיווך בסדרה של הסכמים דיפלומטיים בין ישראל למדינות ערב.
אך ייתכן שנתניהו גם נזהר מלמתוח ביקורת על טקטיקות שהוא עצמו משתמש בהן נגד אויביו. כמו טראמפ, גם נתניהו מרבה להתלונן על התקשורת ומזלזל במתנגדיו בשפה הנתפסת כגזענית או מסיתה. לפתיחת משפטו בשנה שעברה הגיע נתניהו עם פמליית חברי כנסת ושרים, שעמדו מאחוריו כאשר האשים את התקשורת, המשטרה, התובעים ומערכת המשפט בקשירת קשר להדיחו בהפיכה. הוא אף לא התייחס לאירועים שבהם תומכיו תקפו מפגינים נגדו.
נשיא המדינה ראובן ריבלין הפציר באזרחים ללמוד לקח מהמהומה בארה"ב ולזכור שדמוקרטיה "אינה מובנת מאליה". "זכות ההצבעה, קולו של האזרח המפעיל את זכויותיהם הדמוקרטיות, לצד כוחה של מערכת המשפט ושמירה על שלטון החוק, חייבים להיות עקרונות המשותפים לכולנו", אמר ריבלין.
גם בבריטניה יש מי שמזהירים כי סמכותנות ופרובוקציות חלחלו לזרם הדם הפוליטי במדינה. ניל אובריאן, מחוקק שמרן שחושף פרסומים אנטי-מדעיים ברשת, אמר כי הבריטים טועים אם הם חושבים שהאירועים בקפיטול הם משבר אמריקני ייחודי. לדבריו, גם בבריטניה יש אנשים שמאמינים בתיאוריות קונספירציה והתעמתו עם המשטרה בהפגנות נגד הסגר – ופוליטיקאים ש"מפלרטטים איתם כדי לנצל את האנרגיה שלהם".
אובריאן כתב כי המהומה בוושינגטון "קרתה לא רק בגלל אדם אחד, אלא בגלל שאנשים בעמדות כוח קיבלו החלטות קצרות טווח להאכיל את החיה ולשתף עם זה פעולה. אל תחשבו שזה לא יכול לקרות פה".
