פרויקטור הקורונה פרופ' אש: עוקבים אחר התחלואה הגבוהה בקפריסין
(צילום: שחר גולדשטיין, ירון ברנר)
פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש אמר הבוקר (רביעי) בריאיון לאולפן ynet כי נעשו מאמצים גדולים מאוד לעצור את התחלואה שמיובאת דרך נתב"ג וכי הוא מקווה שהתקנות שיתקבלו ויאושרו היום במשאל טלפוני של השרים יסייעו להגן על הגבולות מפני כניסת וריאנטים של נגיף הקורונה. לדבריו, סגירת הגבולות למדינות שפורסמה עליהן אזהרת מסע - ברזיל, מקסיקו, טורקיה, אוקראינה, אתיופיה, דרום אפריקה, הודו וטורקיה - תלויה בהעברת התקנות.
פרופ' אש ציין כי "גם היום אנחנו עושים בדיקות, מרצפים אותן והחוזרים ממדינות אלה צריכים להיכנס לבידוד. נכון להיום זה לא מחוסנים ומחלימים, ואחד השינויים שאנחנו עושים שגם מחוסנים ומחלימים יצטרכו להיכנס לבידוד - זו הגנה נוספת". בתשובה לשאלה אם בעוד חודש שוב נדבר על מה שקורה בנתב"ג במונחי מחדל, ענה: "אני לא שותף לחשש הזה".
לא התעוררתם מאוחר מדי?
"הצעד של אזהרת המסע היה מלווה בכך שגם החלטנו להכניס את כל הזרים למלוניות במקום לבידוד על חשבון המעסיקים, לגבי העובדים הזרים. אני חושב שהייתה פה הגנה לא רעה, החלטנו להחמיר את זה כי ראינו הרבה יותר מקרים מאומתים בטיסות האלה. זה הכל עניין של מידתיות, ההחלטות האלה לא פשוטות. לעצור הגעה של עובדים זרים למדינת ישראל יש לזה משמעות על כל המטופלים שהעובדים הזרים צריכים להגיע אליהם והם מחכים להם. ההחלטה לבידוד של העובדים הזרים האלה במלוניות היא החלטה מידתית, כאשר ראינו שהמספרים האלה הולכים וגדלים החלטנו לעשות צעד נוסף. זה שם המשחק שלנו לכל אורך המגפה. אנחנו מנסים לעשות צעדים שמצד אחד מגנים, ומצד שני הם מידתיים. על כל צעד כזה אפשר לשאול 'למה לא עושים יותר' או 'למה לא עושים פחות'. אנחנו מנסים לקבל את ההחלטה הטובה יותר בדיון עם המשרדים השונים".
לדברי פרופ' אש, "התקדמנו הרבה מאוד מאז שהתחלתי את התפקיד ועד היום. אנחנו עושים בדיקות בארץ המוצא וגם פה, מכניסים את האנשים לבידוד. כל המאומתים האלה - מצאנו אותם בבדיקות שלנו, ועכשיו אנחנו עולים מדרגה כי היו הרבה מקרים. זה לא שאני לא אומר שהיה אפשר לקבל החלטה יותר קיצונית גם לפני שבוע, אני חושב שההחלטה הייתה מידתית. ראינו שהמספרים עולים ולכן החלטנו להחמיר. אפשר להתווכח אם נכון או לא נכון לקבל את ההחלטה הזאת מוקדם יותר. אני חושב שאז באותה נקודת זמן זו הייתה החלטה מידתית".
פרויקטור הקורונה ציין כי לא זכור לו מקרה של מחוסן שנדבק עד כה בווריאנט ההודי לקורונה. "אני חושב שלא, אני לא בטוח בזה. רוב אלה שהגיעו הם עובדים זרים, היו גם כמה דיפולמטים שהגיעו ונמצאו מאומתים והיו ישראלים בודדים אבל למיטב זכרוני לא היו מחוסנים מכל אלה", אמר.
האם מעבר לשבע המדינות תרחיבו את אזהרת המסע, שאם תתקבל בהצבעה בממשלה היא תהפוך למחייבת?
