"הייתי יכולה להירצח" | ח'
כבר בהיותה ילדה סבלה ח' מאלימות מינית. "כשהייתי בגן חובה בן דודי היה מבקש ממני לשבת בין הברכיים שלו, וקיבלתי חמישה שקלים", היא מספרת. "עשיתי את זה ואף אחד במשפחה לא הניד עפעף, אף אחד לא תקף אותו או אמר שזו פדופיליה. כולם ידעו ושתקו". זו הייתה רק ההתחלה של חיים השזורים באלימות.
היא זוכרת את הפרצופים ואת הסיטואציות, כאשר לבן דודה הצטרפו אחיה ואביה. "הוא היה מבקש ממני לעשות לו דברים מגונים, מגעילים", היא מספרת על אביה בבכי. "הייתי בכיתה י', מספיק בוגרת בשביל להבין שזה לא אמור להיות כך. הייתי אומרת - 'אבא זה לא דבר טוב מה שאתה מבקש ממני, אבל לא היה איכפת לו, ואני הייתי משותקת מהפחד".
במשך שנים לא התלוננה מפני שלא היה למי, ואז הכירה את בן זוגה. "בחור שנראה טוב, מדבר יפה, מפלרטט ללא הרף. מבחינתי, כמי שחיפשה דמות אב בכל מערכת יחסים, הוא היה מציאה". אחרי שנה התחתנה, אך בירח הדבש עולמה התהפך כשוויכוח שגרתי הפך אלים. "שאלתי למה הוא מתנהג ככה, והוא ענה: 'הייתי בסערת רגשות, לא שלטתי בעצמי'".
עם הזמן, הרגישה ח' בשינוי אצל בן זוגה. "הטלפון שלו הסגיר אותו. הבנתי שהוא בוגד בי עם יותר מאשה אחת, הייתי בהריון ולא ידעתי מה לעשות, שתקתי". אחרי לידת הילד הראשון, הפכה ח' לשק החבטות של בן זוגה. כמעט מדי יום היא ספגה, והוא גם החל להגביל אותה: לא אפשר לה ללמוד או לעבוד, לא נתן לה כסף. היא הפכה לאסירה בביתה.
"הבנתי שאני במצב לא פשוט", היא אומרת. "הוא ניתק אותי מהסביבה שלי, הוא ידע על כל ההתעללויות שעברתי, ולכן הוא דרש שאף אחד מבני משפחתי לא יבקר אותי, אחרת אחטוף מכות". ח' הפנימה שעזבה בית מתעלל, רק כדי לחיות עם אדם שעלול לרצוח אותה. מאותו רגע החלה להקליט אותו, את כל השיחות, את כל האיומים, כדי שתוכל להתלונן במשטרה.
כמה חודשים לאחר מכן הרתה שוב, והמשיכה לסבול לעיני בנה הגדול. "הוא אמר לאבא שלו, 'למה אתה מרביץ לאימא? רק חיות מרביצות'. הוא ראה אותו גורר אותי בשיער ומרביץ לי בכל חלקי גופי, עד שצרחתי מכאב. רק אז היה משחרר אותי. כאב לי על עצמי, ושהבן שלי היה עד". אחרי הלידה השנייה תכננה את הבריחה מהבית עם הילדים. בתחילה חשבה על מקלט לנשים נפגעות אלימות, אבל אחיותיה ביקשו שתמשוך עוד, "למרות שהייתי יכולה להירצח".
"הוא אמר לאבא שלו, 'למה אתה מרביץ לאימא? רק חיות מרביצות'. הוא ראה אותו גורר אותי בשיער ומרביץ לי"
לאחר שבן הזוג היכה וניסה לחנוק אותה, נמלטה עם ילדיה וניגשה למשטרה. הוא זומן לחקירה וטען שהיא חולת נפש, אך בזכות ההקלטות הורשע ונשלח לכלא – לשלוש שנים בלבד.
בינתיים, שכרה ח' דירה עם ילדיה, ומשפחתה משלמת עבורה את שכר הדירה. מאז, היא מרגישה שהיא פורחת, הרחק מהכלוב שבו הוחזקה במשך שש שנים.
*****
"אני יורה בך ובילדים" | ט'
ט' נולדה כבת שישית למשפחה ברוכת ילדים, ולאחר שאביה נפטר בגיל צעיר ואמה נותרה לבדה, היא ביקשה לחתן במהירות את בנותיה, "כדי שיהיה גבר בחייכן". וכך היה. "אימא שלי רצתה שאסיים כיתה י"ב ומיד אתחתן", היא מספרת. "התארסתי בכיתה י' והתחתנתי בכיתה י"ב עם אדם שמעולם לא אהבתי ולא רציתי להתחתן איתו".
בן זוגה של ט' רצה להתחתן, ולא התעניין אם זה הדדי. הוא פשוט ניגש לאמה, ביקש את ידה, וגם את אמה לא עניין מה עמדת בתה. "כשהבעתי התנגדות, קיבלתי מכות מאימא שלי ובעיקר מאחיי בכל פעם שהצהרתי שאני לא מעוניין להתחתן איתו, הייתי חוטפת מכות. הוא ידע את זה, ולא היה איכפת לו. הוא נהנה מזה שאני נענשת על זה שאני לא רוצה אותו. היה לו כיף להתעלל בי".
