שידור חי מהכנס
למידה מרחוק? מסקנות והערכות מהגל הראשון
(צילום: משי בן עמי)
לפני ארבעה חודשים קיבלה מערכת החינוך השמרנית יחסית בישראל תפנית בחסות הקורונה. במקום לוחות, מחברות ובדיקת נוכחות עברו התלמידים, המורים וההורים ביום אחד למחשב הביתי, לקישור לזום וללא מעט קשיי הסתגלות. מה למדנו מהגל הראשון של הלמידה מרחוק והאם היא יכולה להזניק את המערכת?
במסגרת ועידת החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות" התארחו באולפן מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, דלית שטאובר, כיום מנהלת פדגוגית ב-yschool; המורה שירי קניגסברג לוי, שבחודשים האחרונים התוודענו אליה בעיקר כאושיית רשת; ראש תחום פדגוגיה בסמינר הקיבוצים, ד"ר דובי וייס; מנכ"לית עמותת אחינועם לקידום הזדמנויות, הדר מנחם, ומהבידוד בביתו הצטרף בזום ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהיבן. צפו בדיון המלא - בראש הכתבה.
שטאובר: "אני רואה בגל הזה הזדמנות בלתי רגילה למערכת החינוך. המורים זזו מהלוח, מה שהם לא עשו במשך שנים רבות, למרות מאמצים מאוד גדולים של המערכת. הם קפצו ראש לבריכה, אימצו את הטכנולוגיות, המציאו תכנים, השתמשו בכלים. נכון, יש הרבה מה ללמוד ולהפיק מהגל הראשון לטובת שדרוג הפדגוגיה האמיתית של למידה היברידית, אבל אנחנו יכולים להרוויח בענק".
-עמדת בראש מערכת שגיבשה את האסטרטגיה לשנות הלימוד האלה, ידעו שצריך יהיה לצאת מהכיתות בסופו של דבר, אבל לא היו כל כך מוכנים.
"יותר מחצי מהמורים בישראל לא היו מוכנים. אכן, הם אוכלוסייה שמרנית, אבל לזכותם ייאמר שהצורך הזיז אותם מהלוח. מגיעה הערכה רבה על מה שהם עשו, בלי הכשרה ובלי הדרכה. הם נעזרו אחד בשני והתנסו בעצמם במיומנויות המאה ה-21".
הסרטון שהכיר לעולם את שירי קניגסברג לוי
(אורי דוידוביץ)
- קניגסברג לוי, את גם אם לארבעה וגם מורה, אז חווית את זה משני הצדדים וגם ככוכבת רשת.
"בגל הראשון הסרטון הזה יצא מהלב. הוא אמיתי. כולנו היינו באותה סירה ששקעה. לא הבנו מה קורה איתנו, מיליון הודעות. לא יכולתי לעשות את הסרטון לקראת סוף הגל השני. כי בגל הראשון הילדים ואני היינו אבודים, בעלי היה אבוד. לא ידענו מה לעשות קודם. אבל בסוף הגל הראשון היית צריכה לראות איך הילדה שלי קמה למערכת. אז ברור שזה לא מושלם אבל זה הולך לכיוון טוב".
- ד"ר ויס, אתה עוסק בהכנה ללימודים דיגיטליים כבר שנים ארוכות, והנה זה קורה. איך אתה מתאר לעצמך למידה כזאת אבל אפקטיבית?
"הבעיה הכי מאתגרת היא איך לא לעשות 'קופי פייסט', כלומר, שמורים לא ייקחו את מה שהם היו רגילים אליו ויעבירו את זה בזום. עם כל הרצון, אנחנו יודעים שאחרי 10-7 דקות או שאנחנו מאבדים אתה התלמידים או שאנחנו רואים את התמונה שלהם שם אבל לא באמת שם. אני מלמד את המורים לעשות קשב פעיל כל 10-7 דקות. למשל לבקש מהם לכתוב משהו בצ'אט או שיעלו פתק ללוח שיתופי".
"חשוב להבין שלמידה מרחוק זה לא רק זום. זה גם למידה א-סינכרונית, שזה קצת לשחרר את התלמידים לשבת מול הזום ולתת להם לעשות משהו לבד בבית או עם חבר ואז הם יהיו קצת יותר עצמאיים. זו ההזדמנות שדלית דיברה עליה, לפתח לומד עצמאי".
- זה בסדר לעשות את זה? התעקשו איתנו שילדים צריכים לבוא לבית הספר ב-8:00.
שטאובר: "אבל אם אנחנו מדברים על לומד עצמאי שהמוטיבציה וההנעה ללמידה זו התכונה הכי חשובה".
- אבל בפועל לא הכל כל כך טוב. יש פערים גיאוגרפיים וסוציו-אקונומיים. כאן את נכנסת לתמונה, הדר מנחם, כי אנחנו מדברים על מצב אופטימלי שבו לכל ילד מחשב או טאבלט.
מנחם: "אני יושבת כאן ומתכווצת בכיסא כי אני באה מהשטח ול-200 אלף ילדים, שרובם מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל, לא תהיה להם את האפשרות להשלים את הפערים שהם צוברים היום. אנחנו גוזרים עליהם גורל אחר. אתמול שוחחתי עם תלמיד שסיים י"א מחצור שאמר לי שממרץ הוא היה מנותק מכל שיעור אפשרי ולא הצליח לעבור אף אחת מהבגרויות.
"ממרץ אנחנו מדברים עם משרד החינוך. אז בגל הראשון יכולנו להגיד 'אי-ודאות', אבל היום אנחנו נמצאים שנייה מפתיחת שנת הלימודים, ועדיין אני רועדת. אמנם יש שינוי מגמה עם מנכ"ל המשרד החדש עמית אדרי, אבל עדיין זה מעט מדי ומאוחר מדי".
- אחד המקומות שאת מדברת עליהם הוא רהט. ראש העיר פאיז אבו סהיבן, אתה יודע להגיד לכמה ילדים אין מחשב או אופציה ללימודים מרחוק?
"במערכת חינוך ברהט יש 26 אלף תלמידים, ול-70% מהם אין מחשבים בבית. ואני מדבר על העיר השנייה בגודלה בנגב, זו לא הפזורה הבדואית. אני לא מדבר על הכפרים הלא מוכרים. בגל הראשון הייתה למידה מרחוק רק ל-20-15% מהתלמידים שלנו כי אם יש מחשב אחד בבית, אז זה לא יספיק ל-4-3 ילדים".
- אז בעצם 70% מהתלמידים ברהט הפסידו כמעט שנת לימודים?
"בדיוק. הפתרון הוא או שהממשלה תיתן מחשב לכל ילד, ולא רק לכל בית, או לעשות משמרות לבית הספר".
- שירי קניגסברג לוי, כמורה, אפשר בכלל ללמד מול 40-30 מלבנים?
"אין ספק שזה רחוק מלהיות שיעור רגיל. יצירתיות זה שם המשחק. אני יכולה להגיד ששיחקתי עם התלמידים שלי קלפים דרך הזום, וזה היה פי אלף יותר מכל שיעור. מורה למתמטיקה אצלנו לקחה קופסת קרטון, מתחת שמה לוח מחיק - וככה פתרה משוואות. היא אמרה שהילדים הבינו יותר מאשר בכיתה".