"אנחנו נבחן מדי שבוע את המדינות השונות. כרגע אין על הפרק עוד מדינה. אני יכול לציין דוגמאות שיש בהן תחלואה קשה, גם בקפריסין יש תחלואה רבה. כרגע עוד לא החלטנו אם נכון להזהיר או לצרף אותה למדינות האחרות אבל אנחנו עדיין עוקבים ורואים אם לנכון לשנות את המדיניות".
כשנשאל על פרסום של משרד התיירות שקורא לתיירים מכל העולם להגיע לארץ אמר פרופ' אש כי לא מכיר את הדבר. "אנחנו בשיח עם משרד התיירות על פרויקט מאוד ממוקד, על הבאת קבוצות תיירים ממדינות שאנחנו נסגור איתן, מדינות שאפשר להביא משם זה קבוצות בלבד, של מספר מוגבל. מדובר בקבוצות של אנשים מחוסנים בלבד, כל תהליך השהייה שלהם בארץ יהיה בסוג של קפסולה, כך שזה יהיה מאוד מבוקר ואחראי. אין כניסה חופשית, נכון להיום, וגם לא מתוכננת לתקופה הקרובה, של תיירים למדינת ישראל".
פרופ' אש הוסיף כי בסך הכול הוא אופטימי לגבי מצב התחלואה בארץ כרגע. "התחלואה בירידה, ירדנו מתחת לממוצע של 100 מאומתים ביום - צריך להיות אופטימיים. בנוגע לצעדים השונים, אנחנו בהחלט עושים את הצעדים בהתאם למה שנדרש באותו זמן. חלק מהדברים לוקחים זמן, הצמידים לקחו זמן, יותר מידי זמן, סיימנו את התהליך המחשובי, שהיה צריך לעטוף את הכנסת הצמידים, עכשיו אנחנו מחכים לזה שזה יאושר רגולטורית. זה מחייב אישור רגולטורי בוועדת חוקה ומחכים שהוועדה תתכנס. ברגע שנוכל נכניס את הצמידים וזה יהיה הגנה נוספת מפני הפרת בידוד", אמר.
לדברי הפרויקטור, גם מצב התחלואה במערכת החינוך נמוך וזה אפשר את השינוי בפרויקט "מגן חינוך". "התוכנית כפי שהייתה קודם כבר לא רוולנטית, איחדנו אותה למקומות עם תחלואה מאוד גבוהה. כרגע בעייתי לעשות את זה במקומות שהתחלואה ומספרי המאומתים נמוכים יצאנו במסגרת השינוי עם מגן חינוך מותאם, שאומר שבמקום שיש תחלואה אנחנו עושים בדיקות נרחבות ועל ידי כך מייצרים איזושהי הגנה סביב אזורי תחלואה. אין מגן חינוך כפי שהוא היה בתחילת הדרך. אם נעשה עכשיו בכל המקומות הירוקים שיעור הבדיקות החיוביות יהיה מאוד נמוך ואין בזה הרבה תועלת ויש בזה הרבה טרחה לתלמידים".
אתה יודע להעריך פחות או יותר מתי תתחילו לגבות תשלום עבור בדיקות שבפועל לא נחוצות?
"אני לא יודע, אנחנו עושים את העבודה כדי להוציא את זה לפועל. גם פה יש תהליך מחשובי שצריך לסגור וגם צריך לסגור את עניין הרגולציה, כך שאנשים ירצו לעשות בדיקות לטובת פעילויות התו הירוק ישלמו עליהן, גם בדיקות PCR וגם הבדיקות המהירות. הבדיקות המהירות לא הצליחו לכסות את כל הפעילויות כי לחלק זה לא משתלם. אני מקווה שגם פה נתקדם לבדיקות אזוריות ולא רק בדיקות בכניסה לאירוע ואני מקווה שזה יהפוך את התהליך ליותר זול ויעיל".
במציאות שבה אנחנו מתחת ל-100 מאומתים ביממה, יש עוד צורך בפרויקטור ובגופים שעלות התפעול שלהם מאוד יקרה?
"גם זה נושא שאנחנו בוחנים איך להתאים את עצמנו לצרכים של מדיניות בתחלואה נמוכה. אנחנו רוצים לראות באמת שהתחלואה נשארת נמוכה, שאין עלייה. עדיין צריך לראות איך כל התהליכים החשובים, בעיקר ההגנה על הגבולות, אבל גם בתוך מדינת ישראל ממשיכים להתקיים בתוך רמת התחלואה הנמוכה".