ט' התחתנה בעל כורחה. "בחתונה ערבית יש טקס שנקרא 'העזיבה', הכלה עוזבת את בית הוריה, כשכל בני המשפחה בוכים באושר", מספרת ט'. אבל במקרה שלה, לא היו דמעות אושר. כשאמה נכנסה וניסתה לחבקה, היא אמרה לה מול כולם: "על מה את בוכה? מכרת אותי בלי רגש".
תיעוד: רביע כנאענה שרצח את גרושתו ופאא עבאהרה אחרי הרצח בשנה שעברה
את הנישואים החלה ט' ברגל שמאל כפי שחזתה: בן הזוג שלה בקושי עבד, משום שהוריו בנו עבורו בית ענק ועליה הוטלה לנקות אותו. "כשישבנו עם אנשים אחרים או קרובי משפחה, הוא היה מנסה להשתיק אותי, שלא אדבר, היה משפיל אותי מול האחרים. זה ניפח לו את האגו. היה אומר לי 'אני אדחף נעל לפה שלך אם לא תשתקי', מול כולם, בלי בושה, כדי להקטין אותי".
ט' התמרדה בידיעה שהנישואין הללו צריכים להסתיים. אבל המילה "לא" נעדרה מהלקסיקון של בן זוגה, וגם יחסי המין היו בכפיה. ט' סבלה, אך בכל פעם שברחה או שיתפה את אמה ואחיה, ספגה גם מהם מכות.
באחד הימים, כשט' ניסתה לענות לבן זוגה, הוא ניגש לחדר השינה, שלף רובה ציד וכיוון אליה. "אם תצעקי, אני יורה בך ובילדים ואחר כך בעצמי"
בתום שנתיים נכנסה להריון, ואיתו הגיע הדיכאון, גם לאחר הלידה. ט' מצאה את עצמה לבד. "הוא אפילו לא ידע לענות באיזה כיתה הילד". אחרי הילד הראשון הגיע השני, והמצב והחמיר. ט' התחילה להקליט את בן הזוג. באחד הימים, כשט' ניסתה לענות לבן זוגה, הוא ניגש לחדר השינה, שלף רובה ציד וכיוון אליה. "אם תצעקי, אני יורה בך ובילדים ואחר כך בעצמי", אמר לה.
"מאז השתלט עליי הפחד", שיתפה. "בלילה הייתי משכיבה את הילדים לישון, מחכה שהוא יעצום עיניים ואז נועלת את הדלת. במשך חמש שנים עשיתי את זה, מהפחד שהוא יירה בנו".
בוויכוח אחר הודתה שהיא מקליטה את האיומים והאלימות שלו, ובן הזוג הזועם שיקר לאחיה שהיא בוגדת בו. "הם נכנסו אלינו הביתה כאילו לשדה קרב, בלי לומר מילה, הם פשוט התחילו להרביץ לי מול עיני בני הגדול. הייתי בטוחה שאני הולכת למות. איבדתי את ההכרה, ולקחו אותי לרופא. כשהתעוררתי ביקשתי שייקחו אותי למשטרה, אבל הרופא שיתף פעולה עם אחיי, וסירב. הבן שלי אומר לי מאז, 'כשאני אגדל אני ארביץ להם כי הם הרביצו לך'".
הארכת מעצר לאחים החשודים ברצח נסרין ג'בארה, יוני 2020
(צילום: נדב אבס )
ט' חזרה לביתה והמשיכה להקליט את המכות והאיומים. "הבנתי שלמקלט לנשים מוכות לא אוכל לברוח. הרגשתי שגם שם לא אמצא צדק. לכן הלכתי לאימא ולאחים שלי, אמרתי שאני מתגרשת או נרצחת, ואם הם ינסו לעצור אותי –הם יישבו במעצר על ניסיון רצח. הם שתקו".
ט' ניגשה למשטרה והגישה את ההקלטות, ולבית הדין לענייני משפחה הגישה בקשה לגירושים. בתחילה בן זוגה הורחק מהבית. "בתקופה הזו פחדתי ממנו, פחדתי שירצח אותי או את ילדיי. לא היה לי אף אחד, דרשתי מהמשטרה הגנה ואמרתי להם שאם יקרה לי משהו – הם אשמים".
לאחר דיון משפטי ממושך נחלצה ט'. כעת היא מתגוררת עם ילדיה בבית משל עצמה, לומדת ועובדת והפכה לדמות לחיקוי בקרב נשות היישוב שבו היא מתגוררת. כזו שאיתה כדאי להתייעץ לפני גירושין.
