נחום פרץ מקיבוץ מצר מסיע תלמידים לבית הספר מבואות עירון כבר 25 שנה. בשבוע שעבר הוא הופתע לגלות כי אחד התלמידים, נ', שאותו הסיע כשהיה תלמיד מכיתה ז' עד י"ב' וסיים קורס טיס - בחר בו כמודל ההשראה שלו.
פרץ הודה שהוא הופתע מכך שהטייס הצעיר בחר להעניק לו את הכבוד. "אני מוביל את הילדים האלה פה במבואות עירון קצת יותר מ-25 שנה", הוא סיפר, "והם יקרים לי מאוד. אני שומר עליהם. אנחנו פה בבית הספר סוג של מחנכים; גם אנחנו פה עם הילדים כל היום ויצא לי להסיע את נ' בין פעמיים לשלוש פעמים ביום, מכיתה ז'. הוא מתחבר אליך. כשכואב להם בבית הספר והם באים לבכות - אני עוזר. בנסיעה, בדרך כלל, הם שופכים את לבם - אז אנחנו מעין סוג של מחנכים לחיים.
"הילד גדל והתפתח והיה פה במגמת רובוטיקה", המשיך פרץ. "יום אחד הוא בא ואמר לי: 'קיבלתי זימון לטיס'; אז אמרתי לו 'תקשיב, חיל אוויר זה חיל מעולה, אין צבא יותר טוב ממנו ואתה עולה ומצליח. אתה מחויב להתחיל את הקורס, לסיים אותו ואחרי הסיום אתה בא מעל מבואות עירון ועושה לי באאז בשמיים'. הגענו ליום שהחניך הזה הפך להיות טייס וזה עשה לי דמעות בעיניים וטוב בלב. אין יותר טוב מזה. לפני חמישה חודשים הוא צלצל אליי ואמר לי 'תשמע, יש מורים ויש מורים. אתה המורה שלי לחיים. לי היה באמת כיף גדול ועברתי חוויה אדירה אתו".
פרץ נזכר ברגעים המשמעותיים עם נ'. "הוא היה שובב קטן, הוא היה משתולל, בחור בריא; וכשהוא היה נכנס לאוטובוס הוא היה מבקש לשבת במקום שלו - גם אם הוא היה תפוס. הייתי מרגיע אותו ואומר לו 'לא נורא חמוד, הכול בחיים עובר. אתה תקבל את המקום שלך, נשמור עליו. הכול ברגוע. ככה הייתי בעיקר מן השראה שקטה ונעימה שלא יתפרע".
נ' הזמין את פרץ לטקס סיום קורס הטיס וקבלת הכנפיים שלו. "כשקיבלתי את ההזמנה היו לי דמעות בעיניים, בקושי דיברתי. כשהוזמנתי ידעתי שבתור 'המשפיע' הייתה לי פגישה גם עם מפקד האוויר שמאוד רצה לשמוע גם מה בעצם גרם לבחור להחליט שאני המשפיע שלו. אחרי זה הייתי במסדר הכנפיים - שזו חוויה לכל החיים. זוכרים אותה. הפגישה איתו הייתה מרגשת עד דמעות וכללה חיבוקים ונישוקים. כמה הוא שמח לראות אותי ואני אותו עוד יותר עם הכובע והכנפיים. זה גרם לי גאווה. אין גאווה יותר גדולה מזה. אתה מעריך בעצם את ההשקעה שלך בילדים במשך השנים. הנה, אלה התוצאות. זה הפרי שאתה קוטף בסוף".
בנימוקי בחירתו, הסביר נ' כי נחום בעברו היה מחנך במוסד החינוכי מבואות עירון, כשאמרו שצריך נהג אוטובוס כדי להסיע את התלמידים - התנדב מיד, אך לא הפסיק לחנך גם ממושב הנהג. "נחום הסיע את שלושת אחיי מתחילת התיכון עד שסיימו את הלימודים, ועבור כולנו היווה דמות משפיעה. במהלך שש השנים שבהן למדתי בתיכון מצאתי את עצמי לומד על ערכים, אהבת האחר ומצוינות.
"בחרתי בנחום כמשפיע מפני שהיווה עוגן למצפן שלי כנער מתבגר. באותה תקופה שהייתה מלאה בשינויים, חשוב שיהיה מישהו בחיים שיוכל להתוות ערכים כאדם המתבונן מבחוץ. מעבר לקשר איתי, נחום מנסה לחנך את כל הנוער שפוגש, חינוך לראיית אנשים שקופים, אהבת האחר ועבודה קשה. מכיוון שהוא נהג במשך שנים הוא הצליח לגעת באלפי בני נוער. בשמי ובשמם רציתי לומר לו תודה על כל העשייה. אחרי המסדר ראיתי אותו יושב ביחד עם משפחתי בטריבונה. הרגיש שהוא מתאים לשם, לא כי הוא בן משפחה - אלא כי זאת הייתה קבוצה שתמכה בי לאורך כל החיים והוא ללא ספק חלק מהם".
אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, שיבח את פרץ ואת שאר צוות בית הספר שבו למד נ'. "הרבה פעמים אני מוצא את האנשים שלא יושבים בכיתות, שתלמידים באים דווקא אליהם לשפוך את ליבם, להתייעץ איתם - בניגוד אולי למערכת הפורמלית. הם, שנמצאים במוסדות החינוך, נותנים להם כמובן את העצות הטובות של בוגרים וזה די מפתיע שפתאום הבן אדם הופך לטייס והוא זוכר דווקא את הדברים האלה ולא את הדברים הרשמיים.
"זה מראה לנו, כאנשים בוגרים, שאנחנו צריכים לומר לנוער את האמת, את הדברים הערכיים, ואין ספק שנחום העביר לו את הדברים האלה ובסופו של דבר זה נקלט. יש נוסחאות מתמטיות ורובוטיקה ודברים כאלה, אבל בחיים העיקר הם הדברים האלה, הערכיים. לא סתם הוא בחר בנחום".