"אצלנו אין דבר כזה בנות גרושות" | ל'
ל', בסך הכל בת 28, אבל כבר אימא לשלושה ילדים שהגדולה שבהן כבר בת תשע. אישה יפה, נבונה ומלאת ביטחון, שמהווה מעין מסיכה שתחתיה מסתתר סיפור קשה. ל' נולדה למשפחה מוסלמית אמידה וחזקה חברתית, בישוב קטן בצפון הארץ. כבר בגיל צעיר היא החליטה לעטות חיג'אב ולדבוק באורח חיים דתי, אך לא הדוק מדי. "הייתי תלמידה מצטיינת בלימודים. תמיד היה חשוב לי ללמוד מקצועות מאתגרים. הייתי במגמת מדעים בתיכון, חלמתי להמשיך ללמוד, אבל בכיתה י"ב בחור בן 30 מסודר כלכלית ביקש את ידי, כמקובל".
ל' ייחלה ליום שבו תלבש את השמלה הלבנה. באותה מידה, כנהוג, היא לא הכירה את בן זוגה וידעה עליו רק עובדות שטחיות, בסיסיות. "התארסנו, וכעבור שלושה חודשים חתונה. התלהבתי, וכולם עודדו אותי. הייתי הראשונה מבית כל השכבה להתחתן, וזה הביא לי הרבה גאווה ואושר". אחרי החתונה הבינה לאן הכניסה את עצמה. "בחודש הראשון הגיעה אימא שלו ושאלה אותי אם קיבלתי וסת. כשעניתי בחיוב, היא התעצבנה מול כולם, כי זה גרם להם להבין שאני לא בהיריון".
"בחודש הראשון הגיעה אימא שלו ושאלה אותי אם קיבלתי וסת. כשעניתי בחיוב, היא התעצבנה מול כולם, כי זה גרם להם להבין שאני לא בהיריון"
קצת יותר מחודש לאחר מכן נכנסה להריון, אך לצערם של בני המשפחה – הייתה זו בת ברחמה, ולא בן שיישא את שם המשפחה. את חוסר הנחת מהעובדה שמדובר בבת, דאגו בני המשפחה להביע בפניה, וכך בכל פרט אחר בחייה, תמיד היה מישהו מבני המשפחה שיתערב, ללא הזמנה.
ל' הבינה שלא נישאה לאדם אחד אלא למשפחה שלמה. "כל המשפחה שלו התיישבה אצלנו. הם קבעו עבורי איזה אוכל אני צריכה לאכול, איזו פורמולה לתת לבת הפעוטה. בשלב מסוים שיתפתי את הוריי, שביקשו שאדבר עם בן הזוג. דיברתי איתו לא פעם על מהות היחסים, והוא התעלם".
כשנכנסה ל' להריון שני ושוב היה מדובר בבת, הודיע לה בן הזוג: "אם את ממשיכה להביא בנות, אני מתגרש". ל' נסעה להוריה למשכב לידה, ושנאה את עצמה, חשה כישלון. כעבור ימים אחדים, היא הודיעה להוריה שהיא מבקשת להתגרש, אך הם אסרו עליה. "תסבלי קצת, יהיה בסדר".
כלכלית לא חסר כסף – אבל לה לא היה. "אימא שלו הייתה הגזברית של כל המשפחה. כדי לקנות חלב לבנות, הייתי צריכה להתחנן בפניה. אם רציתי להכין אורז, היא הייתה מביאה לי כוס אחת, לא יותר. בכל פעם מחדש, הייתי עוברת חקירות ותשאולים. הרגשתי מושפלת".
בניסיון לתקן את המקולקל, נכנסה ל' להריון שוב, והפעם היה זה בן. "הייתי עצובה עבורו, כי הרגשתי שאני מביאה ילד לחיים בלתי נסבלים". גם מערכת היחסים עם בן הזוג הידרדרה. אחרי כל מריבה היא חזרה לבית הוריה, שגישרו בינם, "כי אצלנו אין דבר כזה בנות גרושות".
באחד המקרים, הודיעה לה אמה של בן הזוג שמעתה הם יישנו בחדרים נפרדים, "כדי שלא תיכנסי שוב להריון". בחלוף תקופה, האשימה אותה האם בגניבת כספים. "הרגשתי שאני אדם מיותר ששולטים בו", היא משתפת. "ביקשתי לערוך טקס עם אנשי דת, שאשבע שלא גנבתי כלום והיא תישבע שראתה אותי גונבת, והיא סירבה. הודעתי לאבא שלי שאני מתגרשת".
אחרי כל מריבה ל' חזרה לבית הוריה, שגישרו בינה לבין בן זוגה. "אצלנו אין דבר כזה בנות גרושות"
ל' איימה שתתאבד, ואביה אישר לה להתגרש. הוא דאג לה לבית עם ילדיה, ולטיפולים פסיכולוגיים לה ולילדים. בהמשך שילם עבור לימודי התואר הראשון, וכיום היא לומדת ועובדת. האתגר הבא שלה יהיה אם תחליט להינשא שוב, משום שלפי חוקי הדת ילדיה יעברו לגרוש. "על גופתי המתה אתן אותם. למרות שאני צעירה, לא אתחתן כי הילדים שלי חשובים יותר מכל".
